גביית יתר מלקוחות היא למרבה הצער תופעה רווחת בישראל. לאחרונה הוגשו לבית המשפט תביעות ייצוגיות חשובות - כולן תוקפות את הליכי הגבייה או מוסר התשלומים הפגום של חברות במשק. דוגמאות לכך הן התביעה נגד כלל ביטוח על כך שלא שילמה הפרשי הצמדה על כספים ששולמו לחולים הסיעודיים; התביעה נגד מד"א שהתמקדה בהליכי הגבייה שלה; תביעה נגד לאומי קארד שחשפה כי החברה מתנה שירות בשירות בעת מתן הלוואה ומטעה את לקוחותיה בנוגע לעלויות האמיתיות של מימון ההלוואה; תביעה נוספת נגד סופרגז הוגשה על כך שחברה גובה דמי התראה גבוהים מן המותר בגין מכתב על איחורי התשלום. כל המקרים הנ"ל מעידים על כך שהצרכן בישראל הוא עדיין דג רקק ששוחה בקרב כרישים ענקיים שתוקפים אותו מכל כיוון.
זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד שר הכלכלה והתעשייה הטרי אלי כהן (כולנו) הוא חרט על דגלו את המלחמה על העוולות הצרכניות. "בסוף החודש אני מתכוון למנות ראש לרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן שיהיה המגן של אותם צרכנים שסובלים מעולות", אמר כהן בראיון באולפן וואלה! NEWS.
אולם הרשות להגנת הצרכן היא רשות חלשה שאין לה תקציבים והיא לא מטפלת בתלונות של הצרכנים באופן פרטני, האם זה באמת הפתרון?
"בהחלט. לרשות יש את הכלי החשוב של הגשת תביעות משפטיות וגביית קנסות של עשרות מיליוני שקלים. ראש הרשות החדש שימונה יצטרך לבוא להוכיח שיש לו כוח הרתעה. אני מאמין שיש היום את הכלים. יש ברשות היום כ 60 עובדים, צריך לתגבר את הנושא של מענה לצרכנים. השוק הישראלי הוא שוק מאוד בעייתי כי בהרבה תחומים יש ריכוזיות של שניים שלושה שחקנים. המטרה של החברות היא להרוויח וזה לגיטימי, אבל לא באופן חזירי שהם לא יתנו מידע שקוף והוגן ללקוחות".
אבל התרבות של החברות כאן היא תרבות הגזל, האם לא נכון לעשות מהלך רוחבי יותר כדי למגר את התופעה הזו?
"אני כן מאמין בנושא החקיקה. בתור מי שהיה חבר כנסת והוביל יחד עם הסיעה שלו לא מעט חוקים. השבוע הודענו על חוק המבצעים למגר את התופעה של המבצעים הפיקטיביים שיש היום בישראל. כשהעסק מכריז 80% הנחה על המוצר ומציין מחיר מקורי מנופח, שהמוצר מעולם לא נמכר במחיר הזה, זה לעבוד על הצרכן בעיניים. הצרכן מסיק מהשלט של המבצע שהוא עושה עסקה טובה, ולא יודע שבעצם מדובר במבצע פיקטיבי. אנו הולכים להגיש הצעת חוק בנושא הזה שיחייב את העסקים, כפי שנעשה בחו"ל , לעשות רק מבצעים שמתייחסים למחירים האמיתיים של המוצרים.
נושא נוסף שמטריד אותי, אוכלוסיית הקשישים שמנוצלת. אנו מתכוונים לחייב חברות טלמרקטינג שמשווקות מוצרים בצורה אגרסיבית להקליט את השיחות. היום החברות אומרות לקוחות התחייב בפנינו בטלפון, ואנו רוצים שההקלטות יישמרו ואם לא תהיה הקלטה העסקה לא תהיה תקיפה".
בהצבעה על הצעת החוק לביטול עמלות על הזמנת כרטיסי הקולנוע באינטרנט, הצבעת נגד. על פניו נראה מהלך אנטי-צרכני, מדוע?
"אני רוצה לטפל בביטול העמלות להזמנת כרטיסים באינטרנט לא רק בבתי הקולנוע אלא גם במופעי ספורט, הצגות וכל מופעי התרבות האפשריים שקיימים. לכן אני לא חושב שנכון לחוקק חוק שנוגע אך ורק לתחום הקולנוע. הרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן צפויה עד אמצע המרץ לסיים את הבדיקה שהיא עורכת בנושא אחרי שנוכל לראות את התמונה הכללית, נוכל לטפל בביטול עמלות האינטרנט בכל אותם מקומות שיש בהם גביה מיותרת. לדעתי תוך 45 יום נסיים את התהליך הזה והממצאים יוצגו במטרה להוזיל את העלויות לצרכנים. הצרכן הישראלי יפסיק להיות פרייר".
נושא אחר שהשר התחייב לטפל בו הוא נושא היבואנים הבלעדיים.
"היבואנים הבלעדיים יכולים למכור את המוצרים שלהם במחירים מוגזמים", אמר כהן. "אני מתכוון לחזק את הרשות להגבלים העסקיים. הרי הבעיה בארץ היא שאין אפילו צורך לתאם מחירים מרוב שהשוק ריכוזי. ברגע שיש שניים שלושה שחקנים ואחד מעלה מחירים כל השאר מיישרים קו. אנחנו אומרים בצורה ברורה, לא נהסס לפעול נגד כל אותן חברות שינסו לגזור רווחים חזיריים על חשבון הצרכן הישראלי.
50% מאוכלוסיית ישראל מרוויחה פחות מ-7,000 שקלים בחודש. אני רוצה שהאוכלוסייה הזו תוכל לחיות כאן בכבוד. אנחנו נגן על הצרכנים בשורה של מהלכים שפירטתי בפנייך".
האם כוח הרתעה והחרפת העונשים על עוולות צרכניות או הגברת התחרות בכל תחום הם הפתרון לדעתך?
"הפתרון המרכזי הוא הגברת התחרות מכיוון שזה יוצר שוק חופשי. לכן אנחנו רוצים לעצור את נושא היבוא הבלעדי, לאפשר יבוא מקביל. חוקקנו לאחרונה את חוק הקורנפלקס, שברנו את המונופול של מכון התקנים. בחודש אוקטובר הקרוב שוק האלקטרוניקה והחשמל בישראל הולך להיפתח לתחרות ואנחנו כל חצי שנה פותחים שוק אחר. נושא ההרתעה מגיעה בד בבד עם הדברים האלה. ואם החברה שהרוויחה X שקלים על אותה עוולה, היא צריכה לשלם הרבה יותר. בואי לא נשכח שיש לנו גם סמכויות אכיפה פליליות".
בנוגע להצעת החוק שאתה מקדם לסוף שבוע ארוך, איך בדיוק זה יעזור למשפחות הצעירות שגם ככה מרגישות שאין להם מספיק שעות ביממה כדי לשלב עבודה עם ההורות?
"החוק הזה בא לאזן בין עבודה למשפחה כפי שקיים בהרבה מדינות. העובד הישראלי עובד יותר שעות ביום מעובדים במדינות אחרות, מקבל פחות ימי חופש. והימים שיתווספו לסוף השבוע הארוך יתווספו לימי החופש שלו. החוק גם יעזור לתיאום בין שוק העבודה למערכת החינוך אותם ימים שיתווספו לסופי השבוע בהם מערכת החינוך תנוח, ירדו מימי החופשה האחרים שיש בה בזמן שההורים עובדים. כעת הנושא נמצא במשא ומתן עם הסתדרות התעשיינים".