לא מעט מבקשי מקלט מועסקים בשנים האחרונות בישראל, לרוב כעובדי בתי קפה, מסעדות או בחברות ניקיון ושמירה. בניגוד לדעה הרווחת, ולפיה כל העסקת מבקש מקלט היא בלתי חוקית, הרי שמרבית המבקשים מועסקים באופן חוקי, באמצעות מנגנון ממוסד של "העלמת עין מוכוונת של הרשויות". נכון להיום, נמצאים בישראל מעל 50 אלף מבקשי מקלט. כדי לסבר את האוזן נציין, כי לפי החוק למניעת הסתננות ההגדרה של "מסתנן" היא "מי שאינו תושב...שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים...".
זה כמה שנים מנסות ממשלות ישראל "להילחם" בתופעה זו בדרכים רבות. המוכרת שבהן הייתה הקמת מתקן "חולות". עם זאת, מאמצים אלה טרם צלחו, וכאמור, מבקשי המקלט הרבים עדיין נמצאים בישראל, ומהווים חלק משמעותי משוק העבודה בתחומים ובאזורים מסוימים.
כעת הממשלה "מעלה הילוך" במאבק, ומכניסה לתוקפו את פרק ב' לתיקון החקיקה לחוק למניעת הסתננות, ולהבטחת יציאתם של מבקשי מקלט מישראל המחיל על אלה המעסיקים מבקשי מקלט חובה להפקיד חלק משמעותי מהמשכורת החודשית בפיקדון לשם הבטחת יציאתם מישראל.
בהתאם לזאת, החל ממאי 2017, יחויב כל מעסיק של מבקש מקלט להפקיד כל חודש סכום השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן, לחשבון בנק מיוחד, שינוהל ויפוקח על ידי יחידת הפיקדונות ברשות האוכלוסין וההגירה ויהווה פיקדון לצורך הבטחת יציאתו של מבקש המקלט מישראל לצמיתות. כספי הפיקדון יהיו מוגנים, ולא נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול. על מנת לשחרר את כספי הפיקדון ולהעבירם למבקש המקלט, יהיה עליו להוכיח כי הוא "עזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה". בלשון אחר, 36 אגורות מכל שקל שירוויח מבקש המקלט יועברו לפיקדון שבו לא יוכל העובד להשתמש כל עוד הוא לא יצא מישראל לצמיתות.
המדינה לא הסתפקה רק בדחיית קבלת כספי הפיקדון למועד העזיבה. כדי לחזק את יכולת האכיפה ולהגביר את המוטיבציה של מבקשי המקלט לעזוב את ישראל, נקבע בתיקון לחוק מנגנון של "מקלות וגזרים" לפיהם, אם יתעכב מבקש המקלט ביציאתו מישראל מעבר לתקופת השהייה שאושרה לו, יופחת מהסכום שהוא זכאי לקבל מהפיקדון שהופקד עבורו - כל עלויות הרחקתו מהארץ. ניכוי נוסף יהיה בהתאם למנגנון הענישה שנקבע בתוספת השנייה לחוק המכילה הגדרות לקיזוז סכום הנע בין 80%-25% מגובה יתרת הפיקדון ובניכוי מיסים.
עיכובים בתשלום השכר
חשוב לציין, כי החובה להפקיד את כספי הפיקדון חלה כמובן על המעסיקים, שידרשו לפתוח עבור עובדיהם חשבונות בנק ייעודיים ולהפקיד אליהם את סכומי הפיקדון, והכל תוך ביצוע דיווח שוטף לרשות האוכלוסין וההגירה. יתרה מכך, כדי לשחרר את כספי הפיקדון עבור עובד שעוזב את הארץ, יהיה על המעסיקים לפנות ראשית לקבלת אישור יחידת הפיקדונות ברשות האוכלוסין וההגירה, ורק לאחר קבלת אישורם ניתן יהיה לשלם לעובד את הכספים המגיעים לו.
ממשלת ישראל, והעומדים בראשה, בנו "כלי נשק" חדש שיחזק את ארסנל הנשקים המוגבל שעמד לרשותם עד עתה למאבק בתופעת ההסתננות לישראל. תקוותו של המחוקק היא כי "נשק" זה, שפוגע באופן משמעותי במשכורות מבקשי המקלט, יהיה "הקש שישבור את גב הגמל" ויגרום לעשרות אלפי מבקשי המקלט החיים ועובדים בישראל לעזוב "מרצונם" ולחזור לארצות מוצאם.
מהלך זה של ממשלת ישראל, מהווה נדבך משמעותי נוסף, בהעברת נטל השמירה על שוק התעסוקה הישראלי וההגנה על גבולות ישראל נגד כניסת מבקשי מקלט, ממוסדות המדינה אל המעסיקים במגזר הפרטי, ובעצם הופך את המעסיק לזרועה הארוכה של המדינה וחוד החנית במאבק במבקשי המקלט, וזאת מבלי לבחון את ההשלכות מרחיקות הלכת של שינוי זה על המעסיקים, שכבר היום כורעים תחת הרגולציה וההגבלות הגוברות בתחום העבודה.
על המעסיקים להקפיד ולהתעדכן בהוראות החוק והנוהל החדש להטמעתו, עליו עמלים בימים אלו עובדי רשות האוכלוסין וההגירה, וזאת על מנת להימנע ממצב בו ימצאו עצמם המעסיקים פועלים בניגוד לחוק.
הכותבים הינם עורכי דין במחלקה המסחרית במשרד עורכי הדין גדעון פישר