הכלכלן הראשי במשרד האוצר מתמקד היום (א') בסקירתו השבועית במה שהוא מכנה "מועדון 400 המגה-עשירים בישראל".
לפי הסקירה, רוב 400 בעלי ההכנסות הגבוהות בישראל הם גברים, תל-אביביים, בני 56 בממוצע ובעלי הכנסה שנתית ממוצעת של 36 מיליון שקל.
בנוסף להכנסה זו, ל"מגה-עשיר" הישראלי יש הכנסה של חברות בבעלותו שטרם חולקה לבעל החברה, העשויה להביא את הכנסתו הכוללת ל-60 מיליון שקל בשנה.
ה"מגה-עשיר" הישראלי משתכר פי 290 מהממוצע במשק, והכנסתו שונה מאד גם בהרכבה. בעוד שהכנסות מיגיעה אישית (שכר, עסק ופנסיה) של נישום ממוצע מהוות כ-93.2% מסך ההכנסה החייבת, משקל ההכנסות מיגיעה אישית של "מגה-עשיר" מהוות בממוצע רק 8.2% מכלל ההכנסה, בעוד שההכנסות הפסיביות (דיבידנד, רווח הון וריבית) מהוות 91.8% מסך ההכנסה.
בממוצע, "מגה-עשיר" משלם 10.2 מיליון שקל מסים ישירים בשנה, פי 400 מהנישום הממוצע, והם נושאים לבדם בכ-4% מכלל המסים הישירים המוטלים על יחידים.
כמצופה ממס הכנסה פרוגרסיבי, שיעור מס הכנסה שמשלם "מגה-עשיר" גבוה יותר מהשיעור הממוצע בכלל האוכלוסייה. עם זאת, לפי הכלכלן הראשי באוצר, ה"מגה-עשיר" משלם יחסית פחות מס מעשיר "רגיל" המשתייך למאיון העליון. הפער נובע מכך שרוב הכנסתו של ה"מגה-עשיר" מקורה בהכנסות הוניות שחל עליהן שיעור מס מוגבל, בעוד שלעשיר של המאיון העליון הרכב הכנסות המוטה הכנסות מיגיעה אישית, שחל עליהן שיעור מס פרוגרסיבי.