"למרות שעבדתי בשלוש עבודות במהלך התואר, לא הייתי יכולה לעבור את התקופה הזו בלי העזרה של ההורים". כך מספרת בשיחה עם וואלה! עסקים הילה גולדמן, בת 26, מגבעתיים שמסיימת בימים אלה תואר ראשון בתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה. "היום זה בלתי אפשרי להיות סטודנט בישראל ולפרנס את עצמך, מבלי שזה יפגע באופן ישיר בלימודים", היא מוסיפה.
גם גלי בירנברג, סטודנטית בת 26 לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, נעזרת בהורים - למרות שהיא עובדת בערבים וחולקת את החיים עם בן זוג. "אני גרה עם בעלי בדירה שכורה בדרום תל אביב, ואנחנו משלמים 4,000 שקל בחודש. שנינו עובדים כברמנים במסעדה ושנינו סטודנטים - זה יותר קל להסתדר בזוג מבחינת חלוקת התקציב והתשלומים, אבל בלי העזרה של ההורים לא היינו מצליחים לסגור את החודש", היא אומרת.
בתחילת השבוע הבא צפויים הסטודנטים לחזור לספסל הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות, ולהתמודד עם אחת התקופות המאתגרות בחיים מבחינה כלכלית - מהסיבה הפשוטה שמצד אחד אין להם עדיין מקצוע ביד וזמן פנוי למשרה מלאה; ומצד שני לא כולם יכולים להסתמך על כספי ההורים, וחלק גם לא ממש מעוניינים להמשיך להתנהל כ"ילדים" ולקבל עזרה מאבא ואמא. נשאלת השאלה איך חיים הסטודנטים בישראל, ממה הם מתפרנסים ועל מה הם מוציאים את כספם.
בישראל חיים כיום כ-312 אלף סטודנטים. סקר חדש שנערך בקרב חברי מועדון הטבות ותוכן לסטודנטים istudent, המונה למעלה מ-200 אלף חברים, מראה כי רק 16% מהסטודנטים בישראל מסתדרים בכוחות עצמם מבחינה כלכלית. זאת למרות שכ-82% מהסטודנטים עובדים במהלך התואר.
בסקר מעידים הסטודנטים כי הם עובדים בעבודות מזדמנות כמו מלצרות, בייבסיטר, שמירה וכו'. כ-14% מהם מפחיתים את שעות העבודה בתקופת בחינות; ו-10% מפסיקים לעבוד בכלל בתקופה זו. כ-52% מהסטודנטים מציינים כי מקום העבודה מתחשב בצורה חלקית במצבם, ולכן לרוב הם נאלצים לעבוד בעבודות משמרות.
כ-64% מהסטודנטים נעזרים בהורים לצרכי פרנסה. כשני שלישים מהסטודנטים שנעזרים בהורים - גם עובדים למחייתם במקביל, אך בעבודות שלא מאפשרות להם לסגור את החודש.
"בלי ההורים לא הייתי יכולה לשלם 40 אלף שקל בשנה למכללה"
"במהלך התואר שלי יכולתי לעבוד בעבודות זמניות. הייתי מארחת במסעדה, דיילת ומזכירה במשרד לא רחוק מהמכללה. אבל הכסף הזה הספיק לי ל'דמי כיס' - מותרות כמו אוכל בחוץ, בילויים ובגדים", אומרת גולדמן, "גרתי אצל ההורים, וללא העזרה שלהם לא הייתי יכולה לעבור את התקופה הזאת, שלא לדבר בכלל על לממן את שכר הלימוד שעומד כיום על כ-40 אלף שקל בשנה".
גם הסקר מעיד כי את מעט הכסף שמרוויחים הסטודנטים מתבזבז בעיקר על בילויים. הסעיפים המרכזיים הם בילוי ופנאי (הופעות, ברים וכו'), מזון ובעיקר מזון מהיר (פיצה, המבורגר, אוכל בקפיטריה וכו') ואופנה. התקציב של רוב הסטודנטים (כ-55%) מוקצה לפעילויות פנאי כגון אוכל, יציאות, בגדים ומסעדות ועומד על 500-1,500 שקל בחודש. כ-20% מוציאים סכום שנע בין 1,500 ל-2,500 שקל בחודש ורק 7.5% מוציאים מעל 2,500 שקל בחודש. 17.8% מוציאים פחות מ-500 שקל בחודש על פעילויות הפנאי.
מתוך יותר מ-1,000 סטודנטים שהשתתפו בסקר, רק בודדים העידו כי הם מצליחים לחסוך כסף במהלך הלימודים. הרוב המוחלט של הסטודנטים העידו כי הם בקושי מצליחים לסגור את החודש או נמצאים במינוס מתמיד בבנק, כלומר מוציאים יותר כסף ממה שהם מצליחים להכניס.
כשליש מהסטודנטים (34%) מתגוררים עם ההורים, קרוב למחצית (48%) מתגוררים בדירות שכורות עם בני ובנות זוג או עם שותפים ורק 10% מתגוררים במעונות.
"מדובר באוכלוסייה שמתפרנסת בקושי ואין רגולציה והנחות משמעותיות עבורה מגופים ממשלתיים כמו ביטוח לאומי, תשלומי ארנונה, מס הכנסה ועוד", אומר משה רדמן, מנכ"ל קבוצת igroup המנהלת את istudent שערכה את הסקר. לדבריו, "ציבור הסטודנטים הוא העתיד של כולנו, וחשוב לנו לקחת את המושכות ולסייע להם".