רבות שמענו על המשכורות הגבוהות בענף ההיי טק והפינוקים שמהם נהנים העובדים, אולם בשנים האחרונות המרדף של החברות אחר הכישרונות העלה את רף ההשקעה בעובדים לגבהים חדשים. משרדים מאובזרים בפינות מנוחה, מטבח עם מכונות קפה, ברזי בירה ומקררים מלאים בכל טוב, שיעורי יוגה במהלך היום כל אלה ועוד הפכו לסטנדרט, והחברות מנסות כל הזמן להתעלות על עצמן בהשקעה ברווחת העובד. התחרות הקשה של החברות על עובדים נובעת מהגדילה המהירה של שוק ההיי טק הישראלי והמחסור במוחות וכישרונות שיאיישו את התפקידים הרבים. השכר הגבוה כבר לא משחק את התפקיד העיקר בבחירת מקום העבודה, אלא גם האתגר המקצועי ופיתוח אישי - אבל לא פחות מזה, תחושת השייכות והאווירה במקום העבודה.
חברת הסטארט אפ "סייבריזן" למשל, שמעסיקה 300 עובדים, הפכה את משרדיה בתל אביב למגרש משחקים של ממש. משרדיה מאובזים ב-"fun room", חדר עם כלי נגינה למי שבא לו לעשות ג'אם במהלך היום, משחקי מציאות מדומה ואקסבוקס, שולחן סנוקר, לוח חצים וכדורגל שולחן. על מנת לאפשר לעובדים להתנייד במהירות בשטח המשרדים רחבי ידיים המסדרונות מלאים בקורקינטים וסקייטבורדים.
"אין אח ורע לשוק ההיי טק הישראלי בהיבט ההשקעה ברווחת העובד", אומרת רינת קפוזה, מנהלת משאבי אנוש ב"סייבריזן". "יש לחברה שלנו גם משרדים בארצות הברית והסטנדרט כאן הוא אחר לגמרי. אם פעם היו שמים במטבח אבקת קפה וחלב, היום אם אין לך מכונת אספרסו אתה מחוץ למשחק. יש דברים שהפכו לבסיס, והתחרות היא בפינוקים הנוספים".
דוגמה נוספת: לאחרונה הפיקה חברת "איירונסורס", ששוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר, פסטיבל לעובדיה והטיסה כ-600 עובדים למשך שלושה ימים לאילת. בפסטיבל השתתפו שף העל אייל שני, שהיה אחראי על המטבח במסיבת "פול מון" במדבר, במסגרתה סטטיק ובן אל הופיעו לצד אמנים נוספים. החגיגות נמשכו במסיבות בריכה עם בר אקטיבי וברביקיו במלון חמישה כוכבים שאירח את מאות העובדים. לאורך הימים נערכו סדנאות של ספורט ימי ביניהן צלילה עם דולפינים בשוניות הים האדום, גלישת רוח, ובננה אקסטרים. סדנאות נוספות הציעו צ'יל אאוט בציפה, יוגה בריף הדולפינים ומתחמי עיסוי. השקעה עצומה שככל הנראה חסכה לחברה השקעה לא פחותה במערכי גיוס עובדים.
"מקור גיוס העובדים העיקרי שלנו היא חבר מביא חבר, לכן אנחנו דואגים ליצור לעובדים שלנו חוויות בלתי נשכחות", אומרת דנה פרימו-גרשון, סמנכ"לית משאבי אנוש ב"איירונסורס". "יש סטנדרט בהיי טק, כולם נותנים שוברים לחג, כולם נותנים כרטיס נטען לארוחת צהריים. אם אנחנו רוצים להיות חברה שבולטת ביחס שלה לעובדיה, אנו נדרשים ליצירתיות".
מנהלי החברות כבר הבינו שמעבר להעלאת המוטיבציה והיצירתיות בפינוקים שנותנים לעובדים, הם הופכים למנגנון של ממש לשימור העובדים - משימה שהופכת קשה יותר ויותר בשוק העבודה התזזיתי. "ברור שההשקעה משתלמת ואני יכול ממש לכמת את זה", אומר שי גרבלי, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בחברת Taykey, שמעסיקה 70 עובדים. החברה מנצלת את המיקום הקרוב לים למפגשי בירה על החוף במסגרת יום העבודה, דואגת להעביר סדנאות מגוונות כמו יצירת שוקולד וממתקים, סדנאות אלכוהול, ומדי פעם הופכים את המשרדים לחדרי בריחה. "נגיד שהשקענו כמה עשרות אלפי שקלים בטיול החברה עם לינה בצפון. רק עלות גיוס והשמה של עובד חדש שיחליף את העובד שעזב זה הוצאות גבוהות בהרבה עלות של חודש העסקה לפחות פלוס חודשים שמושקעים באיתור העובד", אומר גרבלי.
