פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח בנק ישראל: "צמיחה חזקה, שוק עבודה חזק ואבטלה נמוכה"

      נגידת בנק ישראל הגישה את הדוח על המשק וציינה כי האתגר בפני קובעי המדיניות הוא לחזק את הצמיחה, לשמור על שיעור תעסוקה גבוה ולהפחית את אי השווין. "ישראל נחותה מבחינת איכותם של חלק מהתשתיות הפיזיות ושל ההון האנושי, ומפני שההון האנושי מתאפיין באי-שוויון רב"

      דוח בנק ישראל: "צמיחה חזקה, שוק עבודה חזק ואבטלה נמוכה"
      עריכה: ניר חן

      "המצב המאקרו-כלכלי של כלכלת ישראל הוא טוב. הצמיחה חזקה, בוודאי בהשוואה למצבן של מדיניות אחרות. שוק העבודה חזק, האבטלה נמוכה. אנחנו רואים ירידה באי השוויון בהכנסה ברוטו, כלומר ההכנסה מעבודה בעיקר בגלל שאנשים עובדים יותר, בגלל שבמשקי הבית יש יותר משפחות עם שני מפרנסים", כך אמרה היום נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, עם הגשת הדוח השנתי של בנק ישראל לראש הממשלה, בנימין נתניהו. מהדוח עולה כי "האתגר המרכזי שניצב בפני קובעי המדיניות הכלכלית נעוץ בצורך לנצל את מצבו הטוב של המשק כדי לחזק את הבסיס לצמיחה שמושתתת על גידול בפריון, תוך שמירה על שיעור התעסוקה הגבוה והפחתה של אי-השוויון".

      לקריאה נוספת:

      תבדקו את התלוש: טעויות חשבי השכר נחשפות
      סטודנטים, השוק מוצף: פשוט אין מי שיעסיק את עורכי הדין
      האם הגיע הזמן להגיד שלום לכנרת כמקור למי שתייה?

      המשק צמח ב-2016 ב-4%, בין השאר עקב חוזקו של השקל שהוריד את מחירי המוצרים המיובאים והגביר את הצריכה הפרטית. בדו"ח מצוין כי היעדים של המשק נותרו כשהיו: הפריון הנמוך של העובד הישראלי, רמת האי-שוויון הגבוהה בשכר, ורמת החינוך הירודה ואת הרמה הירודה של תשתיות התחבורה. הנגידה הוסיפה כי יש להגדיל באופן מושכל את ההוצאה הציבורית האזרחית ולהתאים לכך את היקפה של גביית המסים. מהלכים אלה יאפשרו לשפר גם את השירותים הציבוריים בתחומים נוספים, לרבות הבריאות, והשיפורים בכללותם יתרמו לצמיחה בת קיימא ולרווחה.

      בדוח מצוין כי התוצר המקומי הגולמי צמח השנה בקצב גבוה מהקצב בארבע השנים הקודמות. קצב התרחבותה של הצריכה הפרטית האיץ, בעיקר הודות לכך שתנאי הסחר השתפרו בשנתיים האחרונות והודות להוזלה במחיריהם של מוצרי הצריכה".

      הגידול בפעילות המשק האיץ את הגידול בביקוש לעובדים, והאבטלה ירדה לסביבה קרובה לתעסוקה מלאה - ותרמה לעלייה בשכר. כמו כן הירידה במחירי היבוא בשקלים והתגברות התחרות – הפחיתו את המחירים יותר, כך שמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2%.

      מחירי הדירות האמירו השנה ב-6.3%. העלייה בסיכון האשראי למימון הפעילות בנדל"ן והוראות הפיקוח על הבנקים הוליכו להתייקרות הריבית על המשכנתאות, ולאחרונה גם להאטה בקצב הגידול של היקפן.

      נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. ישיבת ממשלה. 31 ביולי 2016 (פול צלמים , אוהד צויגנברג)
      נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג (תצלום: אוהד צויגנברג)

      "הממשלה ממעטת להתערב בהפחתת אי-השוויון"

      ההפחתה בשיעורי המס והרחבת ההוצאה הציבורית תרמו השנה לגידול הפעילות. אולם הסתכלות לטווח הארוך מעלה כי יש להשתמש בחלק גדול יותר מההרחבה הפיסקלית המתוכננת כדי להגדיל את סעיפי ההוצאה תומכי ההיצע, בפרט מפני שישראל נחותה מבחינת איכותם של חלק מהתשתיות הפיזיות ושל ההון האנושי, ומפני שההון האנושי מתאפיין באי-שוויון רב.

      הממשלה ממעטת להתערב בהפחתת אי-השוויון יחסית למקובל ב-oecd. הירידה שחלה מ-2002 בהיקפם של תשלומי ההעברה הרחיבה את אי-השוויון בהכנסות נטו, אך תרמה ככל הנראה לעלייה שנרשמה בעשור האחרון בשיעור התעסוקה ולירידה באי-השוויון בהכנסות ברוטו, ואלה קיזזו חלק מהעלייה באי-השוויון בהכנסות נטו. אולם לחלק מהעובדים חסרים כישורים להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה.

      "מיעוט ההשקעה בתשתיות ציבוריות פוגע במישרין בפריון, והוא כנראה פוגע גם בהיקף ההשקעה של המגזר הפרטי", כתבה פלוג במכתב נלווה לדוח. "הגדלת ההשקעה בתשתיות אלה, לרבות ההוצאה על שלב התכנון, אינה חיונית רק להעלאת הפריון אלא גם לפיתוח היכולת להרחיב לאורך זמן את מלאי הדירות בהתאם לצרכים הדמוגרפיים. זאת משום שתשתיות ציבוריות, בראשן מערכות להסעת המונים, חיוניות לציפוף הערים, בין השאר באמצעות התחדשות עירונית. תחבורה ציבורית נאותה גם תשפר את נגישותם של מרכזי התעסוקה למגוון אוכלוסיות וכך תתרום להפחתת אי-השוויון".

      הצריכה הפרטית מובילה את הצמיחה

      "הצמיחה המהירה יותר של המשק הישראלי בשנים האחרונות בהשוואה לצמיחה במדינות ה OECD נבעה מצמיחה מהירה יותר של הצריכה הפרטית הודות לאיתנותו הפיננסית של המשק, לתמיכת המדיניות המונטרית והפיסקלית המרחיבה, ובשנה-שנתיים האחרונות גם מירידה של מחירים יחסיים", כך אמר מנהל חטיבת המחקר, פרופ' נתן זוסמן, במסיבת העיתונאים לרגל פרסום דוח בנק ישראל.

      הוא ציין כי כמו בשנים האחרונות הובילה את הצמיחה המהירה הצריכה הפרטית. "עם זאת, ראינו השנה התפתחות חיובית גם ביצוא וגם בהשקעות - התפתחויות הקשורות לשינויים דומים בכלכלה העולמית, שייתכן כי מבשרים על היחלצות הדרגתית מהשפל הכלכלי הפיננסי הארוך שבו שרויה הכלכלה העולמית מאז 2008".

      בהתייחס לפרק הרווחה, אמר זוסמן כי הבנק החליט להתייחס השנה לסוגיית ההגירה הפנימית – בין ישובים בישראל – של קבוצות האוכלוסייה המתאפיינות בשיעורי עוני גבוהים ותעסוקה נמוכה.

      "מצאנו שבערים החרדיות החדשות שיעורי התעסוקה של גברים חרדים נמוכים, וההגירה לערים אלו אינה משיקולי תעסוקה, אלא מניסיון להתמודד עם עלות הדיור". זוסמן אמר כי חשוב ליצור מקומות עבודה בערים אלו ומערכת הסעה ציבורית יעילה למרכזי התעסוקה, ו"לשקול בזהירות את התועלת שבהקמת ערים נוספות מסוג זה, בפרט אם הן מרוחקות ממוקדי תעסוקה".

      לעומת זאת נמצא במחקר כי שיעורי התעסוקה של נשים ערביות המתגוררות בערים יהודיות גבוהים במידה משמעותית מאלה של נשים ערביות המתגוררות ביישובים עירוניים ערביים או מעורבים. "ההגירה שלהן ליישובים אלה מו?נעת כפי הנראה משיקולי תעסוקה ומאפשרת את השתלבותן בשוק העבודה. עם זאת ההגירה היא בשיעורים נמוכים מאוד ועל כן חשוב להשקיע משאבים ציבוריים נוספים בחיזוק היישובים הערביים ותושביהם".