האזהרה שפרסמה בסוף השבוע רשות המים לא הותירה מקום לספק: על החקלאים בכל רחבי הארץ להיערך לקיצוץ חריף במכסות המים. לאחר ארבע שנות בצורת ירדה הכנרת עמוק מתחת לקו האדום. בניגוד לשנים גשומות, בהן התחילה העונה היבשה כשמפלס המים נמצא מעל הקו האדום, הסתיימה השנה עונת הגשמים עמוק מתחת לקו שמתחתיו יש לצמצם את כמות השאיבה. אם לא די בצמצום כמות המים, עלה שיעור מליחותם לרמה הגבוהה ביותר שנרשמה בחמישים השנים האחרונות. המצוקה ניכרת גם בשפיעה הנמוכה של הנחלים, שאחדים מהם צפויים להתייבש לחלוטין במהלך הקיץ וכן בירידה במפלס מי התהום. "שנת בצורת נוספת תגרום למשבר חמור", הזהיר דובר רשות המים. לדברי החקלאים, החלה הרשות כבר בצעדי חיסכון חריפים והחקלאים מצפים לגזרות שייבשו שדות ומטעים.
הם לא יהיו הסובלים היחידים. "רשות המים כבר קיצצה לנו 25% מהמכסות, וברור שיהיו קיצוצים נוספים", אומר שמעון ביטון, חקלאי ממושב אביבים ופעיל באגודות המים של חקלאי הצפון. "הקיצוץ הכולל צפוי להיות בחמישים אחוזים מהמכסות. המשמעות מבחינתנו היא אסון: המטעים לא יוכלו להניב פירות ראויים ואנחנו נצטרך להוריד את הפרי מהעצים על מנת שלפחות העץ יוכל לשרוד. גידולי שדה ייאלצו לדלג על העונה הבאה. המשמעות היא שיהיה מחסור גדול בפרות וירקות במהלך השנה. הצרכנים אולי לא יסבלו כל כך כי המדינה תייבא את התוצרת החסרה, אבל יהיו כאן בנזקים כבדים לאלפי אנשים שמתפרנסים מחקלאות לא מדובר רק במאות המשפחות המתפרנסות באופן ישיר מהגידולים אלא גם במפעלי המזון כמו פרי הגליל שיתקשו לקבל חומרי גלם למוצרים שלהם".
בשבוע הבא יכנסו חקלאי הצפון כנס חירום ובו ידרשו מהמדינה לפרסם את תכניתה להתמודדות עם המחסור הקשה הצפוי במים. הדרישה העיקרית תהיה לפיצוי על הנזקים. במשרד החקלאות מסרבים בינתיים להגיב בנימוק שהמשרד טרם העריך את היקף הנזקים.
למדינה אין מנגנון מסודר להתמודדות עם נזקי בצורת הנגרמים כתוצאה מקיצוץ במכסות המים. הקרן לנזקי טבע, המפצה חקלאים על נזקי בצורת, מפצה רק על נזקים לגידולי בעל, בעיקר שדות חיטה בדרום, התלויים במי גשמים בלבד. במנכ"ל הקרן, שמוליק תורג'מן, יודע כבר כעת שהקרן תצטרך לפצות השנה בעשרות מיליוני שקלים את החקלאים ב"רצועת הבצורת" שעל פי החוק יש לפצות אותם על אבדן יבוליהם. "כמות הגשמים בדרום היתה 80% מהממוצע והגידולים נפגעו מאד. הגורם לנזק אינו רק כמות הגשמים אלא העיתוי: הפסקה גדולה מידי בין אירוע גשם האחד לשני מיבשת את השדה והיבולים גם אם הכמות הכללית של הגשם סבירה". בשבוע הבא יירדו מומחי הקרן לשדות על מנת לקבל אומדן מדויק יותר של היקף הנזקים.
באופן פרדוקסלי, צפויים חקלאי הדרום להיפגע פחות מחקלאי הצפון: החקלאות בדרום נהנית מאספקה יציבה של מי קולחין מי ביוב מטוהרים. גם אספקת מי השתיה לשימוש ביתי ותעשייתי אינה צפויה להיפגע: מפעל ההתפלה הגדול שהוקם בתחילת העשור מבטיח את כמעט את כל צרכי המדינה.
הכינרת, שבעבר היתה מקור המים העיקרי ותנודות המפלס שלה טלטלו את מצב הרוח הלאומי, שוב אינה מקור מים עיקרי, והיא מספקת פחות מ-10% מצרכי המים. אולם הפרסומים על הפסקת השאיבה מהאגם היו מוקדמים מידי: על פי הסכמי השלום עם ירדן מייצאת ישראל לירדנים מי כינרת בהיקף של 30 מיליון מ"ק מעוקב. כמו כן ממשיכה חברת מקורות לשאוב מהאגם כמות קטנה של מים, בעיקר לשימוש ישובי הסביבה.
בשנים האחרונות מנסה רשות המים ליזום את הקמתו של מתקן התפלה נוסף באזור הצפון, שינתק לחלוטין את תלות היישובים באזור ממים טבעיים, אולם מכשולים בירוקרטיים מקשים על מציאת אתר מתאים להקמת המפעל.
לא לזנוח את הכינרת
ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, אינה מתלהבת מזניחת הכינרת וההגנה עליה כמקור חיוני לביטחון המים של ישראל: "על פי המגמה המסתמנת צפוי המחסור במים להחריף: המדידות מצביעות על התרבות גלי החום שגורמים להתאיידות המים מהקרקע לאוויר, יש ירידה מתמשכת בכמות המשקעים באגן הכינרת שהולכת ומאבדת את מימיה, תקופות היובש מתארכות, חוסר סדירות במועדי הגשמים מקשים על החקלאים לתכנן ולגדל ביעילות את יבוליהם. אבדן המים הנכנסים לכינרת מסתכם כבר ב-150 מיליון מ"ק בשנה כמות מים שמייצר מתקן התפלה גדול. למרבה המזל הוקמו מתקני התפלה שמאפשרים לנו לא להרגיש כמעט במחסור אבל מסוכן מאד להסתמך על טכנולוגיה בלבד".
מדוע?
"מתקני ההתפלה יצרו אמנם חוסן למשק המים כי שוב איננו תלויים בחסדי הגשמים, אבל הם חשופים לסכנות טכנולוגיות. מה יקרה למשל אם יקרה אסון של זיהום גדול בים כתוצאה מתקלה במכלית או במתקני הפקת נפט וגז? אם נאבד את הכינרת אנחנו בצרות גדולות".
את צופה שהכינרת תייבש?
"היא לא תתייבש אבל המחסור במים גורם לעליה במליחות המים והיא יכולה להפוך למקור בלתי ראוי לשתיה. אם לא נשמור על מקורות המים הטבעיים ולא נוכל לקיים את ההחלטה להחזיר מים לטבע נהיה בסכנה גדולה".
אבל צמצום המקורות הטבעיים אינו בשליטתנו
"לכן צריך לחזור ולנקוט בצעדי חיסכון ולא לחשוב שמתקני ההתפלה פתרו את כל הבעיות. אני לא ממליצה לשוב למדיניות ייבוש הגינות הפרטיות כפי שהיה במשבר המים הגדול, אבל יתכן שצריך להעלות את מחיר המים לצרכנים המשתמשים במים מעבר למכסה הרגילה".