כרפס וחרוסת הם חלק קבוע מהצלחת החגיגית של סדר פסח, אבל הצלחת שלנו בשאר הימים הולכת ומשתנה עם השנים. לפי הבטחות המומחים מהארץ ומהעולם - 2017 הולכת להיות שנה מרגשת מאוד בתחום המזון, שתציב אתגרים חדשים ולא פשוטים לתעשייה לקמעונאים. אז לאן צועד עולם המזון ומה צפוי לנו השנה?
מגזין פורבס פרסם את טענותיו של פיל למפרט, חוקר אמריקאי שנחשב לגורו בתחום צרכנות מזון, שיווק והרגלי אכילה לפיהן טכנולוגיות מזון (Food Tech) הן התעשיות שעתידות להתפתח בקצב גדול בעתיד הקרוב. יותר ממיליארד דולרים הושקעו בארה"ב ב- 2016 בלבד בסטרטאפים ופרויקטים בתחום המזון - סטארטאפים שמטרתם ליצור השפעה חיובית, ירוקה ומקיימת יותר על כדור הארץ בייצור מזון. משקיעים חיצוניים מבינים היום את פוטנציאל ההשקעה האדיר של תעשיית המזון, הגדול פי 10 מתעשיית התוכנה, והחברות ידרשו להציג חדשנות כדי לעמוד בקצב.
הדור החדש, דור ה- Z הוא הדור הבא שמעצב כלקוח מחדש את תעשיית המזון. בניגוד לדור ה-X שאהב לאכול בחוץ, הדור החדש מעדיף דווקא אוכל ביתי, חושב שבישול זה מגניב יותר מג'אנק פוד וסביר להניח שיעדיף בישול על כיריים מאשר חימום מהיר במיקרוגל. אנשי דור ה-Z דורשים שקיפות מהתאגידים ויעדיפו לרכוש מוצרים בעלי ערך חברתי, סביבתי ובריא יותר.
המושג המדובר בהקשר זה בעולם הוא ה- foodscape Digital . "פודסקייפ" זו הגדרה לסביבה האישית שבה אנחנו קונים, מכינים, מדברים, חושבים ומשתפים אוכל. הצרכן הגלובלי הופך אובססיבי יותר למידע, תוכן וחדשות בכל התחומים, והשנה זה יהיה בולט במיוחד גם בתחום המזון. הצרכן מוצף יותר מאי פעם במתכונים, דפי "פודיז" ותכניות בישול, מה שהופך את ה-foodscape שלו לדיגיטלי בעיקרו. זו השפה של דור ה-Z , וחברות המזון מבינות כי הן חייבות להיות שם כדי ליצור שיח אמיתי עם הצרכן.
מודעות לקיימות
גם בארץ ניכרת העליה של טרנד הבישול הביתי, והמודעות לתזונה בריאה מקבלת חיזוק משמעותי מהממשלה. "הצרכן הישראלי מושפע מעולמות הקולינריה - תכניות הבישול, עמודי הפודיז ברשת, סדנאות פרטיות, קבוצות הסושיאל המשתפות מתכונים ואתרי האוכל המגוונים, ומחפש להתנסות, לגוון, להעז ולהפתיע במטבח", מסבירה רוני בהט, מנהלת אגף השיווק והפיתוח בחטיבת המזון של תנובה. "הטרנד מתחזק על חשבון המאכלים המסורתיים והצמדות למתכונים קונסרבטיביים. מגמה זו באה לידי ביטוי בכל קטגוריות המזון, ובעיקר ניכרת עלייה במכירות הבצקים הגולמיים לאפייה, דגים, פירות יער קפואים, גבינות מיוחדות לאפיה ובישול".
כמו כן יש עלייה במודעות לתזונה נכונה ואורח חיים בריא בעידוד הרגולטור ואיתה צמצום בצריכת מוצרים הנחשבים למזיקים או פחות בריאים. הצרכנים מעדיפים לרכוש מזונות בריאים, על פני כאלה העתירים בסוכר, שומן, נתרן וכו. "על פי נתוני סטורנקסט, חלה עלייה השנה במכירות יוגורטים על פני מעדנים, מים מוגזים על פני נקטרי פירות, ירקות קפואים או טריים על פני קופסאות שימורים ובנוסף יש ירידה במכירות סלטים מוכנים ולחם מקמח לבן", אומרת בהט.
כניסתו לתוקף של החוק לסימון חיובי וסימון שלילי על מוצרים בתחילת 2018 צפויה לפי התחזיות להאיץ מגמה זו, כך שנהיה עדים השנה ליותר ויותר השקות מוצרים בעלי יתרונות בריאותיים, לצד שיפור של ערכים תזונתיים ורכיבים במוצרים קיימים.
הצרכן של 2017 הוא גם אידיאולוגי יותר, בעל מודעות גבוהה לקיימות, רווחת בעלי חיים ושמירה על הקיים, מתוך חשש שמזונות מסוימים ייעלמו מהעולם בעשור הקרוב - מזונות כמו קפה, אבוקדו או שוקולד. מנגנון קבלת ההחלטות של הצרכן משתנה, ומעבר לשיקול הכלכלי - הצרכנים דורשים לדעת איך הגיע האוכל לצלחת שלהם, מי גידל אותו, איפה ואיך.
מגמת הטבעונות שומרת על יציבותה, ונתח השוק שלה עומד כיום על 9%. המגמה החדשה יחסית שהולכת ומתחזקת היא גמישות - Flexiterian, ציבור שמעדיף לצרוך מאכלים מן הצומח אבל מדי פעם משלב גם מוצרים מן החי. "תחום תחליפי הבשר, כמו קציצות על בסיס סויה וקציצות ירקות, לא מאוד מפותח בארץ, אבל הוא נמצא במגמת עליה, והוא מתכתב עם הטרנד הבריאותי והטבעוני.