בוידאו: יצחק תשובה וסילבן שלום בביקור באסדת הגז
הודעה ששוגרה הבוקר (יום ה') שמה קץ לספקולציות: המשקיעים במאגר הגז הטבעי הענק לווייתן חתמו על התחייבויות ההשקעה, והגז יתחיל לזרום ממנו בסוף 2019. השותפים החלו לבצע את תוכנית הפיתוח שהציגו למשרד האנרגיה כבר בשנה שעברה, ומיליארד דולר כבר הושקעו בפיתוח. עם זאת סדר הפעולות בפרויקטים גדולים מסוג זה מחייב גם החלטה פורמלית על ההשקעה. עד אתמול בוששה החלטה כזו לבוא.
השותף העיקרי במיזם, חברת נובל אנרג'י, חברת אנרגיה אמריקאית בעלת ידע ויכולות בקידוחים ימיים להפקת גז ונפט, אמורה היתה לקבל את ההחלטה על ההשקעה כבר בשנה שעברה או לכל המאוחר בינואר השנה. עם זאת ההחלטה התעכבה מבלי שהחברה האמריקאית סיפקה הסברים לעיכוב הממושך. גורמים בענף האנרגיה טענו שמקור העיכוב הוא הקושי לקבל אישור מדיני ליצוא הגז לירדן - שחברת החשמל של המדינה היא הלקוח העיקרי לגז שיופק בלווייתן. החברה אמנם חתמה על הסכם לאספקת 3 מיליארד מ"ק בשנה במשך 15 שנים, וממשלת ירדן התחייבה בהסכמים לערוב לתשלומי חברת החשמל שבבעלותה. עם זאת התנהל במקביל משא ומתן חשאי בין ממשלת ירדן לממשלת ישראל, שבו דרשה ירדן התחייבויות שונות לאבטחת אספקת הגז הישראלי. המגעים בין המדינות נעטפו חשאיות רבה, עקב המחאה שהתעוררה בירדן עם פרסום העסקה עם ישראל. אמנם המחאה הודברה על ידי השלטונות, אך היא ממשיכה לרחוש ברשתות החברתיות.
רק לפני שבועות ספורים הושגו בין ירדן לישראל הסכמות שכוללות התחייבויות של ישראל להבטחת סדירות אספקת הגז וכן לשיפויה של ירדן במקרה של פגיעה באספקה מסיבות חיצוניות, כמו חבלה.
שר האנרגיה, יובל שטייניץ, הודיע על ההסכם לראשי השותפות והחל ללחוץ עליהן לפרסם את דבר ההתחייבויות להשקעה. "על פי מתווה הגז, השותפויות לא היו צריכות להודיע על התחייבויות השקעה, ולכן לא חשבתי שצריך ללחוץ עליהן. אבל לאחרונה שיניתי את דעתי ודרשתי לפרסם את התחייבויות ההשקעה עד סוף החודש, והן הבטיחו שכך ייעשה", אמר שטייניץ ל"וואלה! עסקים".
יעדי היצוא: מצרים וטורקיה
פיתוח מאגר לווייתן אמור לאפשר לישראל להפוך ליצואנית גז גדולה. יעדי היצוא של בעלי המאגר הם מצרים וטורקיה. ואולם חוזי יצוא כאלה טרם נחתמו. בינתיים חייבים השותפים בלוויתן לעמוד במתווה הגז ולהתחיל בהפקה מסחרית של גז עד סוף 2019. כל איחור בפיתוח השדה עלול לסבך את השותפות בדרישה לשינוי במתווה הגז המפורסם, ואפילו לביטול זכותם על המאגר. ואולם בהעדר הסכמי יצוא גדולים וביקוש משמעותי לגז בשוק הישראלי, נאלצו היזמים לצמצם את תוכנית הפיתוח שלהם לתוכנית המכונה "לווייתן קטן". מדובר בתוכנית שבה הגז יוזרם מהמאגר באמצעות שני צינורות תת מימיים באורך של 130 ק"מ לאסדה שתוצב כ-10 ק"מ מול החוף. באסדה יעבור הגז את הטיפול הנדרש לצורך השימוש בו - ויוזרם לחוף. קיבולת המערכת תאפשר להזרים לחוף 12 מיליארד מטרים מעוקבים של גז בשנה - כמות שצפויה להספיק לצורכי יצוא הגז לירדן ולצריכה המקומית, כולל אפשרות של חיפוי במקרה של תקלה בזרימת הגז מתמר.
