על מה אנחנו חושבים כשאנחנו מדברים על אופנה? על יופי, על אסתטיקה, על יצירתיות. בטח שלא על פגיעה בסביבה, נכון? בניגוד לתעשיות כבדות כמו תעשיית הרכב למשל, ייצור בגדים נדמה אולי נקי יותר ומזהם פחות. אבל מתברר שכמו תמיד כשמדובר באופנה, מראה עיניים בהחלט יכול להטעות. למעשה, מדובר בתעשייה שזוכה למקום השני והמאוד-לא-מכובד בדירוג התעשיות המזהמות ביותר בעולם: מניצול-יתר של מים ושאר משאבי טבע, הזרמת כימיקלים לנהרות ולימים, עלויות גבוהות של אנרגיה ופליטת פחמן דו-חמצני בזמן הייצור והשינוע של הבגדים, ועד להשפעות השליליות של הטמנת ושריפת פסולת (בגדים משומשים וכאלה שכלל לא נמכרו ללקוחות) - מסתבר שלאופנה יש מחיר סביבתי כבד.
עיקר האשמה מונח לרגליהן של רשתות האופנה המהירה (fast fashion), אלה שמוכרות בגדים בכמויות עתק, עם מבצעים והנחות שגורמים לכולנו לקנות עוד ועוד. אבל חילופי הטרנדים המהירים שמניעים את גלגלי הקולקציות של זארה או M&H לא מתחילים בחברות האלה, אלא קומה אופנתית אחת למעלה, אצל בתי האופנה הגדולים כמו גוצ'י, פנדי, שאנל ועוד רבים. אלה מובילים את התחום בכל הקשור לצבע או לגזרה הנכונים לעונה, אבל מתברר שבכל הקשור לנושא השמירה על הסביבה הם דווקא משתרכים מאחור.
מובילים בטרנדים, מפסידים בשמירה על הסביבה
"בתחום האופנה העלית, נושא האקולוגיה לא משחק תפקיד משמעותי", אומרת מיכל לוי ארבל, כתבת אופנה לשעבר שעוסקת בהעלאת המודעות לתחום האופנה המהירה. "כשצרכן שרוצה לקנות ז'קט שעולה 5,000 דולר, לרוב הוא לא בודק את הפרמטרים הסביבתיים שהושקעו בייצור שלו; לכן הנושא הסביבתי הוא לא גורם שבתי האופנה הגדולים משווקים או מבליטים. מצד שני, אנחנו חיים בעולם שבו יש התעוררות צרכנית אקטיביסטית, ודאי באירופה ובארצות הברית, ויש היום גופים שמציגים שאלות נוקבות גם לחברות האופנה העלית. בשנה שעברה, למשל, יוזמה בשם Fashion Revolution הפנתה למותגי העל שאלות לגבי שקיפות, דרכי ייצור והתחייבות למדדים סביבתיים. מבין החברות שהגיבו לשאלון, לדירוג הגבוה ביותר זכתה ליוויי'ס, ולנמוך ביותר זכתה דווקא שאנל. ככה שאנחנו רואים שמצד אחד ציון נמוך במדדים סביבתיים לא השפיע לרעה על מידת היוקרה המיוחסת למותג, אבל מצד שני הלך הרוח הציבורי שמייחס לנושאים האלה חשיבות הגיע גם לשם.
"אגב, גם כשחברות כבר עשו מהלכים עם היבט אקולוגי, למשל כמו גוצ'י שיזמה שינוי בחומרים שמהם עשויים התיקים שלה, הן לא השתמשו בזה ככלי שיווקי", מוסיפה לוי-ארבל. "ההשערה שלי היא שזה עשוי להיות עבורן גול עצמי, כי אלה חברות שמשתמשות בהמון מוצרים מהחי, ולא נמנעות גם מפרוות, ולכן ניסיון לפרסם אקט סביבתי עלול להיות ממש הרמה להנחתה מבחינתן. הן עלולות לספוג כל כך הרבה ביקורת שאין בזה עבורן שום תועלת.
"ובכל זאת, חייבים לציין את היוצאת מן הכלל - נושאת הדגל של תחום האקולוגיה בקרב מעצבי העל: המעצבת סטלה מקרטני, שהפכה נושאים של סביבה וקיימות ממש לחלק מהדנ"א של המותג שלה", היא אומרת. "היא גם הכריזה שלעולם לא תשתמש במוצרים מהחי. היא מצליחה להפוך את הנושא הרציני הזה לרלוונטי, עדכני ואופנתי, אבל כאמור היא לא רק חלוצה בתחום, אלא גם יחידה בו כרגע".
התפירה אירופאית, הבדים מהמזרח הרחוק
אחת הבעיות הגדולות והמוכרות שמזוהות עם תחום האופנה היא בעיית סדנאות היזע (sweat shops) - העובדה שהסניקרס החדשות והצבעוניות של ילדים מארצות המערב יוצרו על ידי בני גילם בארצות המזרח הרחוק בתנאים קשים ביותר. אבל העובדה שמעצבי העל ובתי האופנה הגדולים מייצרים פריטים בכמויות קטנות יותר ובמלאכת יד לא מנתקת אותם לגמרי משרשרת הייצור הבעייתית, כך מסביר לירוי שופן, עורך אתר האופנה The critical F. גם אם התפירה נעשית באיטליה או בצרפת, הוא אומר, הבדים והחומרים מיובאים במקרים רבים מהמזרח הרחוק, ובכל מקרה הפיקוח על שרשרת הייצור לוקה בחסר.
"כשמדברים על הבעיות הסביבתיות שיוצרת תעשיית האופנה, אחד הפתרונות המוצעים הוא לקנות יקר", אומרת צפרא פרלמוטר, מנכ"לית Collective Collection. "ההנחה היא שלא רק שהבגד היקר יהיה באיכות טובה יותר וישרוד לאורך זמן, אלא שגם לצרכן שהשקיע בו סכום גדול יהיה אינטרס להשתמש בו פעמים רבות יותר. הבעיה היא שמדובר בהנחה בלבד, ולא במחקר של הנושא. לטעמי, בכלל לא בטוח שמי שקונה פריטים יקרים משתמש בהם יותר, ובכל מקרה תעשיית האופנה העלית מהווה רק חלק קטן מתעשיית האופנה, ולכן לא יכולה להציע את הפתרון לבעיה של התעשייה כולה".
"עיקר הפעולות הסביבתיות בתעשיית האופנה נעשות על ידי חברות האופנה המהירה", מאשרת לוי ארבל. "במקרה הזה מותגי העל לא מובילים אלא מובלים. באקלים הצרכני הנוכחי, חברות שעוסקות בייצור המוני חייבות להתייחס לנושא הסביבתי, גם אם ההתייחסות הזאת חלקית בלבד. הרי כמעט לכולם יש בבית נעליים של נייקי, אבל רק למעטים יש ז'קט של גוצ'י. לכן נייקי חייבים לפעול, ואילו לגוצ'י כנראה ייקח עוד כמה שנים להתעורר".
הכתבה הוכנה בסיוע "זווית סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"