כשמרים, בת 18 ממבוא ביתר, התקבלה לעבודה לפני כשנה בחנות תכשיטים בתל אביב היא סיכמה עם המעסיק שתעבוד בצורה מסודרת תמורת שכר מינימום ותשלום על נסיעות. "במשך ארבעה ימים נסעתי לתל אביב ועבדתי 10-11 שעות כל יום כמוכרת בחנות, אבל ראיתי שהנסיעות מקשות עלי ונאלצתי להתפטר. כשניסיתי ליצור קשר עם המעסיק על מנת לקבל את התשלום על העבודה שביצעתי הוא אמר שזו הייתה רק תקופה ניסיון ללא תשלום, התחמק ממני והפסיק לענות לטלפונים", מספרת מרים.
בן מצא, בן 18 מבאר יעקב, מצא עבודה במסעדת סושי בתור עובד דלפק. "לא רק שלא קיבלתי הפסקות במהלך המשמרת, כשהגיע ה-10 לחודש והייתי אמור לקבל את השכר על הימים שעבדתי המשכורת לא הגיעה. כעבור כמה ימים פוטרתי וציפיתי לקבל משכורת ב-10 לחודש שלאחר מכן. אבל גם המשכורת הזו לא הגיעה", הוא אומר בכעס.
בן ומרים הם שתי דוגמאות לתופעה נפוצה של ניצול בני נוער שיוצאים לעבוד במהלך חופשת הקיץ בידי המעסיקים.אמנם במקרה שלהם הם הצליחו להשיג לבסוף את הכסף מהמעסיק בזכות ההתערבות של הסתדרות הנוער העובד והלומד, אך לא כל בני הנוער מצליחים להגן על זכויותיהם. "עולם העבודה לבני הנוער הוא עולם קשוח ולעיתים אף אלים ומנצל", אומרת שרית אולשביץ' מהאיגוד המקצועי לנוער בהסתדרות הנוער העובד והלומד. "עבודת בני הנוער מאופיינת בתחלופה גבוהה ובכושר מיקוח נמוך, הנובע ממחסור בהכשרה וממחסור בהיצע עבודות מספיק".
מסקר שערכה הסתדרות הנוער העובד והלומד באמצעות מכון "גאוקרטוגרפיה" ובשיתוף עם קרן פרידריך אברט נמצא כי 42% מבני הנוער שניסו להיכנס לשוק העבודה לא מצאו משרה. הקיץ הוא כמובן התקופה בה מנסים הכי הרבה בני נוער להשתלב בשוק התעסוקה. כ-250 אלף בני נוער יעבדו בחופשת הקיץ - ועוד רבים אחרים יחפשו עבודה ולא ימצאו.
נתון זה מסביר את מצבו של דוד, בן 15 מפתח תקווה, שכבר ארבעה חודשים עובד כמלצר בקייטרינג שליד ביתו ולא מקבל שום תנאים סוציאליים המגיעים לו על פי חוק. "בסוף כל משמרת הוא חוזר הביתה עם סכום כסף מהטיפים שהרוויח באותו הערב, אבל הוא לא מקבל תלוש משכורת בסוף החודש. לא משלמים לו נסיעות, לא ביטוח לאומי ולא שום זכויות סוציאליות", מספרת אמו. לשאלה מדוע היא מסכימה לכך שהוא יועסק בתנאי עבודה כאלה היא משיבה: "דוד רוצה שיהיה לו כסף משלו. אין לו רכב וזה מתאים לו שהמקום קרוב לבית. השעות מתאימות לו כי אלה שעות אחר הצהריים וזה לא פוגע לו בלימודים. אז אין לי ברירה אלא להסכים, כי זה רצונו".
על פי הסקר שבוצע באמצעות חברת עוקץ מערכות על ידי ניתוח של 1,301 תלושי שכר שהופקו לנערים ונערות ישראליים, הפרת הזכויות הסוציאליות של בני נוער שכיחה הרבה יותר מאשר הפרת זכויות בקרב המבוגרים. מהסקר עולה כי התחומים עם הפרת זכויות הגבוהה ביותר הם אולמות אירועים, שליחויות וחלוקת פלאיירים.
נתונים אלה מתיישבים עם נתוני משרד הכלכלה והתעשייה על פיהם הענפים המרכזיים שבהם נמצאו הפרות של חוקי עבודה הם אולמות אירועים, מסעדות ושירותי אוכל. בין העבירות הנפוצות אצל מעסיקים ניתן למנות העסקת נער בלילה בלא היתר, העסקת נער ללא רישום שעות עבודה, העבדת נער יותר משמונה שעות ביום ו-40 שעות שבועיות, העסקת נער ללא אישור רפואי וכן העסקה ביום מנוחה שבועי.
"תביעות רבות שמוגשות לבית הדין כוללות עילת תביעה שנוצרה בשל חוסר בקיאות ומיומנות מצד הגורם האמון בחברה על תשלום המשכורות ומתן הזכויות ולא בשל כוונה תחילה לקפח את העובד", מסביר עמי ברגמן, מנכ"ל חברת "עוקץ מערכות" שעוסקת באספקת שירותים טכנולוגיים מתקדמים לניהול המשאב האנושי בארגון. "הנתונים מהווים תמרור אזהרה למעסיק שיקפיד על העסקת חשבי שכר מדופלמים".
מדי שנה מגיעות להסתדרות הנוער העובד והלומד כ-5,000 פניות, ובמהלך השנה האחרונה נפתחו 1,454 מקרי טיפול. הדבר מלמד כי מודעותם של בני הנוער לזכויותיהם הולכת וגוברת. "בני הנוער של היום מודעים הרבה יותר לזכויותיהם ומקבלים תמריץ מבני נוער אחרים לממש את זכויותיהם ולתבוע את המעסיק. אנו רואים שיח ער ברשתות החברתיות ובפייסבוק של בני נוער בנושאים אלו", אומרת עו"ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות'. "פרט לתביעה משפטית, המעסיקים מסתכנים גם בעיצומים כספיים שיכולים להגיע ל-35 אלף שקל על כל הפרה, שמטיל משרד העבודה והרווחה".