פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לימודים אקדמיים? לא בטוח ששווה לכם לבזבז את הזמן

      שיעורם של בוגרי האוניברסיטאות והמכללות בישראל רק הולך ועולה, אך שיעור אלו שמועסקים בתחום שאותו למדו לא עולה באותה מידה. ניתוח של נתוני התעסוקה של הלמ"ס מעלה את השאלה הפשוטה - למה בכלל ללמוד?

      פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ז, אוניברסיטת תל אביב. אוקטובר 2016 (ראובן קסטרו)
      סטודנטים באוניברסיטת תל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה השבוע לקט נתונים בנושא תנאי עבודה והעסקה בישראל. מבט קצר בדוח מגלה כמה נקודות ששוות הסתכלות נוספת. הנקודה הראשונה היא העובדה שמספר העובדים בישראל ממשיך לגדול. למעשה, לא רק שמספר העובדים ממשיך לגדול, מתברר שגם חלקים מהאוכלוסיה שעד לפני כמה שנים לא חיפשו בכלל עבודה, מצטרפים לשוק העבודה. במקביל, האבטלה רק הולכת ויורדת, כך שכמעט כל מי שמחפש עבודה, מוצא.

      התרשים שכאן למטה מדגים זאת באופן יפה: הוא מראה את אחוז המועסקים מתוך כלל האוכלוסיה בגילאים 15 ומעלה מאז שנת 2009. אפשר לראות שהמדינות היחידות שבהן האחוז הזה עולה באופן מתמיד הן גרמניה וישראל, אבל בישראל שיעור הגידול הוא חד בהרבה. אם עד לפני שנים לא רבות ישראל היתה אחת המדינות שבהן שיעור המועסקים היה בין הנמוכים ביותר מבין המדינות המפותחות בגלל שיעור השתתפות נמוך של חרדים וערבים, היום היא דווקא נמצאת במקום טוב מלמעלה.

      לקריאה נוספת:
      אליעזר פישמן: הכנסת אישרה את ועדת החקירה להסדר החוב
      טרי, קפוא או בקופסת שימורים? בדקנו איך הכי משתלם לאכול תירס
      4,000 מוצרים במקום אחד: הסופר הטבעוני הראשון בישראל

      אינפו מועסקים 15+ (עיבוד תמונה)

      אבל לא הכול ורוד. נתון נוסף שעולה מהפרסום הוא שמספר המשרות המוגדרות כמשלח יד אקדמי הן כ- 28% מכלל המשרות. זה אולי נשמע כמו מספר גבוה, אבל הוא הרבה יותר נמוך מאחוז הישראלים שיש להם תואר ראשון או יותר. לפי דוח מ- 2012 של הארגון לשיתוף ופיתוח כלכלי, ה- OECD, לכ-46% מהישראלים מעל גיל 25 יש תואר ראשון לפחות. זאת אומרת שרק כ- 60% מהישראלים שיש להם תואר ממוסד אקדמי עובדים במשלח יד שדורש השכלה גבוהה.

      השוואת בעלי השכלה אקדמית לעוסקים במשלח יד אקדמי (עיבוד תמונה)

      אז איפה עובדים כל השאר? חלק מהתשובה הוא שיש לא מעט ישראלים שסיימו תואר אקדמי ולא מוצאים תעסוקה שמתאימה להשכלה שלהם. כתוצאה מכך, הם עובדים במשרה שהדרישות שלה הן יותר נמוכות מההשכלה שלהם. במדינה שבה מצד אחד, מחירי הדירות ומוצרי היסוד גבוהים, ומצד שני דמי האבטלה והתמיכות הממשלתיות נמוכות, אנשים צריכים לעבוד גם אם העבודה היא לא עבודת החלומות שלהם. כך שמסקנה אחת מהנתונים היא שחלק מהסיבה שבגללה שיעור העבודה הוא גבוה וממשיך לעלות הוא שלאנשים פשוט אין ברירה.

      החלק השני של התשובה הוא שתואר ראשון לא מלמד בהכרח על כישורים גבוהים. הגרף הבא כאן למטנ מראה את הציון הממוצע שקיבלו ישראלים בעלי תואר ראשון במבחן המיומנות הבינלאומי, לעומת הממוצע במדינות המפותחות (OECD). אפשר לראות שגם במיומנויות הקריאה וגם במיומנויות המתמטיות שלהם, הציונים הממוצעים של בוגרי תואר ראשון ישראלים נמוכים משמעותית מאשר הממוצע של הבוגרים במדינות המפותחות.

      כך שייתכן מאד שחלק מבעלי התארים בישראל אינם מוצאים עבודה במשרה אקדמית, פשוט בגלל שהכישורים שלהם אינם מספיקים כדי שהם יוכלו לשמש במשרה שהיא באמת משרה אקדמית. ממצא שמחזק את הטענה הזאת הוא העובדה שלמרות ששיעור הישראלים בעלי תואר אקדמי עולה כבר במשך שנים רבות, אחוז המשרות שמוגדרות כמשלחי היד אקדמיים מתוך כלל המשרות הוא די קבוע. כך שלא נראה שהגידול במספר העובדים האקדמאיים גרם למעסיקים להתרשם שהאיכות של העובדים גדלה באופן משמעותי.

      מה שעוד אפשר ללמוד מהנתונים הללו הוא מדוע יש קפאון בשנים האחרונות בהרשמה ללימודים אקדמיים, ובחלק מהשנים יש אפילו ירידה במספר הנרשמים. כי אם לימודים לא מביאים למשרות שדורשות השכלה, וגם לא בהכרח מספקות את הכישורים שאמורים לבוא עם ההשכלה, אז למה ללכת ללמוד?

      ציונים ממוצעים של בעלי תואר ראשון במבחן המיומנות הבינ"ל (עיבוד תמונה)

      ד"ר אביחי שניר הוא כלכלן בבית ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללה האקדמית נתניה