מה זה אפור, גדול, חם וצף על המים? לא, זה לא דג ענק ממין חדש וגם לא מזרון ים שנסחף ברוח, מדובר בחוות פאנלים סולאריים. בסין הסתיימה ממש לאחרונה הקמתה של עוד חוות פאנלים סולאריים (המכונים גם תאים פוטו-וולטאים). לכאורה, לא מדובר במאורע יוצא דופן במיוחד, בעיקר בהתחשב בכך שסין היא יצרנית האנרגיה הסולארית הגדולה בעולם, אבל בחווה הזאת יש משהו מיוחד: עם הקמתה היא זכתה לתואר "החווה הסולארית הצפה הגדולה בעולם" - עם יכולת ייצור של 40 מגה וואט (MW) חשמל, שיספקו את צריכת החשמל של כ-15 אלף משקי בית בעיר הואינאן הסמוכה.
יש עוד משהו שמייחד את החווה הסולארית החדשה - מן סוג של צדק פואטי, אם תרצו - העובדה שהוקמה על חורבותיהם של מכרות פחם, שמהווה חלק משמעותי בשוק האנרגיה הסיני. האזור הוצף כתוצאה מגשמים חזקים שירדו והמינרלים הרעילים שבמכרות הפחם שנחשפו ועלו לפני השטח הפכו את המים האלה והשטח כולו לחסרי ערך ממשי.
חברת סאן-גרו (Sungrow) - חברה בינלאומית לייצור והתקנת מערכות סולאריות, החליטה להפוך את הבעיה ליתרון והקימה על גבי האזור המוצף במים בעומק של ארבעה עד עשרה מטרים חווה סולארית שתשמש כמפעל לייצור חשמל בהתבסס על אנרגיית השמש. כיוון שהחווה ממוקמת על השטח המוצף היא אינה תופסת שטח שיכול היה לשמש לדברים אחרים (אחת הטענות המרכזיות בדרך כלל כנגד הקמת חוות סולאריות), והיא אפילו זקוקה לפחות אנרגיה מהרגיל לייצור החשמל בחוות סולאריות אחרות - כיוון שהמים הקרים עליהם הפאנלים מוצבים פועלים לצנן אותם בטבעיות בלא צורך במנגנון קירור מלאכותי.
ישראל ברוכת השמש
סין מכוונת להגיע עד לשנת 2030 לייצור של חמישית מהחשמל שלה באמצעות מקורות אנרגיה מתחדשים. בהתחשב בכך שמדינת הענק היא כיום המזהמת הגדולה בעולם ברור שיש לה עוד דרך רבה לעשות כדי להגיע לשם, אבל נראה שהיא בדרך הנכונה: רק בתחילת החודש הצהירה סוכנות האנרגיה של המדינה שהיא מתכננת להשקיע 361 מיליארד דולר באנרגיה מתחדשת עד לשנת 2020, כשחצי מהסכום יוקצה לפרויקטים של אנרגיה סולרית ושל אנרגיית רוח. השקעה זו תביא לכך שכבר עוד שלוש שנים 15% מהאנרגיה שלה תגיע ממקורות מתחדשים.
ומה עושה ישראל? ב-2015 - במסגרת הסכם פריז - התחייבנו לייצר 17 אחוז מהאנרגיה שלנו ממקורות מתחדשים כבר בשנת 2030, ו-13 אחוז כבר בשנת 2025. אך כיום, בנקודת האמצע של 2017, עדיין אנחנו עומדים על כ-2.6 אחוזים בלבד - עלייה של כחצי אחוז בלבד לעומת מועד הצבת היעדים הנ"ל לפני כשנתיים.
ישראל מסתמכת כיום בעיקר על שני מקורות של אנרגיה מתחדשת: שמש ורוח. לאחרונה, ניטש מאבק קשה סביב נושא טורבינות הרוח בהובלת החברה להגנת הטבע, שקראה לבטל את הקמת חוות טורבינות הרוח שעתידה לקום בלב הגולן, בטענה שאלו עלולות לגרום לפגיעה חמורה בנשרים בישראל - שגם ככה נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, כמו גם לפגיעה במינים נוספים של ציפורים ובעטלפים.
אך הפוטנציאל האמתי של ישראל בשוק האנרגיה המתחדשת הוא ללא ספק שימוש באנרגיית שמש. כיום קיימות ופועלות בישראל כמה חוות ותחנות כוח סולאריות, הגדולות שבהן מוקמות בימים אלה באתר אשלים, בפרויקט שצפוי לספק מעל 300 מגה-וואט חשמל בסך הכול, ובהמשך אמור לענות על כ-1.5% מצרכי החשמל של המדינה. בנוסף, מערכות עצמאיות קטנות לייצור אנרגיה סולארית פזורות ברחבי המדינה, מחוברות לרשת החשמל המרכזית של חברת החשמל ונכון לחודש מאי 2016, מספקות כ-900 מגה וואט מכלל החשמל במשק.
0.4 אחוזים בלבד
צריכת אנרגיית השמש באמצעות פאנלים פוטו-וולטאים מספקת כיום כ-0.4% בלבד מצריכת החשמל העולמית, אך המחירים הצונחים של הפאנלים והתחייבויותיהן של רוב מדינות העולם במסגרת הסכם פריז להגיע בשנים הקרובות ליעדים הולכים וגדלים של אנרגיה מתחדשת, צפויים להגדיל באופן משמעותי את הנוכחות שלהם. אולי זה הזמן הנכון לשקול להקים גם בישראל חווה סולארית שתצוף על מאגרי מים שמתאימים לתכלית זו.
הכתבה הוכנה על ידי "זווית סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"
