סקירה שפרסם השבוע משרד האוצר הראתה כי שכרם של המורים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. תרשים 1, שלקוח מתוך הדוח של האוצר, מראה כי היחס בין שכר המורים בישראל לשכר הממוצע של בעלי השכלה אקדמית הוא, לכאורה, מהגבוהים בגלובוס.
אבל אם המצב כל כך נפלא, מדוע הביקוש להוראה בישראל איננו גבוה בהתאם? ואיך קורה שאם השכר הוא אכן גבוה ביחס לעולם - בכל זאת איכות המורים היא כזאת, שהציונים שהתלמידים מוציאים במבחנים בינלאומיים מדרגים את ישראל באחד המקומות האחרונים מבין המדינות המפותחות?
התשובה לא כל כך מסובכת. צריך רק לבדוק את הנתונים קצת יותר לעומק. ראשית, תרשים 1 היה נראה אחרת, אם משרד האוצר לא היה שוכח להוסיף מדינות כמו שוויץ. לו היו מכלילים אותן, ישראל הייתה מידרדרת עוד מספר מקומות גם במדד שבחר האוצר.
תרשים 1: היחס בין שכר הממוצע של מורים לשכר הממוצע של בעלי השכלה אקדמית
שנית, קיימת השאלה מה עושים המורים כדי להרוויח את השכר שהם מקבלים. תרשים 2 מראה את מספר התלמידים הממוצע בכיתה בבית ספר יסודי. המדינה המפותחת היחידה שבה יש יותר תלמידים בכיתה מאשר בישראל היא צ'ילה.
באותו הקשר, אפשר גם לבדוק כמה זמן מורים נמצאים בבית ספר. האמת היא שהמורים בישראל אינם נמצאים יותר שעות בבית ספר מאשר עמיתיהם בעולם המפותח, אבל לעומת עמיתיהם בחו"ל - חלק הרבה יותר גדול מהזמן של המורים הישראלים בבית הספר מוקדש ללימוד בכיתות. אפשר לראות בתרשים 3 שמבין כל המדינות המפותחות, רק בסקוטלנד המורים נמצאים בכיתות יותר מאשר בישראל.
המשמעות היא שבשאר העולם המורים יכולים להספיק, בזמן שהם בבית הספר ומקבלים תשלום, לבדוק את המבחנים, להכין עבודות ולסיים את שאר המטלות שמורים צריכים לעשות. בארץ נשאר להם הרבה פחות זמן לעשות את זה בבית הספר. לכן, או שהם לא עושים את העבודות הנוספות, או שהם עושים אותן בבית, על חשבון זמנם הפרטי.
תרשים 2: מספר תלמידים ממוצע בכיתה בחינוך היסודי
תרשים 3: האחוז הממוצע משעות השהייה בבית הספר שבהן המורים נמצאים בכיתות
השכר של מורים מתחילים ביחס לעולם לא ממש גבוה
שלישית, אם בכל זאת מדברים על השכר, אפשר לבדוק את המשכורת של המורים במונחים של כוח קנייה. אנחנו יודעים שהמחירים בישראל גבוהים, ולכן מעניין להשוות את השכר של המורים בישראל לשכרם של מורים בשאר העולם, במונחים של כמה הם יכולים לקנות עם הכסף שהם מרוויחים.
תרשים 4 מראה שהשכר הממוצע של מורים מתחילים בבית ספר יסודי בישראל הוא ממש לא כל כך גבוה בהשוואה לעולם המפותח. המדינות היחידות שבהן המורים המתחילים מרוויחים פחות הן צ'ילה, מקסיקו ומדינות שיצאו משלטון קומוניסטי בשנת 1990.
תרשים 4: שכר שנתי ממוצע למורה מתחיל בדולרים מתואמים לכוח קנייה
אפשר היה להבין שמורים בישראל מוכנים להתחיל עם שכר נמוך, אם הם היו מצפים לשכר גבוה יותר בהמשך. אבל תרשים 5 מראה שדברים לא משתנים הרבה כשהמורים צוברים ניסיון. התרשים מציג את השכר הממוצע של מורים עם 15 שנות ניסיון שמלמדים בבית ספר יסודי בישראל לעומת העולם המפותח. אפשר לראות שלמרות שיש קצת שינויים בסדר בין המדינות השונות, המקום של המורים הישראלים בטבלת השכר נשאר בדיוק אותו דבר.
תרשים 5: שכר שנתי ממוצע למורה עם 15 שנות נסיון בדולרים מתואמים לכוח קנייה
המעמד של המורה בישראל הוא רק טיפה מעל האפס, וגם זה בקושי
אז אם העבודה קשה והשכר לא משהו, אפשר היה אולי להבין למה כדאי להיות מורה - אם מעמד המורה בישראל היה גבוה. אבל גם זה לא. תרשים 6 מראה את התוצאות של סקר נרחב שבוצע ב-21 מדינות, במטרה לבחון את מעמד המורה בכל אחת מהן.
המדד הציב את המדינה בה מעמד המורה הוא הגבוה ביותר - סין - ואת כל שאר המדינות מדד ביחס אליה. הדבר הכי בולט בסקר הוא שמעמד המורה בישראל הוא רק טיפה מעל האפס, וגם זה בקושי.
תרשים 6: מדד מעמד המורים
מה שעוד אפשר ללמוד ממדד מעמד המורים הוא שלא משנה מה טוענים במשרד האוצר, הציבור חושב אחרת. לפי תוצאות הסקר, רק כ-2% מהאימהות בישראל יעודדו את ילדיהן להיות מורים, פחות מ-8% מהאימהות מוכנות בכלל לשקול זאת. ואם האימא היהודייה לא רוצה שהילד שלה יהיה מורה, אז מי כן ירצה?
ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי