שנת 2016 הייתה טובה לחברות הביטחוניות הישראליות: נתונים שפרסם היום (ד') האגף ליצוא ביטחוני שבמשרד הביטחון (סיב"ט) מצביעים על עלייה של 14% ביצוא של מערכות וטכנולוגיות נשק לעולם והוא הסתכם בכ-6.5 מיליארד דולר, כ-800 מיליון דולר יותר משנת 2015 שבה הסתכם היצוא הביטחוני הישראלי בכ-5.7 מיליארד דולר.
מנתוני משרד הביטחון עולה כי כ-20% מפעילות היצוא הביטחוני אשתקד משתייכים לתחום ההשבחה של כלי טיס ומערכות אוויריות, שהיה התחום המוביל. אחריו נמצאים תחום התצפית והאופטרוניקה ותחום הטילים, הרקטות ומערכות להגנה אווירית.
ראש האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') מישל בן ברוך, אמר בהתייחס לנתונים כי "הגידול בחוזים החדשים של החברות הישראליות מבטא את המגמה העולמית של יציאה מהמיתון, בעיקר במדינות אירופה וצפון אמריקה, תוך הגדלה של תקציבי הביטחון אל מול אתגרי הביטחון שהולכים ומתעצמים. זאת, לאחר שבשנים האחרונות פחתו תקציבי הביטחון במדינות רבות בעולם. השינוי שחל בשווקים מוביל לעליה בהיקפי היצוא של החברות מישראל. נחנו מתחרים מול מעצמות עולמיות בתחום המוצרים הביטחוניים, אבל נחשבים למעצמה בפני עצמה".
מפילוח נתוני היצוא הביטחוני מישראל לשנת 2016 לפי מדינות, ניכר שמדינות אסיה והפסיפיק ממשיכות להוות יעד היצוא המרכזי של החברות הישראליות: אשתקד הסתכם היצוא הביטחוני למדינות אלה בכ-2.6 מיליארד דולר, עלייה של כ-300 מיליון דולר ביחס ל-2015. עלייה חלה גם ביצוא הביטחוני לשוק האירופי, למדינות צפון אמריקה ואמריקה הלטינית ולמדינות ביבשת אפריקה.
לדברי בן ברוך, העלייה אשתקד ביצוא הביטחוני הכולל התרחשה הרבה בזכות שיתופי פעולה תעשייתיים ועסקיים של החברות הישראליות בשוקי היעד שלהן: "אשתקד ראינו יותר ויותר מקרים של העברת ייצור של חברות ישראליות לשוקי היעד - בהתאם למגמה הרווחת בשנים האחרונות בעולם - וגם ניכרת עלייה משמעותית במספר הפרויקטים בין ממשלות באופן שתורם מאוד לתעשיות הביטחוניות בארץ", אמר.
לצד הגידול בתחרות בשוקי היעד של החברות הישראליות, משרד הביטחון מסמן את קשיי המימון של עסקאות ביטחוניות במדינות עולם שלישי כאחד האתגרים שמעסיקים את התעשייה המקומית. לרוב, מדובר במדינות באפריקה, המבקשות לרכוש מערכות נשק מישראל אך מתקשות לממן אותן. בניסיון לאפשר זאת, כך סיפר היום בן ברוך בשיחה עם "גלובס", מציעות החברות הישראליות תוכניות מימון ואשראי ייחודיות לממשלות, המאפשרות לפרוס תשלומים בעסקאות ביטחוניות על פני מספר רב יותר של שנים.
נתוני משרד הביטחון מלמדים כי ב-2015 הסתכם היצוא של מערכות ביטחוניות ישראליות לאפריקה בכ-163 מיליון דולר בלבד ואילו ב-2016 הוא זינק משמעותית והסתכם בכ-275 מיליון דולר, בדומה לנתוני היצוא ליבשת זו לפני כשלוש שנים. בן ברוך סירב לפרט את מבנה תוכניות המימון שמציעות החברות הישראליות למדינות אלה ולומר אם יש קשר בינן לבין העלייה החדה שחלה אשתקד ביצוא הביטחוני לאפריקה.
8% מהיצוא הביטחוני ב-2016 היו של מערכות סייבר ומערכות מודיעין ומידע. גורמים ביטחוניים העריכו כי בתחום הסייבר, אין מדובר במערכות התקפיות אלא במערכות המשמשות להגנה בלבד מפני תקיפות סייבר. במערכת הביטחון ציינו היום כי בניגוד ל-2015, שנת 2016 לא התאפיינה באף עסקה שהיקפה הכספי עולה על חצי מיליארד דולר.
בקיץ הקרוב צפוי ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, לקיים ביקור בישראל וגורמים ביטחוניים אמרו כי קיימת ציפייה שהוא יכריז באותו מעמד על מספר עסקאות ביטחוניות משמעותיות עם חברות ישראליות. הודו נחשבת למדינת מפתח עבור חברות ישראליות רבות, שמחכות זה זמן רב להאצת שורה של עסקאות ביטחוניות איתה בהיקף כספי משמעותי.
גורמים ביטחוניים העריכו היום כי אם עסקאות כאלה ייצאו לדרך בשנה הקרובה, לא מן הנמנע ששנת 2017 תתאפיין בעליה דרמטית בהיקפי היצוא הביטחוני של ישראל, אולי אף בדומה למספרים בשנת 2012, אז הסתכם היצוא הביטחוני בכ-7.5 מיליארד דולר.
ראש האגף ליצוא ביטחוני, בן ברוך, הסתפק היום בתחזית צנועה יותר בנוגע ל 2017 ואמר כי "היא נראית שנה יציבה".