הפרסומים על הצו שהוציא נשיא ארה"ב ושמגביל את מכסת אשרות העבודה במדינה, העלו לא מעט תהיות ביחס לעתידן של חברות ישראליות היושבות בארה"ב, וביחס לעובדים ישראלים שעשו או מתכננים לעשות רילוקיישן לארה"ב.
חברות הטכנולוגיה בארה"ב מגייסות מדי שנה עשרות אלפי עובדים, ונשענות במידה רבה על אשרות העבודה המוענקות לעובדים שמגיעים מחוץ לארה"ב, בהם עובדים מישראל. הצו הנשיאותי החדש מגביל את אשרות העבודה שעליהן נשענות חברות הטכנולוגיה כדי לגייס עשרות אלפי עובדים בכל שנה. ההנחיה החדשה מתייחסת בעיקר לאשרות עבודה מסוג H-1B שמקבלים עובדים בשכר נמוך יותר בהשוואה למקביליהם בארה"ב, ומגיעים בעיקר מהודו. מבחינת החברות האמריקאיות המשמעות היא לתת עדיפות לגיוס עובדים אמריקאים בעלויות שכר גבוהות יותר על פני עובדים זרים, וכמובן הגדלה משמעותית של הוצאות השכר שלהן.
לדעת עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים, המדיניות החדשה יכולה דווקא להטיב עם המומחים הישראלים:
"נוצר מצב שבו שיעור ניכר מהמכסה נתפס על ידי חברות הודיות שמניידות למדינה עובדים "זולים יותר", כך שהשכר שמשולם להם נמוך מזה שניתן לעובד אמריקאי שמחזיק באותם כישורים. מבחינת עובדי ההיי-טק הישראליים, זו עשויה להיות דווקא בשורה טובה, שכן כך יכול למעשה להתפנות מקום לעובדים הישראלים להם משולם שכר גבוה יותר. מי שעשוי להיות מושפע לרעה מהחלטתו הם העובדים ההודים בעוד שהאירופים והישראלים יכולים להנות מכך".
ואולם בחברות היי-טק ישראליות הביעו לא מעט חששות מפני מימוש המהלך. "על-אף שנכון לעכשיו הצווים אינם משפיעים עלינו באופן ישיר, אנו חשים חובה מוסרית להביע עמדה איתנה. אם נשתוק עכשיו, מי יסנגר עלינו כשאנו נהיה על הכוונת", כך אמר ד"ר מיכה בריקסטון, מייסד-שותף של חברת Chorus.ai- מערכת לניתוח שיחות מכירה. "אני מגנה את הצווים האחרונים של טראמפ. החברה שלנו היא חברה אמריקאית-ישראלית שמעסיקה קרוב ל-20 חברי צוות בארץ ועוד כעשרה במטה בסן-פרנסיסקו. מטבע הדברים אנו מטיסים חברי צוות לעתים תכופות לארה"ב, ואף סייענו בזירוז תהליכי קבלת ויזה לארה"ב בעבר".
לדברי בן ראובני, מנכ"ל WORKEY טכנולוגיית השמה אינטליגנטית. "עובדי ההיי-טק הישראלים תורמים רבות הן כיזמים והן כעובדים בחברות. ישראל אינה מדינה רגילה. היא נחשבת לאומה של סטארט-אפים, וליצרנית ויצואנית של רעיונות, טכנולוגיה והון אנושי שקריטיים לתעשייה, כך שנוכחות העובדים הישראלים חשובה מאוד להיי-טק בארה"ב. מאחר שטראמפ, בהיותו מוכוון עסקים, מבין זאת, אני מאמין שבלי קשר למדיניות שלו בנושאים כאלה ואחרים, הוא לא יפגע בנוכחות של עובדי ההיי-טק הישראלים בארה"ב".
