שר הפנים של כולם: איך דרעי יעצב מחדש את השבת שלנו?

לאחרונה, משהוחזרו סמכויות השבת למשרד הפנים, ביקש המשרד מבג"ץ 60 ימים לדיון מעמיק בסוגיה. "אני כיהודי חרדי רוצה שכל עם ישראל ישמור שבת", אמר השר דרעי לישראל מימרן ברדיו קול חי, "אבל אני שר הפנים של כולם, ואנחנו ננהל מדיניות לפי הצרכים של כל עיר. יש פתרונות ודרך להנחיל את השבת בפרהסיה הציבורית בצורה ראויה". מה צריך שר הפנים לעשות כעת, מהם הפתרונות שבהם ייבחר דרעי ומה תהיה אותה צורה ראויה שעליה הוא מדבר?

"הצורך של כל אב ואם להיות יום אחד בשבוע עם ילדיהם לצורך גיבוש המשפחה וערכיה בתוך הג'ונגל של המרוץ אחר הכסף, הפרנסה והקריירה, משותף לכולנו - מהליברל ועד לשומר הזהות היהודית", הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר ציון ומחבר אמנת גביזון?מדן (בשיתוף פרופ' רות גביזון), שמטרתה להסדיר את יחסי חילונים?דתיים בישראל.

"כולנו מסכימים, כולל החילונים, שהשבת איננה יום רגיל", אומר צביקה אורן, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים, "וצריך לקבוע מתווה מיוחד כדי לשמור על צביונה כיום חופש שבו המשפחה עושה יחד דברים שהיא לא עושה במהלך השבוע. אם ייקבע מתווה שיאפשר את זה, יהיה זה הישג גדול של שר הפנים. בנוסחה שאני מציע לא עובדים בשבת, אבל כן מפעילים את השירותים שעוזרים לקיים את השבת כיום מנוחה - בתי קפה, בתי קולנוע, אבל בשום פנים ואופן לא מרכזי קניות או בתי עסק שיכולים לתת שירות במהלך השבוע".

שי כהן, מזכיר ארגוני של כח לעובדים וממייסדי הארגון, סבור שחשוב לדון בסגירת חנויות בשבת בתל אביב ובכלל, אבל הנושא לא ממוצה בזאת. "השבת אמנם מעוגנת בדת היהודית אבל היא קודם כל ערך סוציאלי שהיהדות תרמה לספר האוניברסלי של זכויות העובדים. אני, כנציג עובדים, מחויב לו. המציאות היום היא שרשמית יש שבת, והכללים שלה אפילו די מחמירים, אבל בפועל אין אכיפה ורשתות מסחר גדולות מרשות לעצמן לפעול גם בשבת, לפעמים תוך ספיגת קנסות, אבל בעיקר תוך צפצוף על החוק".

"לחלק גדול מבעלי הממון המנווטים את המסחר יש עניין גדול בניצול יום השבת למסחר", אומר הרב מדן, "זהו יום שהלב פתוח בו והכיס פתוח בו, וניתן להרוויח בו. בעלי הממון יכולים לכפות על עובדיהם לעזוב את משפחתם ואת אמונתם. לנו, לכולנו, אסור להסכים לכך".

הבעיה, סבור כהן, היא שאם אין יום מנוחה כללי הרשתות הגדולות יכולות להעסיק עובד בלי לאפשר לו לנוח. לפעמים הוא נדחק לעבוד בסוף השבוע בניגוד לרצונו רק בגלל שלא נותנים לו מספיק משמרות באמצע השבוע כדי להרוויח את לחמו. "תרבות הצריכה שלנו מוגזמת ממילא. השבת שאליה דרעי צריך לשאוף היא שבת שבה מקומות בילוי, תרבות ופנאי פתוחים והפעילות של מרכזי המסחר מצומצמת".

בדיון בנושא הפרהסיה של השבת בישראל והאפשרות לקיים שבת של כלל העם, חילונים ודתיים – שבת של פנאי ותרבות - קשה להתעלם מסוגיית התחבורה הציבורית והפעלתה, לפחות במתכונת מצומצמת המאפשרת לכל אחד להגיע אל קרובי משפחתו או אל מקומות הבילוי. התחבורה הציבורית איננה צ'ופר או בונוס. היא אמצעי בסיסי לקיום השבת כיום מנוחה בחיק המשפחה והחברים. השאלה המרכזית היא באיזו מתכונת ובאילו הסדרים.

