בני הנוער כבר סיימו את שנת הלימודים ויצאו לחופשת הקיץ, ובעוד כמה ימים יצטרפו אליהם גם תלמידי בתי הספר היסודיים. לפני ההורים עומדים חודשיים תמימים במהלכם ייאלצו להעסיק את ילדיהם, דבר שיעלה להם לא מעט כסף.
הילדים בחופש הגדול יוצאים מהמסגרת הקבועה ומהשגרה היומיומית שלהם ועוברים למסגרות אחרות, נוקשות הרבה פחות ואף נמצאים הרבה יותר שעות ללא מסגרת מוגדרת. השינוי מביא עמו אתגרים רבים להורים ולילדים. הילדים צריכים ללמוד להעסיק את עצמם ולעיתים קרובות נשמעים בבית משפטים כמו: "משעמם לי" ופתרונות הקשורים קשר הדוק לצריכה: "בא לי ארטיק בוב ספוג", "חייב אייפון חדש כדי לשחק את המשחקים שאני אוהב", "אולי נלך לקניון?".
לאורך כל החופש הגדול הילדים מבקשים עוד ועוד וההורים צריכים להתמודד עם הבקשות, עם השעמום וגם עם ההוצאות ההולכות וגדלות. כל אלה מחייבים חשיבה ותכנון של החופש הגדול גם בהיבט הפיננסי המשפחתי וגם בהתייחס להתנהלות הפיננסית אל מול הילדים.
האם ההתנהלות הפיננסית מול הילדים צריכה להיות שונה בחופש הגדול?
בשני היבטים ההתנהלות הפיננסית צריכה להיות שונה בחופש הגדול: חשוב לקבוע את מסגרת התקציב המשפחתי לחופש הגדול ולקבוע את סעיפי ההוצאות המתוכננים (קייטנות, בילויים משפחתיים, הוצאות לקראת החזרה לבית הספר) ולחשוב גם על אלה שפחות מתוכננים (בקשות שונות ומשונות של הילדים) ולהכניסם לתוך מסגרת התקציב האפשרית. חשוב גם להקדיש מחשבה על אופן ההתנהלות הפיננסית מול הילדים בימי החופשה: כיצד לבחור לאילו בקשות של הילד להיענות בחיוב? כיצד מסבירים לילד את התשובות השליליות והחיוביות? האם לתת לילד דמי כיס מיוחדים לתקופת החופשה? כיצד מתאימים את ההתנהלות הפיננסית לגילו של הילד?
אם צריך לתמצת את התשובות לשאלות על ההתנהלות הפיננסית מול הילד למילה אחת, התשובה תהיה תכנון.
למה הכוונה בתכנון בהתנהלות הפיננסית מול הילדים?
החופש הגדול מהווה הזדמנות מצוינת לתרגל עם הילדים איך מתכננים ולמה זה חשוב. כיוון שמדובר בתקופה מוגבלת באורכה, קל יותר לילדים לתרגל את התכנון - התכנון "מוחשי" יותר עבורם והם יכולים להבין את המשמעות של הפעולות עליהן מחליטים ואת תוצאותיהן. דיון משותף של ההורים עם הילד, ממש בתחילתו של החופש הגדול על התוכניות לחופש ועל ההוצאות הנלוות לתוכניות אלה, עשוי להוות את הבסיס לתכנון. הכוונה אינה להכניס את הילד לתוך נבכי העלויות של הקייטנות, של החופשה המשפחתית ושל הפסד ימי העבודה של ההורים אלא בעיקר להתייחס להוצאות שמעבר להוצאות ל"שוטף" בימי החופשה.
כדאי להמחיש לילד את התוכנית המשותפת שנרקמה באמצעות לוח שנה ובו הפעילות המתוכננת לימי החופשה. חשוב שהילד יבין שיש תקציב משפחתי שמוקדש לחודשים אלה ובמסגרתו צריך לקבל החלטות על ההוצאות הקשורות לבילויים. בגילאים הצעירים אפשר להמחיש באמצעות ציורים את מה שניתן לעשות בכל פעילות שכזו. אפשר לחשוב יחד גם פעילויות חינמיות שיכולות להיות כייפיות לילד ולכלול אותן בלוח הפעילות. כדי שהתכנון יהיה בעל ערך לילד, כדאי לעקוב אחר ההתנהלות בימי החופשה ולסכם בסופה את התוכנית ואת תוצאותיה.
דרך חשובה נוספת להביא את הילד ליישום המושג תכנון הינה מתן דמי כיס. באמצעות דמי הכיס שהילד מקבל מידי שבוע, ניתנת לילד ההזדמנות לנהל תקציב משלו. גם כאן, חשוב להתאים בין מתן דמי הכיס לבין גילו של הילד. כמו כן, ישנו תפקיד חשוב לתיווך ההורי, בעיקר בהכוונת הילד ובהעלאת המודעות של הילד לתכנון התקציב שלו. מחקר שערכתי בנושא לאחרונה מלמד כי התיווך ההורי ודמי הכיס מהווים שני גורמים משמעותיים מאוד ביצירת המעורבות של הילד בהקשרים אלה. מתוך ניהול התקציב יכול הילד ללמוד על תכנון, על בחירה, על ויתור, על תוצאה שיש לכל בחירה וכמובן על חסכון.
מדוע חשוב ללמד את הילדים לתכנן?
הילדים גדלים היום בסביבה שיווקית מאוד מאתגרת, סביבה הכוללת גירויים ללא הפסקה, סביבה המדרבנת אותם לרכוש כמה שיותר, סביבה המקשרת באמצעות הגירויים השיווקיים בין רכישה לבין אושר והצלחה. זוהי סביבה חומרנית מאוד והילדים חשופים לסביבה זו מגיל מאוד צעיר ולאורך כל תקופת הילדות.
סביבה שיווקית זו אינה נגמרת בתוך הגן או בית הספר. המותגים, השיחות של הילדים, הטלפון הסלולרי של הילדים ופלטפורמות נוספות, הביאו לכך שהגירויים השיווקיים פשוט אינם נגמרים. בחופש הגדול, החשיפה לסביבה זו אף מתגברת, נוכח השעות המתרבות מול הטלוויזיה, האינטרנט והשימוש הגובר בטלפון הסלולרי. חשוב להקנות לילדים את המיומנויות להתמודדות טובה עם הסביבה הזו ואפיוניה. תהליך התכנון טומן בחובו הזדמנות לפיתוח מיומנויות חשובות רבות: דחיית סיפוקים, חסכון, תהליך קבלת החלטות מושכל. כל אלה חשובים למדי בסביבה החומרנית, אולם מעבר לכך חשובים להצלחה בחיים בתחומים רבים. מחקרים מלמדים שמיומנויות אלה קשורות גם להצלחה בלימודים ובהיבטים רבים נוספים.
ד"ר טלי תאני-הררי היא סגנית ראש החוג למנהל עסקים במרכז האקדמי פרס