אין עוד צורך בפעולה
לאחרונה אישרה ממשלת ישראל את ההסכם ההדדי עם ארה"ב, במסגרתו תתאפשר כניסת ישראל לקבוצת המדינות הזכאיות לוויזה המיוחדת המאפשרת כניסה של ישראלים לעבודה בארה"ב ללא דרישה מהמבקש להראות כי ביצע בעבר סחר ממשי, או להוכיח ותק של שנה בעבודה. לשאלה האם מדיניות טראמפ תסכל את המהלך שהוביל הנשיא אובמה, משיב עו"ד קן תור: "להערכתי הסיכון לביטול ההחלטה נמוך, שכן מדובר על חוק ולא על צו נשיאותי וכדי לבטל זאת נדרש לבצע מהלך בקונגרס. כמו כן, ענף ההיי-טק הישראלי הגדיל את מצבת כוח האדם בארה"ב יותר מכל מערב אירופה והעובדה הזו לא נסתרת מעיניו של הנשיא", אמר.
יחד עם המהלך המדאיג, הודיע טראמפ כי בכוונתו להשקיע מאות מליארדים בתחום התשתיות והתחבורה בארצו. יתכן שהחברות הישראליות יוכלו להנות מהמצב. "לדעתי בהחלט ייתכן כי חברות וקרנות בישראל יוכלו לנצל את תעדוף ההשקעות בארה"ב, בייחוד חברות שעוסקות בתחום פיתוח מערכות טכנולוגיות לשימושים תחבורתיים. רק לאחרונה התבטאה בכירה במגזר העסקי בארה"ב ואמרה כי הנשיא מגלה עניין רב באימוץ חדשנות בתחומים הרלוונטיים לענף".
אשרות עבודה מסוג H-1B נתנות בהיקף שנתי של 65,000 ומשמשת לצורך מעבר של עובדים מומחים לארה"ב. חברות היי טק ישראליות רבות, כמו גם חברות אחרות, שנוהגות לעשות שימוש באשרה זו, מניידות מכוח אשרה זו עובדים בתחומי ההייטק וההנדסה, כאשר בין היתר, תנאי הסף לקבלתה הוא תואר אקדמאי רלוונטי. בנוסף, נתנות מידי שנה עוד 20 אלף אשרות לבעלי תואר שני. אשרת L1 נתנת לעובדים ישראלים ובתנאי שהשלימו שנת עבודה בחברה בארץ המקור אולם מדובר על כאלו שמחזיקים במומחיות ייחודית , בתפקיד ניהולי בכיר. בניגוד לאשרה הקודמת, באשרה זו אין מכסה.
לדברי קן תור חברות רבות נמצאות כיום במצב של חוסר וודאות רב בשל העובדה כי טרם תוקנו התקנות שמבהירות כיצד הן תושפענה מעמדת הממשל האמריקאי לתעדף את עבודת ההון האנושי המקומי בארה"ב. "אין כל מקום לפאניקה ולבטח אין צורך לקבל כעת החלטות פזיזות אלא להמתין עוד פרק זמן קצר עד להתבהרות המצב. ההערכה היא כי אף אם יחולו שינויים בתנאי הסף של האשרות או במכסות, סביר להניח כי החברות בישראל לא יפגעו מכך באופן משמעותי ויווצר מצב שניתן יהיה להתמודד עימו. אין צורך כעת לנקוט בשום פעולה אלא להמתין".
יש בארה"ב כ-4,000 ישראלים שנמצאים ועובדים שם מכוח האשרה H-1B והם מהווים אחוז אחד מסך מקבלי האשרה, כלומר כ-400,000 מומחים מכל העולם עובדים בכל רגע נתון בארה"ב מתוקף האשרה. לגבי אשרת L1 אין נתון מדויק אולם ההערכות מדברות על יותר מ-8,000 ישראלים שעובדים בארה"ב מכוח אשרה זו.
"יש זעזוע ותכונה בעולם העסקי בעקבות הפצצה שזרק טראמפ. הרבה חברות שתכננו את 2017 והרבה עובדים ישראלים שהיו אמורים לצאת לרילוקיישן השנה לא בטוחים שיוכלו לקבל את הוויזה לארה"ב", אומרת גליה אלינסקי, מנכל"ית חברת רילוקיישן סורס שעוסקת במתן פתרונות בתחום משאבי האנוש הגלובאליים. "אף אחד לא יודע מה בדיוק יהיה השינוי באשרות החדשות זה יכול להיות שינוי בקריטריונים שנוגעים לתחום המקצועי של העובדים, או לוותק שלהם, דבר שיכול לשנות כל תכנית עסקית ולהפוך כל קערה על פיה".