בתחילת יוני נכנסו לתוקף השינויים בנוהל הפיקדון. לא, לא הפיקדון על בקבוקי משקה, במקרה כזה הייתה הארץ גועשת ככל הנראה על הצורך לשלם 30 אגורות על בקבוקי משקה של ליטר וחצי. הפיקדון המדובר הוא הפיקדון המוטל על שכר זרים, או בלשון החוק - "מסתננים".
מה אומר ה"נוהל למניעת הסתננות" ולמה הוא מעצבן כלכלנים? ראשית, בואו נניח דעות פוליטיות בצד. חלקנו מזדהים ורואים בהם פליטים. חלקנו חושב שצריך לפעול לסילוקם בכל דרך חוקית. כדי להוכיח עד כמה מדובר בחוק אומלל ורע, נאמץ לרגע את תפיסת העולם השנייה: לא מדובר בפליטים כי אם מסתננים, שבמקרה הטוב באו לישראל על מנת לעבוד ובמקרה הרע על מנת להתבטל ולפשוע.
עד כה ניסתה המערכת ללחוץ עליהם לעזוב באמצעים שונים כמו מתקני השהיה שבנגב, מה שכצפוי הוביל לעזיבה אפסית. הרי מקובל על הכול שטוב כאן יותר מאשר באריתריאה או סודן. ברור שאם הממשלה הייתה יכולה לגרש את כולם, היא הייתה עושה זאת. מכיוון שהיא לא עושה זאת, יש לה ככל הנראה סיבות שמפריעות לה, כמו חקיקה בינ"ל. לכן עברה הממשלה ללחץ כלכלי: החל ממשכורת יוני, מעסיקיהם של עובדים זרים שנכנסו לארץ שלא כחוק אבל עובדים בארץ כחוק, יפקידו 20% משכר העובד בתוספת 16% משל המעסיק בחשבון מיוחד. את הכסף שיצטבר בחשבון יקבל העובד הזר רק בצאתו מן הארץ ורק אם עשה זאת בתוך תקופה קצובה מהיום שהורו לו לצאת.
עד כאן מדובר בצעד נוקשה אבל הגיוני: כסף תמיד היה מקל וגזר. נשאר מוכוונים למיגור ההסתננות ונתעלם מהעובדה שהשינוי בחוק ישלח לעוני מרוד אנשים שגם ככה בקושי מתפרנסים. נחשוב כמו כלכלנים. אוכלוסיית המהגרים אינה הומוגנית. יש ביניהם חרוצים מוכשרים ואנשי עמל ויש ביניהם בטלנים בעלי נטייה לפשע. ככל שהאדם חרוץ יותר, מוכשר יותר ועובד קשה יותר, כך יצטבר לו סכום כסף משמעותי יותר. למובטלים, לאלה שיעבדו בשחור ולעבריינים לא יצטבר דבר.
במקרה כזה בחלוף כמה שנים למי תהיה מוטיבציה לעזוב? אכן, לטובים ולחרוצים. אלו שהחזיקו את מקומות העבודה הגרועים ביתר בישראל. לפי החוק כל "מסתנן" יפקיד בכפיה למעלה מ-1,500 שקל מדי חודש. מאוד ייתכן שעם 50-60 אלף דולר יבחר אדם כזה לעזוב. אולי ואולי לא. מי יישאר בכל מקרה? המובטלים והפושעים שלא חסכו דבר ולכן גם לא נענשו.
בעולם הכלכלי המודל הזה נקרא.Screening הוא מפריד את החרוצים והישרים מהעצלנים והרמאים על ידי מתן תמריץ לאוכלוסייה שלא ניתן להבחין בין חלקיה. חברות ביטוח משתמשות במודל הזה כשהן נותנות הנחה עבור "השתתפות עצמית" בביטוח רכב. מי שייקח את הביטוח עם ההשתתפות העצמית הגבוהה יותר הוא הנהג הטוב יותר שצפוי שיעשה פחות תאונות. המטרה היא סינון: השאר את הטובים וסנן את הרעים. מדינת ישראל יודעת שהיא לא יכולה לגרש את כולם, אז היא בוחרת לסנן את המסתננים. אבל את מי היא מסננת? את אלה שהיא הכי פחות רוצה שיעזבו, את העובדים החרוצים והמוכשרים ושומרת לעצמה את השאר.
זה לא טור שעוסק במוסר ודעות חברתיות. זה טור על כלכלה, דמגוגיה וטיפשות. את החוק הזה צריך לשנות , גם אם אתם מהצד שלא מחבב את הזרים, מספיק שתהיו מהצד של השכל הישר כדי לבנות מערכת שתפעל להרחקת מי שגורם נזק, לא מי שעובד קשה.
ד"ר עדו קאליר, מומחה לחיסכון לטווח ארוך, הקריה האקדמית אונו