במפעלים מצפים להפחתת מחירי הגז
הגז מלווייתן צפוי לחולל שינוי משמעותי במשק: התחרות בין תמר ולווייתן עשויה להפחית את מחירי הגז למפעלים ולחברת החשמל, שמשלמת כיום מחיר כמעט כפול מהממוצע העולמי. ב-2020 צפויה להיכנס לתחרות גם חברת אנרג'יאן, שרכשה את מאגרי הגז "כריש" ו"תנין". תוספת מקורות הגז תגדיל את הביטחון של אספקת הגז לישראל ואת כמויות הגז הניתנות לצריכה. עם הגעת הגז מלווייתן צפויה חברת החשמל להשבית את יחידות הפחם בתחנת הכוח חדרה ולשפר באופן ניכר את איכות האוויר באזור.
תשתית האספקה שתוקם במסגרת הפרויקט תהיה אדירה. מדובר בפרויקט התשתיות הגדול בתולדות ישראל. אך הוא יהיה קטן מהמערכת הגדולה שעליה דיברו הגורמים המעורבים כשהבטיחו שמתווה הגז יאפשר אספקת גז חסינה ואמינה יותר למשק. כדי לפתח את המערכת מלאה, בהספק של 21 מיליארד מ"ק בשנה, יהיה צורך בהשקעה נוספת של 1.5 מיליארד דולר, שהשותפות לא מתכוונות לבצע לפני שיימצאו לקוחות נוספים לגז הישראלי.
התוכניות המקוריות ליצוא גז הסתמכו על ביקוש לגז הישראלי במדינות שכנות: מצרים וטורקיה. ערב אישור מתווה הגז העריכו השותפים שחוזה יצוא לאחת משתי המדינות ייחתם בתוך זמן קצר לאחר שייחתם המתווה. ואולם העסקות עדיין מתעכבות. במצרים, שם ניהלו חברות הגז מגעים מתקדמים ואף חתמו על הסכמי כוונות שונים, הולך חלון ההזדמנויות ונסגר. בשנה שעברה החליטו המצרים להקפיא כל עסקה ליבוא גז ישראלי, בשל בוררות בינלאומית המתקיימת בין חברת החשמל הישראלית לחברות הגז הממשלתיות במצרים.
הרקע לבוררות הוא הסכם ליצוא גז לישראל עליו חתמה מצרים בעשור הקודם, אך ב-2011, לאחר שורת פיצוצים בצינור הגז וחילופי שלטון במצרים, נותקה אספקת הגז. חברת החשמל הישראלית תבעה מהחברות הממשלתיות פיצויים בסכום שהתקרב לחמישה מיליארד דולר על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפסקת האספקה. בעקבות בוררות בינלאומית נפסק לחברת החשמל פיצוי של 1.7 מיליארד דולר, ואולם מצרים ערערה על ההחלטה, ומאז מנסים הצדדים להגיע לפשרה מוסכמת.
עד להשגת הפשרה, ממשיכות חברות הגז הישראליות לנהל מגעים עם אנשי עסקים מצרים על עסקה אפשרית, אך בינתיים עוסקת מצרים בשיקום משק האנרגיה שלה. לפני כשנה התגלה במדינה מאגר הנפט הגדול ביותר, בהיקף של 30 טריליון רגל מעוקבים, ומבצע הפיתוח נמשך בקצב מואץ. שר האנרגיה המצרי העריך כי בשנת 2019, תשתחרר מצרים מהתלות ביבוא גז ותהפוך ליצואנית. למרות זאת בישראל לא מרימים ידיים ומעריכים שגם אם המצרים לא יזדקקו לגז לצריכה עצמית, הם יזדקקו לו כדי להזין את מתקני היצוא שלהם. במצרים יש שני מתקנים להפיכת הגז הטבעי לנוזל: את הגז הנוזלי (LNG) ניתן להטעין על מכליות ולייצא אותו לרחבי העולם.
