במהלך 2016 עלה מספר הלקוחות המוגבלים בבנקים והגיע כמעט ל-270 אלף - עלייה של 3% בהשוואה ל-2015. חשוב להבין שבמקרים רבים מספר הלקוחות המוגבלים אינו מייצג אדם בודד אלא בדרך כלל מפרנס של משפחה שלמה שהופכת למוגבלת. העלייה במספר הלקוחות המוגבלים, לפי נתוני בנק ישראל, נובעת בחלקה מהגבלות שהטילו גופים חוץ בנקאיים כמו: ההוצאה לפועל, כונס הנכסים, בתי משפט וחברות מימון חוץ בנקאיות.
הריבית הממוצעת שנגבית כיום מלקוח רגיל בבנקים עומדת על 5.7% בחישוב שנתי. הריבית בכרטיסי אשראי גבוהה יותר ונעה סביב 7.8% בחישוב שנתי ללקוח ממוצע. בקרב מלווים בשוק האפור, לפי נתונים שנאספו במהלך 2016, שיעור הריבית החודשית (ויודגש לא הריבית השנתית) עמד על 7% - 6% להלוואות בסכומים כספיים שנעו בין 5,000 ל-10,000 שקל. במרבית המקרים בשוק האפור הכסף הוחזר עם קנסות ואיומים ומשם הדרך להפוך ללקוח מוגבל קצרה. קל להסביר ללקוח לחיות לפי יכולתו אבל קשה ליישם את ההסבר כשמסביב השכנים טסים לחו"ל, מחליפים רכב חדש ומשפצים את דירתם.
לפני כשבוע התריע בנק ישראל, זמן קצר לפני שחוק שטרום (הגברת התחרויות באשראי) יחל לפעול ועימו יגדל היצע האשראי למשקי הבית, כי "אשראי זה כמו מלח יותר מדי זה לא טעים ולא בריא". יתכן שבימינו האשראי הוא דווקא יותר סוכר שיהפוך בקרב לווים רבים בעתיד למלח ויגדיל ב-2017 את מספר המוגבלים בבנקים.
בימים אלה, בפרסומות לאשראי אנו שומעים בסוף הפרסום אזהרה שאם ההלוואה לא תוחזר במועד "הדבר עלול לגרום לבעיה משפטית וגם להגעה להוצאה לפועל". האזהרה הקצרצרה אינה מחליפה חינוך פיננסי והסברה מקיפה ללווים. גם הבנקים ושאר נותני האשראי אינם מעוניינים בדיונים משפטיים ובהוצאה לפועל אלא בפירעון ההלוואות במועד. לכן על בנק ישראל להוביל מסע פרסום ארצי רחב היקף שיכלול "חינוך פיננסי" ללווים ויבהיר את הסיכונים בלקיחת אשראי שייעודו צרכנות. הדבר דרוש במיוחד לגבי מימון מהשוק האפור הרבה בגלל שיטות גביה אלימות.
לוקחים סיכון כספי מיותר ולא עומדים בהחזרים
לקוחות מוגבלים נכנסים לבעיה בעיקר בשל אי התמצאות פיננסית והתחייבויות שלא עמדו בהחזרים כיוון שנטלו סיכון כספי מיותר. פילוח מספר המוגבלים מלמד שרובם (60%) שכירים. המוגבלים ברובם המכריע לא נכנסו לבעיה בגלל בעיות משכנתאות אלא בעיקר בשל צריכה מוגברת שלא עמדה ביחס סביר להכנסותיהם. בחלק מהמקרים נלקחו הלוואות צריכה כמו הלוואות להחלפת רכבים או לשמחות משפחתיות (בר מצווה, חתונה ועוד) ולא נבדקה יכולת ההחזר. לווים ש"קפצו מעל לפופיק" קוראים להתנהלות כזו בשוק האשראי והתופעה מוכרת שנים.
מתן האשראי לצריכה הפך אצלנו למנהג לאומי. אנו רואים סרטי פרסום על כספומט שמסרב להוציא כסף ללקוח שחרג מהאוברדרפט בבנק ומנגד בטלפון זריז למספר קליט עומדת לרשות הלקוח הלוואה שתכסה את המינוס. בסופה של התנהלות פיננסית חסרת אחריות מתמשכת גם הטלפון הקליט לא ייתן עוד הלוואה. במקביל בנק ישראל, גורמי הפיקוח הנוספים, יבהירו לנותני ההלוואות (בוודאי לבנקים ולחברות הביטוח) שעליהם לבדוק מול הלווים את הצורך האמיתי ללקיחת אשראי. כיום, כשאנו נכנסים לאתרים של הבנקים הגדולים מיד קופצות פרסומות זקוק לאשראי, תוכל לקבלו באמצעות האינטרנט תוך דקות. בדיקת הלווים וצרכיהם בשילוב הסברה ופחות קלות דעת ומהירות במתן אשראי, יגרום לכך שב-2017 יהיו פחות חשבונות ולקוחות מוגבלים בישראל.
ד"ר מיכאלה אלרם, מרצה לניהול ושיווק במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א). דירקטורית ברמי לוי