מצבם של השכבות העניות בחברה השתפר בקצב הגבוה ב-50% מהשיפור במצבם של העשירונים העליונים וכתוצאה מכך נהנות השכבות הנמוכות מפירות הצמיחה במשק. כך עולה מהסקירה החודשית של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה.
ממצאים אלה שונים מתופעות שנראו בעבר, שבהן שכבה מצומצמת יחסית, בעיקר של עובדי היי-טק ומקצועות תומכים בענף, נהנו מהצמיחה המהירה והשכר העולה: "הצמיחה המהירה יחסית, באה לידי ביטוי בהתרחבות משמעותית של התעסוקה במשק, שבתורה אפשרה שילוב גובר של אוכלוסיות חלשות בשוק בעבודה".
עוד נכתב בסקירה כי השיפור במצבם של העשירונים התחתונים בישראל בולט במיוחד בהשוואה בינלאומית, כשבמרבית המדינות ה-OECD חלה בתקופה הנבחנת דווקא הרעה ברמת הכנסתם. "מספר גורמים נוספים תמכו בהגברת החלחול ביניהם, הפחתת המיסוי על עבודה (כולל ברמות השכר הנמוכות), גידול מסוים בקצבאות, הנהגת מס הכנסה שלילי והעלאת שכר מינימום", קובע הכלכלן.
עליית רמת החיים של העשירונים הנמוכים הביאה גם לעלייה חדה בצריכה, שהיא המדד המצביע על שיפור ברמת החיים של התושבים.
העלאת שכר המינימום עשויה, בתנאים מסוימים, לפגוע בתעסוקה המלאה ממנה נהנה המשק, שכן גידול בעלויות שכר עשוי להקטין את יכולתם של המעסיקים לקלוט עובדים. עם זאת מסביר נוה כי ישראל הצליחה להעלות את שכר המינימום ללא פגיעה באבטלה בזכות הצמיחה המהירה של המשק, שהגיעה ברבעון האחרון של 2016 לקצב גבוה של 6.2% לשנה.
המדד העיקרי לשיפור במצבן של המשפחות הישראליות הוא הגידול בהכנסה הפנויה לנפש. הכנסה זו השתפרה, בממוצע, גם בגלל שישראל הפכה ממדינה שיש לה עודף חוב לחו"ל, למדינה שיש לה עודף בהלוואות לחו"ל. כתוצאה מכך נהנים הישראלים מזרימת התשואות על ההשקעות שלהם בחו"ל, זרם הכנסות העולה על זרם ההוצאות על תשלומי ריבית ודיבידנדים למשקיעים זרים בישראל.
נוה מתייחס בסקירתו גם לנתונים המפתיעים מעל הירידה במחירי הדירות, אותם פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף השבוע שעבר. להערכת הכלכלן הראשי נגרמה ירידת המחירים כתוצאה מגידול במלאי הדירות, מגמת היציאה של משקיעים מהשוק ועלייה במחירי המשכנתאות, שהקשתה על תנאי המימון.