דו"ח האקזיטים של IVC-Meitar שהתפרסם היום (רביעי) מצביע על האטה בקצב האקזיטים בשנת 2017 לעומת השנה הקודמת ועל שפל של 5 שנים מבחינת מספר עסקאות האקזיט והיקפן. על פי הדוח בוצעו במחצית הראשונה של השנה 57 עסקאות אקזיט של חברות ישראליות 20% מכמות האקזיטים הכוללת בשנת 2016. היקף העסקאות השנה הסתכם ב-1.95 מיליארד דולר.
רשימת האקזיטים מתחילת השנה כוללת 46 מיזוגים ורכישות(M&A) ב-1.51 מיליארד דולר, שבע הנפקות ציבוריות ראשונות (IPO) ב-227 מיליון דולר, וארבע עסקאות ביי-אאוט ב-218 מיליון דולר. גם בהיקף הממוצע של האקזיט חלה ירידה ב-2017 לעומת השנה הקודמת. ההיקף הממוצע של עיסקת אקזיט הגיע ל- 34 מיליון דולר בעוד הממוצע השנתי לעסקת אקזיט עמד על 87 מיליון דולר ב- 2016.
האקזיטים המובילים במחצית הראשונה של 2017 כללו את רכישת ואלטק בסך 340 מיליון דולר בידי אדווארדס לייפסיינס האמריקנית, את רכישת ג'ונו לאב בסך 200 מיליון דולר בידי גט הישראלית, וכן את רכישת סרווטרוניקס בסך 170 מיליון דולר בידי מידאה הסינית. שלוש העסקאות המובילות הסתכמו בלמעלה מ- 700 מיליון דולר, נתח של כ- 36 אחוזים מסך האקזיטים מתחילת השנה.
לדברי עו"ד אלון סהר, שותף במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות': "בחינת נתוני הדו"ח הנוכחי, המתייחס למחצית הראשונה של 2017, ביחד עם נתוני המחצית השנייה של 2016, מצביעים על מגמה ברורה של ירידה במספר עסקות המיזוג והרכישה. ניתן להסביר מגמה זו בשינויים גלובאליים, למשל אלה הקשורים באפשרות לשינוי מהותי במשטר המס בארצות הברית, או שינויים רגולטורים הקשורים ביכולת של גופים להוציא כספים מסין. שינויי אפשרי במשטר המס בארצות הברית, מחייב רוכשים אמריקאים לחשיבה מחודשת ביחס לניהול כספיהם והוא גם משפיע באופן מהותי על מידול עסקאות שנמצאות בתהליך. ההגבלות הרגולטוריות בסין, עצרו פעילות ערה של רוכשים סיניים, או הרתיעו חברות ישראליות מניהול משא ומתן עם רוכשים סיניים".
עוד הוסיף סהר, "לצד אלה, צריך לזכור, כי חלק ניכר מהחברות, שהיו פעילות מאד בישראל בתחום הרכישות, עברו שינויים אירגוניים משמעותיים, הקשורים לתחומי הליבה של אותן חברות. מטבע הדברים, שינוים אלה מעכבים קבלת החלטות באשר לעסקות מיזוג ורכישה ללא קשר לתעשייה בישראל. יחד עם זאת, כאשר האסטרטגיה האירגונית מבשילה, אותם גופים פונים למימושה, בדרך כלל בדרך של רכישת חברות. לעיתים החברה הנרכשת עומדת במרכז השינוי אסטרטגי (ודוגמא לכך היא רכישת מובילאיי על ידי אינטל) ולעיתים הרכישות הן בבחינת חלקים החסרים בפאזל (ודוגמא לכך היא מייקרוסופט, שלאחר שנים של הקפאת פעילות הרכישות בישראל, ביצעה סדרת עסקאות בתחום הסייבר והפכה לרוכשת הפעילה בישראל)".