"אימא, אימא / את הינקת אותי / את פינקת אותי / את הבאת אותי / אימא, אימא / את פינקת אותי / את הבאת אותי / את". את הפזמון האהוב שכתבו אריק איינשטיין ושלום חנוך כולם מכירים. אימא היא מילה שעבורנו היא חום, אהבה, הגנה, בית, דאגה, קשר אינטימי, קרוב ומגונן. התפישה הנהוגה כיום היא שהורים צריכים לעשות "מה שטוב לילד", שהאם מחויבת לציית לציווי בלתי-כתוב לפיו עליה לתת עדיפות לצרכיו של הילד על פני צרכיה כך שאימא "טובה" היא זו שהילד הוא מרכז חייה. אבל האם אימא שהילד הוא כל עולמה, עומד במרכז חייה, היא אכן אימא טובה יותר?
מחקר מקיף שערכו ד"ר אסנת לבנדה וד"ר מירי קסטלר-פלג מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל שופך אור על הסוגיה. תוצאות המחקר מצביעות על תשובה מפתיעה. אימהות שיוצרות לעצמן מעגלים חברתיים המסייעים להן בחיי ומטלות היומיום חוות את האימהות בצורה חיובית יותר ויש לכך השפעה על אופן גידול הילדים.
מחקרן של ד"ר לבנדה וד"ר קסטלר-פלג מתמקד במנגנונים הפסיכולוגיים של האימהות המעורבים בעיצוב מעגלי החברות של הילד. המחקר בודק באיזה אופן אימהות תופסות את תפקידן ויכולותיהן, וכן מהי חלוקת המשאבים בין הילד לאם ועד כמה האם מתעדפת את צרכיו של הילד על פני אלו שלה. במחקר השתתפו 320 אימהות יהודיות-ישראליות בנות 27 עד 51 שגיל ילדיהן נע בין 4 ל-6. חלוקת המינים של הילדים במחקר הייתה 45.8% בנות ו-54.2% בנים. אימהות שלהן תאומים התבקשו להתייחס רק לאחד מהם המשתתפות במחקר נשאלו שאלות מפורטות העוסקות בקשרים החברתיים שלהן ושל ילדיהן, יחסיהן עם הילדים ובתחושת המסוגלות ההורית שלהן.
"מערכות תמיכה חברתיות נחשבות כמסייעות לנשים להתמודד עם התפקיד האימהי", מסבירות החוקרות. "על פי התיאוריה הקוגניטיבית-חברתית, תמיכה חברתית היא חלק מהמשאבים המגבירים את הביטחון העצמי האימהי, ומאפשרת למידה מאחרים, כמו גם שיתוף, ייעוץ ותצפית באחרים. תמיכה חברתית שאימהות מקבלות נמצאה כמנבאת פרקטיקות אימהיות כגון הגנה מוגזמת ועמדות שוויוניות המשפיעות על החברותיות של הילדים. ניתן להניח שאימהות המעידות על עצמן כנעזרות במעגלים חברתיים, הן אימהות שמעריכות את המשאבים החברתיים הללו ולכן מעבירות מסר לילדיהן להעריך את חשיבות מערכות היחסים החברתיות". ניתוח התוצאות הוכיח עד כמה חשובה תמיכת החברים עבור האימהות, החל מתמיכה רגשית שבה מובעת אמפתיה לבעיות שונות וכלה בשיתוף מידע ועזרה בתחומים שונים כגון השגחה או הסעה של הילדים.
"המחקר שלנו מתבונן מקרוב בקשר הישיר בין מידת החברותיות של אימהות למידת החברתיות של ילדיהן, בגיל הרך", מפרשות החוקרות. "המחקר מוכיח שאכן החברותיות של האם תהיה קשורה באופן חיובי לחברותיות הילד. עוד הוא מוכיח שתחושת המסוגלות האימהית משמשת כמתווכת בין מידת החברותיות של האם ובין מידת החברותיות של הילד. כלומר - אימהות בעלות מעגל חברתי רחב הינן בעלות תחושת מסוגלות גבוהה יותר ולכן גם יגדלו ילדים חברותיים".
מחקרים שונים מצביעים על העובדה כי אנשים עם הון חברתי גבוה נוטים לבקש עזרה באמצעות רשתות חברתיות בתקופות צורך, דבר המגביר את המסוגלות העצמית שלהן כהורים. קשרים אלה מדגישים את הקשר החזק בין ההון החברתי לבין ההערכה העצמית, ומרמזים על השפעה חזקה של מעורבות ביחסים חברתיים על הערך עצמי אישי.
אימהות בעלות רשתות חברתיות חזקות ומשמעותיות שאינן פועלות כך ש"טובת הילד לפני הכול", הן אימהות בעלות פחות קשיים וספקות בנוגע לתפקודן האימהי, יותר נהנות מתפקידן האימהי, וכתוצאה מכך ילדיהן גם יותר חברותיים. לפי המחקר שנערך באוניברסיטת אריאל, כשהאם אינה מרושתת חברתית, התמיכה בה - רגשית ולוגיסטית - היא מוגבלת וכתוצאה מכך העומס הרגשי שהיא חשה הוא כבד. ככל הנראה, בדידות זו עלולה להגביר את האיום הנתפש על ידי האם מהלחצים היומיומיים הכרוכים בגידול ילדים וביכולת הניהול של מצבים מלחיצים. "זה עלול לגרום לאימהות אלה להפוך את ילדיהן למוקד הבלעדי של תשומת הלב שלהן", אומרות החוקרות, "ולגרום לחשש מוגבר ממצבים מטרידים או מביצוע טעויות. זאת בניגוד לאימהות בעלות רשתות חברתיות רחבות שלא יחוו חששות מוגברים אלו, ולכן יהיו משוחררות יותר. מחקרים מראים כי נשים בעלות תחושת מסוגלות גבוהה יעילות בקריאת אותות מילדיהן, בעלות ויסות רגשי טוב יותר, ועצמאיות יותר. תחושת מסוגלות אימהית זו משקפת גם גישה חזקה ובטוחה בילד עצמו, ואמון ביכולותיו להגיע להישגים ולהצליח. תחושת מסוגלות אימהית זו חיונית לכל היבטי החיים, כמו גם להתפתחות היכולת החברתית של הילד".
ד"ר אסנת לבנדה וד"ר מירי קסטלר-פלג אומרות שלממצאי מחקר זה, שתוצאותיו התפרסמו גם במגזין Journal of Family Issues, יש השלכות משמעותיות בהקשר החברתי הכללי כמו גם בהקשר הטיפולי. על אנשי המקצוע העוסקים בקידום רווחתן של משפחות, הורים וילדים, להיות ערים לחשיבות הקיימת להון חברתי ומערכות תמיכה חברתיות. כמו כן, עליהם לפעול לניפוץ המיתוס החברתי הגורס כי אימא אשר שמה את צורכי ילדיה בראש סדר עדיפויותיה היא אם טובה יותר וכי ילדיה יוצאים נשכרים מכך. על פי תוצאות המחקר, נראה כי על אימהות לשאוף לאזן את חלוקת המשאבים בין צורכיהן שלהן ובין צורכי האנשים האחרים בחייהן, כולל ילדיהן, למען רווחתן הנפשית, רווחת ילדיהן ורווחת המשפחה בכללותה.
לקריאה נוספת:
האימא שלא הסתפקה בפתרונות הרפואה ופיתחה לבתה מכשיר מציל חיים
הטיפול החדשני שעשוי לרפא הפרעות התנהגות, אוטיזם ודיכאון
למחקרים נוספים של אוניברסיטת אריאל