כששמואל בר, בוגר 30 שנות ניסיון בארגוני המודיעין הישראליים ומנהל חברת IntuView לאיתור איומי טרור ברשת, קיבל לפני שנתיים דוא"ל עם בקשה לעסקה בערב הסעודית, הוא הופתע למדי. הנציגים הסעודים בצד השני של שיחת הסקייפ התעניינו בטכנולוגיה לזיהוי טרוריסטים פוטנציאליים, אך התנו את העסקה בעבודה מול חברה שלא מזוהה כחברה ישראלית. בר הרים את הכפפה, הקים חברה נוספת להסוואת מקור הטכנולוגיה, והחל בעבודה שוטפת מול הרשויות בערב הסעודית. "זה לא שאני חיפשתי את זה", אמר בר לאחרונה לאתר Bloomberg, על הפנייה הלא צפויה ממדינה הנחשבת אויבת של ישראל. "הם באו אליי".
מתברר כי הסחר ושיתוף הפעולה בתחום הטכנולוגיה והמודיעין משגשג בין ישראל לבין מגוון מדינות ערביות, גם אם האנשים והחברות המעורבות לא מדברים על כך בפומבי. כשבר קיבל ביטול להזמנה לדבר בכנס משום שהיה גם דובר סעודי ברשימת הדוברים, הוא אמר להם שלמעשה הוא והנציג הסעודי מכירים ומתכננים לאכול ארוחת צהריים ביחד.
השלום עדיין לא הגיע למזרח התיכון. אך חברות ישראליות פועלות מול גורמים בעולם הערבי העומדים מול אותם חששות משותפים. IntuView מחזיקה ברישיון ייצוא ישראלי ומקבלת תמיכה מהממשלה הישראלית לעזור לכל מדינה העומדת בפני איום מצד איראן וארגוני טרור איסלמיים. "אם זו מדינה שאינה עוינת לישראל ואנחנו יכולים לעזור לה, נעשה את זה. רק סוריה, לבנון, איראן ועיראק הן מחוץ לתחום", אמר בר ל-Bloomberg. "החרם הערבי?" שואל בר, "הוא לא קיים".
תחום הסייבר הוא כר פורה לשיתוף פעולה. ב-2012, כאשר נפרצו מערכות המחשבים של Aramco הסעודית, חברת הנפט הלאומית של ערב הסעודית, חברות ישראליות נקראו לפתור את הבעיה, ועל פי גורמים המקורבים לנושא, כמה מהן מעורבות עדיין בתהליך, באמצעות חברות מחוץ לישראל.
כיסוי לגיטימי לחברות הישראליות
האמברגו הערבי על ישראל, הנמצא בתוקף מאז הקמת המדינה ב-1948, דורש שכל היחסים העסקיים בין ישראל לרוב המדינות הערביות יוסוו על ידי חברות ביניים במדינות אחרות. אך הפעילות הישראלית במדינות המפרץ הולכת והופכת לקשה יותר ויותר להסתרה. עסקות רבות מיושמות דרך הקשרים הטובים של חברות סעודיות וחברות אמריקאיות, המהוות כיסוי לחברה הישראלית המספקת את השירות בפועל. הסעודים, מצידם, אומרים כי הם יעשו שלום עם ישראל לאחר שישראל תחתום על הסכם שלום עם הפלסטינים, והם חזרו על ההצעה ב-2016.
סלמן אל-אנסרי הוא בנקאי לשעבר ומנהל בענף המדיה, שמנהל חברה המקדמת אינטרסים סעודיים בוושינגטון. באוקטובר האחרון הוא כתב במאמר שפורסם ב-The Hill כי ערב הסעודית וישראל צריכות ליצור "ברית של שיתוף פעולה" ששורשיה בקשרים עסקיים, כדי להדגיש את המיקום הצודק שלהן בתור "שני עמודים של יציבות אזורית".
בקיץ האחרון גם דווח כי העיתונים הסעודים הנמצאים בבעלות ממשלתית, בעיקר אל-ערביה וריאדה, ריככו את העמדה שלהם כלפי ישראל, וכחלק מכך הפחיתו את הטקסטים השליליים כלפי ישראל והחלו לפרסם טורים שקוראים לשיתוף פעולה אזורי.
"מאוד בקרוב הדברים יהיו פומביים"
השר איוב קרא, בתפקידו הקודם כסגן השר לשיתוף פעולה אזורי בממשלת ישראל, פעל לקדם פרויקטים מול מדינות ערביות. כחלק מכך הוא נמצא עדיין במגעים עם דיפלומטיים ממדינות המפרץ, דרך שותפים בכירים בממשלת ירדן, וזאת בניסיון לפתוח מחדש את המסלול הסעודי-ישראלי. "מאוד בקרוב הדברים יהיו פומביים, ותראו את נתניהו נוחת באחת מהמדינות האלו", אמר קרא ל-Bloomberg. גם שבתאי שביט, ראש המוסד לשעבר, ויו"ר חברת הביטחון Athena GS3, מקפיד על חשאיות: "נכון לעכשיו, הכל יישאר מתחת לרדאר", אמר ל-Bloomberg.
חברת 4D Security solutions, בבעלות מתי כוכבי, היא חלק מפורצות הדרך אל המפרץ הפרסי, לאחר ביצוע פרויקט של לא פחות מ-6 מיליארד דולר באיחוד האמירויות, שם הקימה מתקנים ביטחוניים בין 2007 ל-2015. לדבריו, הוא לא הסתיר את העובדה שרוב הטכנולוגיה של החברות שלו הגיעה מישראל, על אף שהחברות עצמן היו רשומות באירופה. הלקוחות מהמפרץ אמרו שאין שום בעיה, כל עוד החברה לא יושבת בישראל.
בתחילת השנה החולפת הודיעה ערב הסעודית על הקמת מפעל לייצור מטוסים ללא טייס בשיתוף פעולה עם דרום אפריקה. ואולם בערוץ הטלוויזיה הרוסי RTT פורסם כי ישראל היא זו שמוכרת מל"טים לערב הסעודית. הרשת הרוסית ציטטה אנליסט סעודי בתחום הביטחון, שאמר כי מדובר בהסוואה לעסקת נשק בין ישראל לסעודים, וכי הציוד מועבר מישראל לדרום אפריקה - ומשם לערב הסעודית, כדי לטשטש את מקורו.
חומרי גלם בתחום הפלסטיק מערב הסעודית
תחום נוסף שבו מתקיים סחר עקיף בין המדינות הוא תחום הפלסטיק. ישראל מקבלת חומרי גלם בתחום הפלסטיק מערב הסעודית ומדינות מפרץ אחרות, באופן עקיף דרך מדינות אחרות, אך הרשויות בישראל מודעות למקור האמיתי של חומרי הגלם. תעשיית הפלסטיק בישראל, מצידה, מייצאת ציוד לחקלאות, מוצרים לבית ולגינה, וכן כלים ואריזות של מזון לערב הסעודית, לרוב באמצעות מפעלים טורקיים שהקימו חברות ישראליות.