נושאים חמים

האבטלה בשפל - אבל זה לא ממש משפר את הכלכלה

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל גבוה מאי פעם. מדובר כמובן בחדשות טובות, אבל רצוי לשים לב שבפועל הצמיחה הולכת וקטנה. למה זה קורה? פרשנות

בונים ממשלה: יהדות התורה וכולנו בפנים (מור שאולי)
המגזר הצומח הוא דווקא המגזר הציבורי ולא הפרטי. בנימין נתניהו ומשה כחלון (צילום: מור שאולי)

הירידה של האבטלה במשק לרמה של 4.1% כפי שפורסם השבוע היא בשורה טובה, במיוחד כשהיא מלווה בעלייה בשיעור האנשים בגילאי 15-65 שמחפשים עבודה. בעבר שיעור האנשים בישראל שהשתתפו בכוח העבודה היה נמוך משמעותית מהמקובל בעולם, בגלל היעדרם של חלק גדול מהחרדים ומהערבים משוק העבודה.

כפי שאפשר לראות בתרשים 1, כיום שיעור ההשתתפות בישראל הוא גבוה יותר אפילו מאשר בארה"ב. השילוב של העלייה בשיעור ההשתתפות והירידה באבטלה מוביל לכך ששיעור האנשים שמועסקים בישראל מתוך כלל האוכלוסייה הוא כנראה הגבוה ביותר אי פעם.

לקריאה נוספת:
מחכים לדקאתלון: כמה עולים מוצרי הספורט בסניפי הרשת בעולם
מחלקים את השלל: כך זורמים כספי המדינה לכיסם של גמלאי צה"ל
לגדל צרכן נבון: איך מסבירים לילד על כלכלה?

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה

לצד הנתונים החיוביים צריכות להידלק אצלנו גם כמה נורות אזהרה. ראשית, עלייה בתעסוקה אמורה ללכת יד ביד עם עלייה בתוצר. אם מעסיקים יותר עובדים, הגידול בכוח העבודה אמור להוביל לכך שהתוצר יהיה גבוה יותר. בפועל זה לא קורה. התוצר בישראל גדל בשנה שעברה בכארבעה אחוזים, שזה גידול יפה לכל הדעות. השנה, למרות הירידה באבטלה, הגידול בתוצר האט בחצי הראשון של השנה לקצב של 2.1%. גם אם הקצב יתגבר מעט בחצי השנה של השנה, זה עדיין יהיה קצב גידול נמוך מכדי לתמוך בעלייה משמעותית ברמת החיים בישראל.

להזכיר: קצב הגידול של האוכלוסיה בישראל הוא כ-2%. לכן גידול בתוצר של 2.1%, משמעו כאפס שינוי בתוצר לנפש. זאת אומרת, שבזמן שמשרד האוצר חוגג את העובדה שיותר ישראלים עובדים, בשורה התחתונה, הישראלים אולי עובדים יותר, אבל רמת החיים נשארת במקום.

אם מנסים להבין למה האבטלה יורדת אבל התוצר לא גדל בהתאם, אפשר לראות שחלק גדול מהגידול בתוצר במחצית הראשונה של 2017 נובע מגידול בהוצאות הממשלתיות. זה רומז לכך שחלק לא מבוטל מהעובדים שהצטרפו לשוק העבודה מצאו עבודה במשרה ממשלתית. זה בהחלט בסדר שהממשלה קולטת עוד עובדים, אבל כפי ששר האוצר נתניהו ידע להבהיר ב-2003, כדי שהמשק הישראלי יצמח, הוא צריך שמי שיוביל יהיה המגזר הפרטי ולא הממשלתי. בזמנו של נתניהו כראש ממשלה, דווקא המגזר הממשלתי גדל ופורח. תרשים 2 מראה שחלק גדול מהגידול בתעסוקה בשנים האחרונות הוא דווקא במגזרים ציבוריים: שירותים וחינוך. כל עוד זה המצב, אף אחד לא צריך להיות מופתע מזה שהצמיחה במשק אינה מהירה כמו הגידול במספר העובדים.

לבסוף, מה שעוד עולה מהנתונים הוא שלמרות הגידול בתעסוקה, חלק גדול מהעובדים החדשים שנקלטים במשק עובדים במשרות חלקיות. שיעור העובדים שעובדים במשרות מלאות נמצא דווקא בירידה. גם זה מסביר מדוע הירידה באבטלה אינה מתורגמת לעלייה בתוצר.

הגידול במספר המועסקים לפי ענפים

אז לסיכום, נתוני הירידה באבטלה הם בהחלט חדשות טובות. היא מקטינה את אי השוויון בישראל, ועוזרת לעוד אנשים לצאת מעוני. אבל כל עוד הירידה באבטלה לא מתורגמת לעלייה בצמיחה, הירידה באבטלה טומנת בחובה גם לא מעט סכנות. בפרט, משרד האוצר הפחית בשנתיים האחרונות מסים ונתן לציבור סובסידיות, אבל היכולת שלו להמשיך לתת אותן גם בעוד שנתיים תלויה במידה שבה המשק יגדל. אם המשק ימשיך לצמוח בקצב הזה, שר האוצר הבא עלול לגלות שאין לו תקציב להמשיך עם ההטבות, ואז תוכניות כמו מחיר למשתכן יעלמו.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי