פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בנק ישראל מזהיר: אלו הסיכונים הבולטים של משקי הבית

      בדוח על יציבותה של המערכת הפיננסית במחצית הראשונה של 2017, מציינים כלכלני בנק ישראל כי המערכת הפיננסית אמנם יציבה, אולם מונים כמה סכנות אפשריות. הבולטות שבהן: ירידה חדה במחירי הדירות והגידול לאשראי שלא לדיור

      בנק ישראל מזהיר: אלו הסיכונים הבולטים של משקי הבית

      (בווידאו - קרנית פלוג בריאיון ליעקב אילון)

      בנק ישראל פרסם היום (שלישי) את הדוח על יציבותה של המערכת הפיננסית במחצית הראשונה של 2017. הדוח כולל סקירה של הסיכונים למובילי המערכת הפיננסית – הבנקים וחברות הביטוח – לאלו של המגזר העסקי הלא-פיננסי ומשקי הבית, והוא בוחן את החשיפה של המערכת הפיננסית לסיכונים הללו.

      על פי הדוח, המערכת הפיננסית בישראל המשיכה לשמור על חוסנה ולחזק את יציבותה על רקע סביבת הריבית הנמוכה ותנאים מקרו-כלכליים תומכים: המשק צמח בקצב מהיר מהקצב הממוצע בארבע השנים הקודמות, שיעור האבטלה הנמוך ירד והצריכה הפרטית התרחבה.

      עוד בוואלה! עסקים:
      הכסף מהאשראי הגיע בטעות לעסק אחר - והפיצרייה נכנסה לחובות כבדים
      יו"ר מטה הדיור: התקשורת מנהלת מלחמה נגד מחיר למשתכן
      בהונג קונג צפוף: כשהמקום לא מספיק - בונים מגדל בתוך מגדל

      ההתפתחויות ביתרות החוב של משקי הבית 2013 עד 2017 (עיבוד תמונה)

      עם זאת, מהערכת הסיכונים המערכתיים למשק עולה כי המוסדות הפיננסיים ומשקי הבית ממשיכים להיות חשופים לסיכון הנשקף מהאפשרות שתחול ירידה חדה במחירי הדירות. האשראי לדיור ולענף הבינוי והנדל"ן הגדיל את חלקו בסך האשראי המקומי למגזר הפרטי הלא-פיננסי מכ-37% בשנת 2008 לכ-52% בשנת 2016, אם כי שיעור הגידול התמתן משמעותית בשנה האחרונה. הסיכון מתעצם לנוכח החשיפה הגד?לה לאשראי הצרכני שאינו לדיור, מפני שיש מתאם גבוה בינו לבין האשראי לדיור. אם זעזוע יוביל לעלייה חדה בריבית או לפגיעה משמעותית בהכנסות הלווים, וכן לירידה חדה במחירי הדירות, הוא עלול להשפיע על יציבות המערכת הפיננסית, ובמיוחד על המערכת הבנקאית.

      נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בוואלה! TALK (ראובן קסטרו)
      מחירי הדיור מתמתנים (צילום: ראובן קסטרו)

      ואולם, בחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בפעילות בשוק הדיור: עלייה מתונה של מחירי הדירות, ירידה מסוימת בהיקף העסקאות - הן בדירות מיד ראשונה והן בדירות מיד שנייה, ירידה משמעותית בחלקם של המשקיעים, וירידה במספר ובהיקף המשכנתאות שניתנות מדי חודש – תהליך שהחל ביוני 2015. עם הגורמים שכנראה הובילו להתמתנות ניתן למנות את העלייה בריבית על המשכנתאות, על רקע הצעדים הרגולטוריים שנקט אגף הפיקוח על הבנקים, ואת צעדי המיסוי שננקטו כדי לרסן את המשקיעים – העלאת מס הרכישה ומיסוי דירה שלישית . המשך התמתנות המחירים יביא לירידה ברמת הסיכון הנשקף למערכת הפיננסית.

      נוסף על כך, הדוח מעלה כי הגידול המתמשך והמשמעותי באשראי שאינו לדיור למשקי הבית עלול לחשוף את המערכת הפיננסית לסיכוני אשראי מצד משקי הבית, במיוחד אם מגמת הגידול תימשך – בין היתר כתוצאה מהרפורמה שנערכת בעקבות החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל. רפורמה זו כוללת כמה צעדים שנועדו להגביר את התחרות בשוק האשראי, והיא צפויה לשנות את מבנה השוק ועשויה להגדיל באופן משמעותי את האשראי למשקי הבית, ובהתאם לכך – את החזרי החוב.

      מאזן הנכסים וההתחייבויות של משקי הבית בישראל 2015 (עיבוד תמונה)

      מרווחי התשואות של האג"ח התאגידיות המשיכו לרדת והגיעו לרמות שפל, על רקע הנזילות הגבוהה בשווקים והחיפוש אחר תשואה. כמו כן, חל גידול משמעותי בהיקף הנפקות האג"ח, וקרנות הנאמנות רשמו צבירות משמעותיות והגדילו את הנתח שהן מחזיקות בשוק האג"ח. מחיריהן הגבוהים של האג"ח התאגידיות מגדילים את חשיפתה של המערכת הפיננסית להיפוך מגמה שמלו?וה בירידת מחירים חדה. תרחיש שיביא להיפוך המגמה במחירי האג"ח התאגידיות יפחית גם את מחירי המניות.

      היבוא והמכירה של כלי רכב חדשים צמחו במהירות, וסוגיית המימון של רכישתם משכה השנה תשומת לב רבה הן עקב חשיפתם של משקי הבית לענף זה והן עקב חשיפתו של המגזר העסקי. החל משנת 2008 עלה שיעור המכוניות שרכשו לקוחות פרטיים על חשבון שיעור המכוניות שרכשו תאגידים וחברות השכרה, והדבר הסיט את מימון הפעילות הזו מהאשראי העסקי אל האשראי למשקי הבית; משקי הבית לע?תים ממנפים עצמם דרך הלוואות בנקאיות או חוץ-בנקאיות (כולל מהחברות בענף) כדי לממן את הרכישה. אולם לקשיים בענף זה יש רק מידה מוגבלת של השפעה ישירה והוא אינו מהווה סיכון יציבותי לכלל המערכת הפיננסית, אף שבשנת 2016 נוצרה חשיפה בלתי זניחה אליו, במיוחד בחברות כרטיסי האשראי אך גם במערכת הבנקאית ובגופים המוסדיים. סך החשיפה של המערכת הפיננסית לתחום אשראי זה הסתכם ברבעון השלישי של 2016 ב-39 מיליארדי שקלים.