קשיים בתכניות ליצוא גז לטורקיה
גם תוכניות היצוא לטורקיה נתקלות בקשיים על רקע מדיני. טורקיה אינה משוועת לגז הישראלי, היכול לספק רק חלק קטן מצרכיה. עם זאת היא מעוניינת בעסקה שתגוון את מקורות האספקה שלה, לצד הגז שהיא מקבלת מרוסיה, אירן ומקורות נוספים. לטורקיה יש גם יומרות להיות צומת אספקה מרכזית, שתעביר גז מרוסיה, אירן ומזרח הים התיכון - לדרום אירופה.
בהתחלה היה זה משבר המרמרה שהעיב על המגעים לעסקה הטורקית. היום כבר מדברים בענף על משבר היחסים בין קפריסין לטורקיה, כמכשול לעסקת גז עם ישראל. צינור גז מהמאגרים הישראלים לחופי טורקיה חייב לעבור בתחום המים הכלכליים של קפריסין. ואולם על פי החוק הבינלאומי, קפריסין אינה רשאית למנוע את הנחת הצינור, שכן "המים הכלכליים" אינם חלק מהמים הטריטוריאליים של האי. מניחי הצינור חייבים לקבל אישור ממשלת קפריסין. ואולם בקפריסין רשאים למנוע את המיזם משיקולים שונים, כגון הגנת הסביבה. רבים מעריכים שכל עוד נמשך העימות הטריטוריאלי בין טורקיה, השולטת בצפון האי, לקפריסין - לא תהיה אפשרות להניח את הצינור.
עיכוב נוסף קשור להימצאות מאגרי גז גם במים הכלכליים של קפריסין, לא רחוק ממאגר לווייתן. "מאגר אפרודיטה" הקפריסאי" הוא בבעלות נובל אנרג'י ודלק השולטות גם במאגר לוויתן. כמו כן שותפה במאגר גם חברת "של" האנגלו-הולנדית. על פי התוכנית, יפותח המאגר הקפריסאי בשילוב עם המאגר הישראלי.
"עסקת יצוא נוספת ממאגר לווייתן היא רק עניין של זמן"
למרות סימני השאלה, ממשיכות חברות הגז הישראליות לטעון בביטחון שעסקת יצוא נוספת ממאגר לווייתן היא רק עניין של זמן, וזמן לא ארוך "יש בכל האזור ביקוש חזק לגז והצורך באנרגיה יותר חזק מכל דבר אחר", אומר יגאל לנדאו, יו"ר שותפות "רציו" המחזיקה ב-15% מהבעלות על לווייתן. העסקה תיחתם הרבה יותר מוקדם מכפי שחושבים רבים. המגבלה היחידה היא שלא נוכל בשלב זה לספק גז גם למצרים וגם לטורקיה".
גם יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים ואבנר המחזיקות ב-45.4% מלווייתן מאמין שהעסקה הגדולה תיחתם: "אנחנו בעבודה מאומצת גם במצרים וגם בטורקיה. הטורקים מאוד מעוניינים בעסקה, וכולם מודעים לתחרות בין טורקיה למצרים על חתימת העסקה. אני לא יכול לומר עדיין מי קרוב יותר לחתימה, אבל אני מעריך שהעסקה תיחתם עוד השנה".
שר האנרגיה מקיים מגעים אינטנסיביים עם מנהיגי האזור במטרה לקדם את עסקת הגז וסבור שהקפריסאים לא יהיו מכשול להנחת צינור הגז לטורקיה. "אין להם סמכות למנוע את הנחת הצינור ואני יודע שהם לא יעשו זאת". שטייניץ ומשרדו מקדמים במקביל גם פתרון שלישי לבעיית יצוא הגז: הנחת צינור בין ישראל לאיטליה. גורמי מקצוע בענף מעריכים שהרעיון אינו ישים מבחינה כלכלית, אבל שטייניץ אומר כי בדיקות שנערכו באיחוד האירופי גילו שהפרויקט אפשרי: "עלות הצינור נמוכה בהרבה מכפי שהעריכו והאיחוד האירופי רואה ביבוא גז מישראל יעד אסטרטגי".