פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "לגייר" מוצרים מחו"ל: כך אפשר להציל את הבורסה

      מספר החברות המושקעות בבורסה הישראלית הולך ופוחת והצעדים הננקטים על מנת להחיות את המסחר לא מספקים. דן גלאי מציע מספר צעדים שיעזרו להחזיר את המשקיעים למסחר בתל אביב

      הבורסה לניירות ערך, תל אביב. פברואר 2016 (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)

      מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב יצא לאחרונה עם תכנית אסטרטגית חדשה לבורסה לניירות ערך בתל אביב. במסיבת עיתונאים ציין בן זאב את הירידה החדה במספר הישראלים המחזיקים בחשבון ניירות ערך בשנים האחרונות וכן את הירידה המשמעותית במספר החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה.

      לקריאה נוספת:

      הנדל"ן מתקרר? אספנו מקומות נוספים להשקיע בהם את הכסף
      עדן טבע בהשקה מחודשת: מותג פרטי ובשר בריא
      בלקהוק על אדמת הממלכה: פרטי עסקת הענק בין ארה"ב וסעודיה נחשפים

      המנכ"ל החדש מבין שכללי המשחק השתנו, והבורסה המקומית חשופה לתחרות מבורסות זרות. חברות ישראליות משמעותיות נסחרות בנאסדק ואינן מבקשות להירשם בשוק המקומי. חברות ישראליות קטנות יותר נרשמות למסחר בשוק האלטרנטיבי באנגליה ובבורסות בסינגפור ובאוסטרליה. ישראל הפכה ליעד של בורסות זרות המנסות לפתות חברות ישראליות לגייס כספים ולהירשם למסחר מחוץ לישראל.

      לא ברור מה הבורסה המקומית יכולה לעשות כדי לעודד גיוס הון ורישום למסחר מקומיים. איני משוכנע שהבורסה מיפתה כראוי את הסיבות שגרמו לנטישת החברות ומהם האמצעים הנדרשים כדי למנוע נטישה נוספת. בעיה ראשונה במעלה היא נכונות המשקיעים המוסדיים מצד אחד והציבור הרחב מאידך לרכוש מניות של חברות הרוצות לגייס הון במחיר סביר הדומה למחיר שהן יכולות לקבל בגיוס מחוץ לישראל. האם מובילאי יכולה לקבל מחיר בהנפקה קרוב לזה שזכתה לקבל בנאסדק?

      בעיה שניה היא כיצד להבטיח נזילות במסחר בבורסה כשוק משני. בעיות בנזילות, כלומר, היכולת למכור מניות לפי דרישה, בהפסד מחיר קטן, מבריחה משקיעים. שיטת המסחר בבורסה בתל אביב שונה באופן מהותי משיטות המסחר במרבית מדינות העולם. בכל שוק מהבורסות המובילות בעולם המסחר מתבצע דרך עושי שוק אשר מבטיחים נזילות בכל עת. רק בישראל פעלו שנים רבות בשיטה של מפגש ישיר, אם קיים, בין קונים ומוכרים, ללא מתווך. בשנים האחרונות היו ניסיונות כושלים להכניס עושי שוק למספר מוגבל של ניירות ערך. עתה מדברת הבורסה על הכנסת הבנקים כעושי שוק. לא ברור מה תציע הבורסה לעושי השוק כדי לפצותם על נכונותם לספק נזילות. הרעיון, להקים בורסה משנית (קטנה) לא נראה מוצלח שכן הבורסה הראשית אינה מנוצלת כראוי.

      בניין חברת מובילאיי, הר חוצבים ירושלים. מרץ 2017 (מערכת וואלה! NEWS , אמרי סדן, באמצעות סמארטפון של וואווי – Huawei)
      לא הייתה מגיעה לאותן תוצאות בתל אביב. מובילאיי (צילום: אמרי סדן)

      יש בישראל בעיה של אוריינות פיננסית

      הבורסה חייבת לפתוח בקמפיין שיווקי, ולהסביר לציבור את חשיבותה בגיוס השקעות ובצמיחה של המשק. יש בישראל בעיה רצינית של אוריינות פיננסית בציבורים רחבים, הרואים בבורסה כמכשיר בידי מעטים וחזקים ל"גזול" כספים מציבור המשקיעים ה"נאיביים". יש להשקיע בשינוי התפיסה ולהחזיר את אמון המשקיעים בבורסה. הבורסה, עם הרשות לניירות ערך, חייבת להצביע על צעדים מעוררי אמון שיבטיחו שהבורסה לא תנוצל באופן שלילי כפי שקרה לא פעם בעבר. יחד עם זאת, יש להקטין את אותם אלמנטים של רגולציה הגורמים להכברת עלויות על חברות נסחרות, ללא תועלת ממשית. להערכתי, למשל אין צורך בהשתתפות גורפת של המשקיעים המוסדיים באספות כלליות של בעלי המניות, ללא קשר לכמות המניות המוחזקות. מדוע קרן פנסיה שמחזיקה במניות בכמות קטנה בחברה נסחרת, חייבת לקחת חלק באספה הכללית? יש לחזור למבחני מהותיות. עודף רגולציה על חברות נסחרות מבריח אותן להירשם במקומות בהן הרגולציה פחות מכבידה ועלותה נמוכה יותר. ההקלות שניתנו לחלק מהחברות באי הגשת מאזן רבעוני הם צעד ראשון בכיוון הנכון, יש צורך להמשיך בהקלות.

      הבורסה, בשיתוף עם הרשות לניירות ערך, צריכה לפעול להקטנת הנטייה להגיש תביעות ייצוגיות נגד חברות סחירות על כל נושא העולה על הדעת. למשל, קיימת מגמה של הגשת תביעות ייצוגיות על כל דרישה של הרשות לתקן דוחות פיננסיים, גם אם נעשו טעויות בתום לב, או במקרים שלא מדובר בנושא מהותי. הקלות הבלתי נסבלת של הגשת תביעות ייצוגיות, ובמקרים רבים בגיבוי כספי של הרשות, מרחיק חברות מרישום בבורסה המקומית. לא כל הנושאים הם רק במגרש של הבורסה, אך עליה לפעול בתיאום עם הרשות לניירות ערך ומשרד האוצר.

      לאפשר למשקיעים להתגונן מירידות במניות

      לבסוף, על הבורסה לחדש ולצאת עם מוצרים חדשים, גם אם לא כולם יצליחו היא חייבת לגלות יוזמה וחדשנות ולבחון מה נחוץ לשוק, כולל גיור מוצרים הקיימים בחו"ל. נכחתי בדיונים על רישום כפוי של מניות זרות מובילות בבורסה המקומית ותמכתי בפעילות שכזו על בסיס ניסיוני. איני רואה בעיה לאפשר מסחר בת"א במניות אפל וגוגל. בנוסף, הצעתי לבורסה עם שותפי לעבודה, פרופסור מנחם ברנר, להשיק "מדד פחד" ישראלי שימדוד את התנודתיות המשתקפת בשוק האופציות. מדד כזה ייתן למשקיעים מכשיר פיננסי להגנה על השקעותיהם אם יהיו ירידות שערים בבורסה.

      פרופ' דן גלאי, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש סרנת במל"א, המרכז ללימודים אקדמיים, יו"ר סיגמא בית השקעות