נושאים חמים

האם הביטקוין הווירטואלי נמצא בדרך להכרה רשמית?

מאז המצאתו נקשר שמו של הביטקוין בפעילות מפוקפקת ולמרות ששוויו זינק והגיע לאלפי דולרים הממסד הכלכלי עדיין מביט בו בחשדנות. כעת, שיפורי אבטחה ושימוש בטכנולוגיה שלו על ידי הבנקים עצמם עשויים לשנות את התמונה

ביטקוין (ShutterStock)
ביטקוין (צילום: shutterstock)

הנה ההשקעה הטובה ביותר ששום יועץ השקעות רציני לא ימליץ לכם עליה: הביטקוין - המטבע הדיגיטלי שמעטים יודעים מה הוא מייצג ורבים מאמינים שהוא בכלל יתפוגג מחיינו בעתיד הקרוב. אם הייתם רוכשים ביטקוין לפני חמישה חודשים במחיר לא מטורף של אלפיים דולר, הייתם רואים את שווי השקעתכם צונחת בתוך ימים ספורים בעשרות אחוזים, אבל הבוקר כבר הייתם רושמים רווח, תיאורטי לפחות, של 190% אחוזים.

למרות זינוקים כאלה, בכמעט 9 שנות קיומו של המטבע, ללא קשר למחירו או שוויו של הביטקוין, הזהירו רבים מפני ההשקעה והשימוש בו. מדינות רבות נלחמות בתופעת המטבעות הווירטואליים - השימוש בביטקוין אסור ברוסיה, סין ודרום קוריאה אסרו על הנפקות מטבעות כאלה ובארצות הברית הגבירו השלטונות את החקירות נגד חשודים בשימוש בביטקוין לפעילות בלתי חוקית והונאות.

לקריאה נוספת:
אין לכם זמן להשקיע? אולי תעודת סל היא הפיתרון בשבילכם
חוסך זמן או מאכזב: בדקנו אם משתלם להזמין משלוח מסופר פארם
הכרענו: מה מציינים המספרים על קופסאות המלפפונים?

הביטקוין אינו מטבע שניתן להחזיק בכיס, אבל מבחינה זו הוא אינו שונה מרוב הכסף הקיים בעולם. רק חלק קטן מהכסף בעולם מתורגם למטבעות ושטרות העוברים מכיס לכיס. עיקר הכסף נמצא כרישום במחשבי הבנקים, המגנים עליו באמצעים דיגיטליים מפני גניבה והעתקה. במצב כזה, אין סיבה שאנשי תוכנה מיומנים לא ייצרו מטבע דיגיטלי, מקודד היטב ומוגן מפני שכפול ופריצה, שיוכל לשמש חלופה למטבעות הנשלטים על ידי ממשלות ובנקים מרכזיים.

ממציא הביטקוין מעולם לא התראיין או הסביר את המניע ליצירת המטבע. למעשה, לא ידוע מי המציא את הביטקוין ופיתוח אותו. במאמרים שפורסמו הוזכר השם "סאטושי נקאמוטו" אבל לא ברור אם קיים באמת אדם בשם זה, ועל פי הערכות האחראים ליצירת הביטקוין הם מפתחים מקליפורניה או מאוסטרליה.

מה שמאפשר לביטקוין לשמש כמטבע הוא הנדירות שלו והקושי הרב לייצר ביטקוינים. על מנת להחזיק בביטקוינים ולהעביר אותם בין אנשים צריך להוריד ארנק אלקטרוני שבאמצעותו ניתן להחזיק במטבעות ומכאן והלאה אפשר להחזיק במטבע בחשבון הדיגיטלי, לשלם באמצעותו במעט העסקים שמוכנים לקבל אותו או לסחור בו עם חברים או בזירות מסחר המתמחות בכך. המבנה המסובך מאפשר להגדיל את מספר הביטקוינים בקצב איטי מאד שאינו מדביק את הביקוש הגובר למטבע הקיברנטי. בכל מקרה קובע הקוד כי לא ניתן יהיה להגדיל את מספר המטבעות יותר מ-21 מיליון. המשמעות יכולה להיות שהביטקוין יהיה בעתיד נדיר ויקר ערך פי כמה מכפי שהוא היום. אפשרות לא פחות סבירה תהיה שהוא יאבד את כל ערכו מכיוון שמטבע כל כך נדיר יהיה קשה לשימוש.

