פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הליסינג מוכיח: האפליה בין גברים ונשים לא הלכה לשום מקום

      שוויון במקום העבודה? תחשבו שוב. היחס בין הגברים והנשים בהיי טק עומד על גבר על אישה על כל שני גברים אבל רק אישה אחת על כל ארבעה גברים מקבלת רכב מהחברה. אז מה בעצם גורם לפער?

      פקקי תנועה בכביש 722 לכיוון צפון. אפריל 2016 (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)

      משרד האוצר החליט לפרסם השבוע נתונים על בעלי רכב צמוד, רכב המסופק לעובד על ידי החברה שבה הוא מועסק, בישראל. הנתונים, בגדול, אינם מפתיעים - בעלי רכב צמוד הם בעיקר גברים, בגילאים שבין אמצע שנות השלושים לאמצע שנות החמישים, שיש להם הכנסה גבוהה יחסית.

      למרות שהנתונים עצמם לא מפתיעים, קריאה בין השורות בכל זאת יכולה להעלות כמה מסקנות מעניינות לגבי חלוקת כלי הרכב בין המינים. למרות שמשרד האוצר לא מפרסם את החלוקה של כלי הרכב הצמודים בין ענפי טכנולוגיית העילית וכל השאר, די ברור מהנתונים שחלק משמעותי מכלי הרכב הצמודים הולך לעובדים בענפי הטכנולוגיה העילית: לפי משרד האוצר, מספר העובדים שיש ברשותם רכב צמוד הוא כ-350 אלף. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מספר העובדים בתעשיית העילית הוא כ-360 אלף. לפי משרד האוצר, לכ-12% מהשכירים במרכז יש רכב צמוד, לעומת כ- 8%-9% בפריפריה. לפי הלמ"ס, כ-13% מהשכירים במרכז הם עובדי תעשיית העילית, לעומת כ- 8% בפריפריה. כנראה שהדמיון במספרים הוא לא מקרי, למרות שאין ספק שיש גם לא מעט עובדים בכירים בענפים אחרים שמקבלים רכב ממקום העבודה.

      מה שניתן ללמוד מכך שחלק גדול מכלי הרכב הצמודים נמצאים אצל עובדי טכנולוגיה עילית הוא שהאפליה בין המינים עדיין קיימת גם במקומות שבהם היא לכאורה אמורה היתה כבר להיות קטנה מאד. הגרף כאן למטה בהמשך מראה את מספר הגברים והנשים בענפי טכנולוגיית העילית, ולידם את מספר הגברים והנשים שמקבלים רכב צמוד. לפי נתוני הלמ"ס, היחס בין גברים לנשים במקצועות טכנולוגיית העילית הוא בערך 1:2. היחס בין הגברים שמקבלים רכב צמוד לנשים שמקבלות כזה הוא בערך 1:4.

      לקריאה נוספת:
      גביית חשבונות החשמל מתעכבת - והתשלום הבא שלכם צפוי לזנק
      ביטוח נסיעות לחו"ל: ההתעלמות שעלולה לעלות לכם ביוקר
      פערי מחיר של מאות אחוזים: כמה יעלה לכם בילוי בחוף הים?

      משרות נשים גברים (עיבוד תמונה)

      חלק מההסבר הוא העובדה שבענפי המחקר והפיתוח (מו"פ), שהם היוקרתיים ביותר מבין ענפי טכנולוגיית העילית, רק כחמישית מהעובדים הן עובדות. אבל זאת לא יכולה להיות כל התשובה, כי ענפי המו"פ הם חלק קטן מתוך כלל ענפי טכנולוגיית העילית. חלק אחר מההסבר הוא העובדה שלמרות שבענפי הטכנולוגיה העילית הפער בין מספר השעות שעובדים גברים למספר השעות שעובדות נשים קטן משמעותית מאשר בשאר ענפי המשק, עדיין הגברים בהיי טק עובדים יותר שעות, בממוצע, מהנשים.

      בכל זאת, הפער שנותר הוא גדול מלהסביר רק במונחים של שעות עבודה או תפקידים. בנוסף, גברים שמקבלים רכב צמוד מקבלים רכב יקר יותר בכתשעה אחוזים מנשים שמקבלות רכב צמוד. אני מניח שזה נובע מכך שיש יותר גברים מנשים במשרות הבכירות והנחשקות במיוחד, ולכן יש יותר גברים מנשים שמקבלים מכוניות יקרות במיוחד.

      אבל לפחות סיפור אחד ששמעתי ממנהלת בכירה מלמד שגם כשהכול שוויוני, בכל זאת יש הבדלים. היא סיפרה שבחברה שהיא עובדת יש ארבעה מנהלים בכירים שכל אחד מהם מנהל תחום אחר. כשהיא הגיעה לנהל את אחד התחומים, היא רצתה לקבל רכב שטח, כי היא חשבה שרכב שטח יתאים לצרכים שלה יותר מכלי רכב אחרים. היא נאלצה להסתפק בסתם מכונית מנהלים, כי לפחות לדעתה, למישהו לא היה נוח לתת למנהלת את מה שהיה נותן ללא היסוס למנהל.

      אז נכון ששוויון מלא בין נשים וגברים יגיע רק כשנשים וגברים יעשו את אותם הדברים ובאותו האופן. אבל מצד שני, כדי שהוא יגיע, צריך גם שנשים ידעו שכשהן עושות את אותם דברים, הן מקבלות את אותה תמורה, אחרת למה להן להתאמץ?

      ד"ר אביחי שניר הוא כלכלן בבית ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללה האקדמית נתניה