פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העובדים מרותקים למיטה? עלייה במספר ימי המחלה במשק

      בדיקה שערכה חברת עוקץ מערכות העלתה כי בשנתיים האחרונות חלה עלייה במספר ימי המחלה אותם לוקחים העובדים במשק. סיבה אפשרית: שינוי החוק המסיר את החובה לציין את סיבת ימי המחלה על אישור המחלה

      העובדים מרותקים למיטה? עלייה במספר ימי המחלה במשק
      עריכת וידאו:ניר חן

      האם וירוס חדש פוקד לאחרונה את העובדים השכירים במשק? על פי סקר חדש, חלה עליה במספר ימי המחלה שנוטלים העובדים בשנתיים האחרונות. יתכן, אגב, שהסיבה לכך היא כלל לא רפואית. "בזמן האחרון יותר ויותר מעסיקים מתלוננים על עליה במספר ימי המחלה שנוטלים העובדים, ולפי הבדיקה שערכנו לא מדובר בתחושת בטן בלבד אלא במגמה של ממש", אומר עמי ברגמן, מנכ"ל משותף של חברת עוקץ מערכות.

      כיצד ניתן להסביר את המגמה? גורמים בתחום התעסוקה מצביעים על התיקון שחל בחוק דמי המחלה בשנת 2015 שמבטל את הצורך בפירוט המחלה באישור שניתן על ידי הרופא. קודם לתיקון לחוק, נדרש הרופא לציין בתעודת המחלה את הפירוט, אולם כיום, כל שהתעודה כוללת זה את מספר ימי המחלה. "ידם של הרופאים במשק קלה מאוד על ההדק של מתן אישורי מחלה. אין זה סוד, ועובדה היא כי אנו רואים אין ספור מקרים בהם רופאים מעניקים אישור מחלה רטרואקטיבי, בלי שבדקו את העובד", מציין ברגמן. "אולם אם בעבר הצורך לנמק את סיבת ההיעדרות ולרשום זאת באישור היה גורם להתייחסות רצינית יותר לאישור, נדמה כי לאחר התיקון, הוא נתפס כעוד נייר".

      לקריאה נוספת:
      "האם לעזוב את ההיי טק וללכת אחרי החלום האמיתי?": אלון גל מייעץ
      לימודים אקדמיים? לא בטוח ששווה לכם לבזבז את הזמן
      העסקים והסביבה אינם אויבים: כך אפשר להרוויח מעסק אקולוגי

      מספר ימי מחלה ממוצע (עיבוד תמונה)

      הסקר נערך על ידי חברת עוקץ מערכות ובמסגרתו נבדק מה השינוי שחל בעקומת ההעדרויות העובדים לפי ענפים בשל מחלה בשנים 2016-2017 בהשוואה לפרק הזמן קודם לכניסת התיקון לתוקף. לצורך כך, עובדו נתוני 9,006 תלושי שכר של עובדים ועובדות שונים שמועסקים ב-247 חברות ועסקים.

      מהסקר עולה כי חלה עליה משמעתית של 14.7% בממוצע של מספר ימי המחלה שלקחו העובדים מאז 2015 ועד היום בתחומי העסקה שנבחנו. העלייה הדרמתית ביותר חלה בענף הניקיון (33%) ובתעשיית המזון (19.4%). עלייה משמעותית חלה גם בענף הפיננסים (17%), בענף השירותים והמסחר (13.9%) ותעשיית המתכות (11.5%) .

      חוק דמי מחלה קובע כי כל עובד שכיר בישראל שעובד במשרה מלאה זכאי ל-18 ימי מחלה בשנה. עבור היום הראשון למחלה, העובדים לא זכאים לתשלום, ואילו עבור היום השני והשלישי – הם מקבלים מחצית מגובה השכר ורק מהיום הרביעי המעסיק מחויב לשלם להם את מלוא השכר. אולם ישנם ענפים ומקומות עבודה בהם העובד זכאי למכסה גבוהה יותר ולתשלום מלא החל מהיום הראשון, מכח צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים וחוזים אישיים.

      מצד אחד נראה כי המעסיק הוא הקורבן של התיקון החדש. "נוצר מצב בו הנטל להראות כי נפל פגם בתעודת המחלה חל על המעסיק - עומדת לרשות המעסיק האפשרות לשלוח את העובד לבדיקה של רופא תעסוקתי מטעמו על מנת לברר את מצבו הרפואי, אולם מדובר בפרוצדורה מורכבת, שאינה קלה לישום בטווח של מהיום להיום", אומרת עו"ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות'. "אל מול הצורך לשמור על פרטיות העובד, שהנחה את המחוקק לשנות את החוק, עומד הצורך של המעסיק לנהל את עסקו באופן יעיל, אך המחוקק לא נתן לכך ביטוי בחוק. לדעתי השינוי שנדרש בחקיקה הוא להעביר את הנטל שכרוך בבחינת ימי המחלה מהמעסיק לגורם מוסמך וציבורי כמו הביטוח הלאומי".

      השינוי בחקיקה שנעשה על ידי שר הכלכלה דאז בא להגן על פרטיות העובדים והוא נעשה לאחר שקלול האינטרסים, כפי שהוצגו בישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביוני 2015. אינטרסרים של ארגוני העובדים שביקשו להוריד את אבחון המחלה מהתעודה מול אינטרסים של ארגוני המעסיקים שטענו כי "יש ניצול לרעה בתעודות המחלה בעיקר לאחר התיקונים לחוק דמי המחלה שקבעו שאסור לפטר עובדים במהלך מחלתם והם זכאים לדמי מחלה", נכתב בפרוטוקול הועדה.