לפני חג הפסח הושבת מפעל חיפה כימיקלים ומאות עובדיו יצאו לחופשה מאונס. בהתאם לצווי בית המשפט, הושבתה אספקת האמוניה המשמשת כחומר גלם עיקרי לדשנים שמייצר המפעל. בעלי חיפה כימיקלים, ג'ולס ואדי טראמפ, ממתינים להחלטת הממשלה בקשר לתכניות שהציעו לפתרון המשבר. הפתרון המועדף כרגע הוא הקמת מפעל לייצור אמוניה, שייתר את הצורך במכל הענק המוצב בשטח נמל חיפה ומעורר את חששות התושבים. הקמת המפעל בדרום תארך שלוש שנים לפחות ואם לא יימצא פתרון לטווח הביניים, לא יוכל המפעל לשרוד, וכמוהו גם מפעל הדשנים של קבוצת כיל.
על הממשלה, ובעיקר על שר האוצר, יהיה להחליט אם היא מוכנה להשתתף בעלויות המפעל החדש שיוקם על ידי חיפה כימיקלים וכיל. המשרד להגנת הסביבה, בראשות השר זאב אלקין, אמור להחליט על פתרון הביניים שיאפשר את המשך זרימת האמוניה עד להקמת המפעל.
הבעיה העיקרית עמה מתמודדת החברה היא דו"ח שהוזמן מקבוצת מדענים, ועל פיו קיימת סכנה גדולה לא רק במכל האמוניה הענק, אלא גם בספינה שבאמצעותה מיובא החומר הרעיל מחו"ל ומוזרם למכל. דו"ח המדענים, בראשות הכימאי פרופ' אהוד קינן, תיאר פיצוץ אפשרי של האניה כפוטנציאל נזק השווה לחמש פצצות אטום. הדו"ח תיאר בצבעים קודרים את האסון שעלול להיגרם כתוצאה מפגיעת טיל באניה: נהגים הנחנקים במכוניותיהם, בתי חולים משותקים ו-600 אלף נפגעים. הדוח נכתב בלשון ציורית וכלל טעויות עובדתיות שלא הביאו כבוד לחתומים עליו. החותמים הם מדענים מהשורה הראשונה בתחומם, אולם איש מהם אינו מומחה בתעשייה ובטכנולוגיות הטיפול באמוניה.
הדוח עשה את שלו: הוא הוצג על ידי עיריית חיפה והתקבל על ידי בית המשפט שדן בתביעה לסגור את מכל האמוניה כדוח מומחים לכל דבר. לבית המשפט הוצגו אמנם גם דוחות אחרים שסתרו את טענות קינן אולם השופטים סירבו, ובצדק, להסתמך על האפשרות שהפרופסורים מציגים טענות מופרכות.
הנהלת חיפה כימיקלים. האחראית גם לתפעול מכל האמוניה, לא בזבזה עד כה מאמץ בניסיון להפריך את הדוח. במאמץ לצמצם את הנזק הפוטנציאלי מהפגיעה בספינה היא הודיעה על נכונותה לעבוד ליבוא אמוניה בספינות קטנות יותר, הנושאות 2,500 טונות במקום 16,700 טונות כבאניה שפעלה עד לצו ההפסקה. אבל הברירה העומדת לפני הממשלה עדיין קשה: המשך יבוא האמוניה, ואולי אף הפעלת המכל, עד להקמת המפעל בדרום, או סגירת שני המפעלים הגדולים לייצור דרשנים, פיטורים של כאלף עובדים, ואבדן יצוא דשנים במאות מיליוני דולרים בשנה.
