זוכרים את הרגע המיוחד הזה בו ישבתם לשולחן מול צלחת הנודלס או הסושי שלכם, אחזתם במקלות האכילה הסיניים שקיבלתם מהמלצר או ששלפתם משקית הטייק-אווי, ובפעם הראשונה הצלחתם להוביל את האטרייה הסוררת או הסושי החמקמק כל הדרך מהצלחת אל הפה מבלי לשמוט אותם בדרך? גילוי נאות: בשבילי הרגע הזה עדיין לא הגיע; אני עדיין מחכה ליום שבו אצליח להפנים את המכניקה המסובכת של תפעול שני מקלות אכילה ביד אחת. ובכל זאת, הצ'ופסטיקס שמתלווים אל ארוחות בסגנון אסייתי הם חלק אינטגרלי מתחושת החוויה שבאכילת המאכלים האלה - תחושה של ביקור במקומות אקזוטיים מרוחקים וזרים.
אבל מתברר שלמקלות האכילה הפופולריים כל כך - שמהווים כלי אכילה סטנדרטי לחלוטין ברבות ממדינות אסיה, ושמאז העלייה בפופולריות של מסעדות אסייתיות גם במדינות מערביות הפכו למוצר חובה גם בהן - יש השפעה לא קטנה על הסביבה. המקלות מיוצרים בדרך כלל לשימוש בארוחה אחת בלבד, ולאחריה הם מוצאים מיד את מקומם בפח. מדובר בבזבוז עצום - בשנת 2013, העריכו שרק בסין עצמה מיוצרים בכל שנה כ-80 מיליארד מקלות אכילה, עובדה שגורמת לכריתה מאסיבית של יערות הבמבוק בסין.
לפליקס בוק, דוקטורנט מאוניברסיטת בריטיש קולומביה בוונקובר שבקנדה, נמאס מהבזבוז הזה, ובעיקר מהעובדה שמדי יום מושלכים לפח בוונקובר בלבד כמאה אלף מקלות אכילה סיניים. בוונקובר - עיר במערב קנדה השוכנת לחוף האוקיינוס השקט - מתגוררים מהגרים רבים מהמזרח הרחוק, ולכן יש בה 2,000 מסעדות בסגנון אסייתי. בוק החליט ליצור קשר עם המסעדות הללו ולהציב בהן פחי מחזור ייעודיים לצ'ופסטיקס. המסעדות שמחו לשתף פעולה: בוונקובר, העסקים משלמים על הטמנת אשפה - ולכן הן שמחו לעודד את הסועדים להשליך את הצ'ופסטיקס המשומשים שלהם לפח נפרד. המקלות שהצטברו בפח נאספים על ידי ChopValeu - מיזם שייסד בוק על מנת למצוא פתרון בר-קיימא לבעיית המקלות.
ב-ChopValue, מקלות האכילה הופכים לרהיטים ולמוצרים יפהפיים ויצירתיים. המקלות עוברים במעבדת החברה תהליך שבמהלכו הם מנוקים, מצופים בשרף ומשוטחים יחד בהדבקה חמה - ויוצרים משטחי עץ אלגנטיים וחלקים שמשמשים בסיס להכנת רהיטים כמו שולחנות ומדפים, ומוצרי עיצוב אחרים, כמו אריחים לקיר או לרצפה, תחתיות לכוסות ובלוקים לתרגול יוגה. בייצור כל אחד מהמוצרים האלה, משתמשים ChopValue בכמות של כמה מאות או אלפי מקלות אכילה, הממוחזרים לשימוש מחדש (Reuse). החל מיולי 2016 ועד היום, נתנה החברה חיים חדשים ומעוצבים לכ-800 אלף מקלות, שהיו תורמים את חלקם למילוי מטמנות האשפה לולא ChopValue.
עדיף רב-פעמי
למרות היוזמה היפה והיצירתית, מובן שהעדיפות הראשונה היא לא להשתמש במקלות חד-פעמיים מלכתחילה. כאמור, ייצור כמויות הולכות ועולות של צ'ופסטיקס בכל שנה גורם לכריתה מאסיבית של יערות הבמבוק בסין ובמדינות אחרות: ההערכה היא שבכל שנה כ-25 מיליון עצים בוגרים (רובם בני למעלה מעשרים שנה) נכרתים כדי לספק את הדרישה העולמית לייצור מקלות אכילה. המקלות הם גם לא הדבר הכי טוב עבור הבריאות שלכם: ליצירת המראה הבהיר המקובל של המקלות, משתמשים בדרך כלל בחומרים מלבינים וחומרים משמרים כגון גפרית דו-חמצנית. מחקר טיוואני מצא כי המקלות עלולים להכיל מתכות כבדות כגון מנגן, נחושת ואבץ. כל החומרים האלה עלולים לדלוף החוצה מהעץ אל הפה או אל האוכל במגע עם מזון חם.
אז מה הפתרון? קודם כל, לא חייבים להתפתות ולהשתמש במקלות. בישראל, או במדינות מערביות אחרות, כמעט בכל מסעדה אסייתית יש בנמצא גם סכין ומזלג רגילים ורב-פעמיים. לכן, אמרו לא למקלות החד-פעמיים שמגישים לכם, או החזירו אותם למלצר מבלי לפתוח את האריזה. ואם אתם מרגישים שאתם לא יכולים (או רוצים) לוותר על החוויה השלמה של אכילת אוכל אסייתי באופן אותנטי, החלופה הנוספת היא לבקש מקלות אכילה שנועדו לשימוש רב-פעמי (או אפילו להביא אותם אתכם מהבית). בקוריאה, למשל, נהוג בכלל לאכול במקלות ממתכת, שמתאימים במיוחד לשימוש רב-פעמי. תחשבו כמה מהנה יותר יהיה האוכל אם תדעו שבמהלך אכילתו עשיתם מאמץ לצמצם את הנזק לסביבה.
הכתבה הוכנה בסיוע "זווית סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"