"אנחנו דואגים ליצור אווירה של כיף וחברות במשרד וגם תוצאות של שיתוף פעולה מוצלח בין עובדים אני יכול לכמת", מוסיף גרבלי. "המערכות שנוצרו בשיתוף פעולה פורה בין עובדים יעבדו טוב יותר, מאשר מערכות שנוצרו על ידי אנשים שכל אחד מהם ספון במשרדו ומכיר רק את מי שיושב בקיוב ליד".
עשרות הצעות עבודה בחודש
אופי השוק של ההיי טק הישראלי הוא כזה שבו הביקוש לעובדים מוכשרים ומיומנים גובר על ההיצע. כל עובד, נאמן ככל שיהיה, צריך לעמוד בפני חיזורים של חברות אחרות. "פיתוי הוא שם המשחק בתחום", אומר עידן גזית, מתכנת ומפתח פולטק, שעובד ב-Taykey כבר שלוש שנים ונחשב לעובד וותיק. מאוד קשה למצוא אנשים שהם גם מקצועיים וגם בעלי כישורים חברתיים, ולכן החברות יעשו מעל ומעבר כדי לפתות עובד לעבור אליהן".
"באופן אישי אני יכול לספר שאני מקבל פניות בקצב גבוה יש מקרים של מספר פניות בשבוע, וחלק מהן עקשניות", אומר שי גרבלי. "גם כמנהל אני יודע שהעובדים שלי מחוזרים, ואני יכול להגיד שיש יחס צפוף בין אווירת הכיף שיש במשרד, לבין התדירות שהנושא הזה מוצף על ידי העובדים".
שימור העובדים הופך לקשה בין היתר בגלל האופי של הדור הצעיר של העובדים. "החבר'ה הצעירים של היום, שמשתחררים מיחידות טכנולוגיות בצבא ונכנסים לשוק העבודה ומיד נחטפים, רגילים לריגושים והצלחות מאוד מהירות", אומרת רינת קפוזה מ"סייבריזן". "זה דור האינסטנט שמסמן לעצמו נקודות ציון בקריירה ומצפה להתקדמות מאוד מהירה. בחור בגיל 21 שנכנס לחברה מצפה אחרי שנה להפוך לראש צוות ולא תמיד ההתקדמות הזו אפשרית במקום העבודה הנוכחי אז הוא עובד לחברה אחרת. סף הגירויים של הדור הזה שונה, והמעסיק צריך כל הזמן לאתגר אותם ולאפשר להם להתפתח, להשאיר אותם מרוצים ומאובזרים".
זו גם הסיבה שמשך התקופה הממוצע שבה עובד נשאר במקום עבודה אחד הוא קצר יחסית בהיי טק ונספר בשנים בודדות. אך למרות היותו ענף דינמי, גם חברות היי טק כמו בכל תעשיה אחרת מחפשות עובדים יציבים ונאמנים. "מהניסיון שלי החברה הצעירים לא מחזיקים בחברות יותר משנה-שנתיים, אומר גרבלי. "בזכות ההשקעה הרבה שלנו באנשים, אנחנו הולכים ומטפסים לכיוון הקדנציה של שלוש שנים לעובד".
גם המיתוס על שעות העבודה המרובות הולך ומתפוגג. העובדים רוצים לשלב עבודה עם חיים אישיים והחברות מיישרות קו. "איירונסורס", למשל, הכריזה השנה על יישום מדיניות סוף שבוע ארוך והוסיפה חמישה סופי שבוע ארוכים הנמשכים מימי שישי עד ראשון, שאינם גורעים מימי החופש של העובדים או משכרם. "אני עובד בין 8 ל-9 שעות ביום, ואין ציפיה שאשאר שעות ארוכות יותר. זה לא שהאוכל במקרר נמצא שם כדי שאני לא אהיה רעב ולא ארצה ללכת הביתה", אומר גזית. "גם ברז הבירה שיש במטבח הוא רק תוספת נחמדה ליום שלי, אבל אני לא מגיע לעבודה בשביל לשתות בירה. אני אוהב את העבודה שלי ובסוף בסוף, אני צריך לתכנת ולהביא תוצאות טובות האווירה והפינוקים מסביב רק עוזרים לי להצליח וגורמים לי להישאר בחברה הזו", הוא מסכם.