בסוף השבוע האחרון ניסה ג'ולס טארמפ, מבעלי חיפה כימיקלים, לסייע לשרים להחליט. ד"ר ג'ורג' פמיני, מומחה אמריקאי לחומרים מסוכנים, הציג למשרד להגנת הסביבה דוח חדש, שעל פיו הסכנה הנשקפת לתושבי חיפה במקרה של תקלה במכל או פגיעה בספינה היא פחותה בהרבה. פמיני הוא בכיר לשעבר במשרד לביטחון המולדת של ארצות הברית, שם עסק באיומי לוחמה כימית. קודם לכן עבר במשרד ההגנה האמריקאי בתחום התגוננות מפני חומרים כימיים. "האמוניה מוחזקת במכל בקירור, ההופך אותה מגז לנוזל. אם יהיה חור במכל, הנוזל שיפרוץ מהמכל יתאדה מיד לאוויר, ומכיוון שזהו גז קל מהאוויר, הוא יעלה במהירות לגובה וטווח הפגיעה הקטלנית שלו יהיה 400 מטרים לכל היותר מהמקום. בטווח הזה אין בכלל מגורים. הסכנה הממשית תהיה רק לעובדים שיהיו במקום", אומר פמיני בראיון לוואלה! NEWS.
הטעות של קינן, מסביר פמיני, היתה בהסתמכות על תוכנה בלתי משוכללת להדמיית תרחישים מסוג זה. התוכנה לא הביאה בחשבון את התרוממות הגז לגובה של מאות מטרים באוויר, והציגה תמונה מטעה כאילו הוא מתפשט על פני הקרקע.
עם זאת מציין קינן שבתנאי לחות גבוהה עשוי הגז הרעיל להישאר בגובה הקרקע, למרות היותו קל מהאוויר. על מנת שהגז יישאר קרוב לפני הקרקע נדרשים תנאי אקלים קיצוניים המשלבים חום גבוה ותופעת אינוורסיה: תופעה המתרחשת בעיקר בשעות השחר מעל פני הים, כאשר שכבת אוויר קרה רובצת מעל שכבת אוויר חם יו ומהווה מעין תקרה שאינה מאפשרת עליית גזים כלפי מעלה. אולם אינוורסיה, טען פמיני, אינה מתרחשת כאשר האוויר חם מאד, ולכן הסבירות לכך אפסית.
הדוח של פמיני מתייחס גם לאפשרות של פגיעה באניית האמוניה המייבאת את האמוניה: גם אם יהיה פיצוץ, הוא יהיה חלש. גל הפיצוץ של אמוניה הוא איטי בהרבה מזה של חומר נפץ. במקרה של תקלה מחצית האמוניה תישפך לים ושם החומר יתמוסס ויתפוגג בתוך מספר דקות, מבלי להשאיר עקבות. הסכנה העיקרית היא לדגים. המחצית האחרת תעלה לאטמוספירה. הסכנה העיקרית היא לאנשי הספינה, אבל לא למי שנמצאים על המזח ולא לתושבי המפרץ.
שני המומחים מתייחסים גם להיסטוריה של אסונות במפעלי אמוניה ובטיפול בנוזל הרעיל. בדוח של קינן תואר אסון שאירע בליטא, ובו נהרגו לא פחות מ-129 אנשים. לטענה זו אין כל ראיות בתקשורת ובתיאורי התקלה. על פי ממצאיו של פמיני נהרגו באסון 7 אנשים, כולם עובדי המפעל ולא אנשים שהתגוררו באזור. גם בתקלות שהיו במפעלי אמוניה בארצות הברית לא היו נפגעים מחוץ למפעלים, למעט תאונת כביש של מכלית שהובילה אמוניה.
למרות שהדוח של פמיני נראה מקצועי ומפורט מהדוח שהוזמן על ידי עיריית חיפה ודוחות אחרים שנכתבו בנושא, יש לזכור שהוא דוח שנכתב בהזמנת מפעל חיפה כימיקלים, שבעליו מעוניינים בהמשך יבוא האמוניה והפעלת המכל, אם כי במתכונת מצומצמת, עד להשקת המפעל החדש בדרום. המשרד שאמור לקבל את ההכרעה, המשרד להגנת הסביבה, עדיין מתלבט.