הרב מדן אמנם אינו מאמין בתחבורה הציבורית בשבת כערך עצמאי, אבל בעיניו, בהתניות מסוימות, יש בפשרה בתחום כוח רב משום שהיא מחייבת ערבות הדדית. "בשביל לקיים את השבת לכלל הציבור כולם צריכים להרגיש שמקריבים בשבילם משהו. אם חילונים יחיו בתחושה ששומרי מצוות גם מקריבים משהו למענם - יהיה טוב לכולם", הוא אומר.

אחד החששות המלווים את המתנגדים להפעלת המסחר בשבת הוא שביום שבו נזכה סופסוף לנסוע באוטובוס בשבת, הוא יוביל אותנו למרכז המסחרי ולא אל המשפחה. החשש הוא שבנוסף למצב הקיים, שבמסגרתו המסחר מתקיים בשבת באין מפריע והטייקונים מתעשרים על גבם של בעלי העסקים הקטנים, תופעל תחבורה ציבורית המגויסת לאינטרסים של בעלי ההון.

"אסור שהתחבורה הציבורית שתפעל בשבת תהיה תחבורה ציבורית מופקרת", אומר אורן. "המפתח צריך להיות הרצון להפוך את השבת ליום מיוחד – בשביל האחד כדי להתפתח רוחנית ובשביל האחר כדי ללכת לים ולבלות עם הילדים ועם הנכדים. את שני הדברים האלה צריך לאפשר יחד, בלי שאחד יפריע לשני".

"לא ציפינו מהממשלה הזו שתהיה תומכת גדולה בזכויות עובדים, אבל לשבת – שהיא גם ערך סוציאלי וגם ערך הלכתי דתי – אפשר היה לצפות שיהיו שותפים, שיבקשו להפסיק את חילול השבת ההמוני מצד אחד, ומצד שני לאפשר בילוי ופנאי, גם למי שאין לו רכב. אנחנו מייצגים 3,000 נהגי תחבורה ציבורית ודווקא שם, היכן שאין פגיעה ישירה בציבור שומרי השבת, אפשר וצריך שירות ציבורי מותאם ונכון".

"הפרהסיה הציבורית", אומר הרב מדן, "דורשת לעתים רבות מן הזולת לעזוב את משפחתו, ולעתים גם את אמונתו, מסורתו וערכיו, כדי לספק לנו את השירותים שאנו דורשים בפרהסיה. המאבטח, הקופאי, הנהג, השוטר, המלצר, המציל בברכה והמפיק בטלוויזיה נאלצים לעזוב את ילדיהם, לצאת לעבודתם ולראות אותנו נהנים עם משפחותינו".

מכיוון שהסטטוס קוו שעליו מגנים הפוליטיקאים בחירוף נפש ממילא לא מתקיים, כדאי וצריך לדעת כהן לייצר הסכמה חדשה שתיטיב עם כלל הציבור, אבל לשם כך דרוש בראש ובראשונה אומץ. "במשך שנים רבות העז דרעי להוביל את המחנה שלו למקומות לא טריוויאליים, והשאלה היא אם משהו מדרעי של פעם עדיין נותר בו או שהוא נטמע לגמרי בקואליציה העסקנית הזו, שאף אחד לא מקדם בה את מה שהוא מאמין בו".

גם אורן שם את מבטחו בשר הפנים. "השר דרעי הוא אדם חכם שחי בתוך עמו. הוא ודאי מבין שהוא צריך לשאוף להישגים קטנים שמקובלים על רוב הציבור ולא לנסות להגיע למקומות שאף אחד לא יסכים להם. בבחירה בין שתי האפשרויות, בין לא לעשות כלום ולאפשר בשתיקה את התרחבות המסחר בשבת ובין האפשרות לנקוט בצעד אחראי שיכיל את מרבית הקולות בשטח ושיעגן את השבת כיום מנוחה שבועי – אני בטוח שהשר דרעי יעדיף את זו האחרונה".

"אין הדבר תלוי אלא בנו", מסכם הרב מדן.

תנו לנוח: למה לא אוכפים את איסור המסחר בשבת?

קיבלנו את השבת כדי לעבוד בה? הפער הבלתי נסבל בין ישראל לאירופה