מטבע ביטקוין (AP)
ומאות אלפי חנויות יפניות מקבלות ביטקוין כמטבע לכל דבר (צילום: AP)

יפן כבר הכירה בביטקוין באופן רשמי

השימושיות של המטבע היא הבעיה העיקרית שלו. בתחילת השנה הוא זכה לראשונה להכרה רשמית מצד יפן, ומאות אלפי חנויות יפניות מקבלות אותו כמטבע לכל דבר. אבל ממשלות ומוסדות פיננסיים ברוב מדינות העולם מסרבים להכיר בו כמטבע חוקי, והוא משמש בעיקר למסחר אינטרנטי בין אנשים פרטיים.

בעולם המקביל הזה של הסחר האלקטרוני פורח הביטקוין ולצידו מיוצרים ומונפקים למשקיעים עשרות מטבעות וירטואליים. אחד הבולטים בהם הוא האתריום, שפותח על ידי יזם קנדי והמסחר בו מגלגל כבר מאות מיליוני דולרים. מכיוון שהשוק אינו מפוקח על ידי גופים מרכזיים, קשה לאמוד את היקף התופעה אבל על פי הערכות מדובר בשוק המגלגל מיליארדי דולרים.

אחת הסיבות העיקריות להסתייגות מהמטבע הוא האפשרות שהוא מקנה למחזיקים בו לפעול מתחת לרדאר של שלטונות המס. אין זה מקרה שהביטקוין מככב במתקפות הסייבר בהן נדרשים הנתקפים לשלם כופר כדי לשחרר את קבצי המחשב שהתוקפים חסמו בפניהם. גם הביטקוין, או לפחות המסחר בו, התגלה כפגיע למתקפות האקרים ומעשי שוד. מתקפה על בורסה מרכזית למסחר בביטקוין גרמה לשיתוק המסחר העולמי ולצניחת ערך הביטקוין עד ל-17 סנט. ברור שנוכח הכמות הקטנה והשער התנודתי, לא יכול הביטקוין לשמש במסחר בינלאומי.

בעולם הממוסד קשה למצוא עסקים ובוודאי לא מוסדות רשמיים המוכנים לקבל ביטקוין כמטבע עובר לסוחר, ומי שמכריז שהוא מוכן לקבל ביטקוין עושה זאת בעיקר כגימיק שיווקי. העניין העיקרי במטבע הדיגיטלי מגיע היום דווקא מהצד הטכנולוגי. לצד ההמצאה המדהימה מתפתחת במהירות טכנולוגיה חדשה ומתקדמת לשירותים פיננסיים שישנו את כללי המשחק בבנקאות ובשירותים הפיננסיים ללקוח. הטכנולוגיות החדשות, "בלוקצ'יין", עשויות להחליף חלק ניכר מהשירותים שאנחנו מקבלים היום מהבנק ולבטל חלק ניכר מהם. טכנולוגיות ההצפנה והמידע של המטבעות הווירטואליים צפויה לאפשר ללקוח להחזיק ולנהל את חשבון העובר ושב שלו על המחשב, ולנהל אותו בעצמו, ללא צורך בבנק. אפליקציית החשבון תוכל לשמור את היתרה ולהעביר אותה בשברירי שניות לבנק המציע את הריבית הטובה ביותר למפקידים, לממן משיכת יתר ואשראי באמצעות מכרזי בזק בין בנקים ומוסדות פיננסיים, ולהעביר תשלומים ללא צורך בתשלום עמלה למתווכים פיננסיים.

כמו בכל תעשיה המערבת היי טק וכסף, מעורבים ישראלים רבים בתעשיית המטבעות הווירטואליים, כסוחרים וכמפתחים. "המשקיעים בביטקוין מהמרים על הצלחת טכנולוגיית הבלוקצ'יין אומרים עורכי הדין יוני אירם ורן המר, המתמחים בייעוץ לעוסקים בענף במשרד GKH. "הרבה חברות נכנסות לתחום ומנסות לגייס כספים. לאחרונה השוק מתחיל להתקרר ולחברות קשה יותר לגייס כסף למטבעות חדשים, אבל אנחנו לא רואים שהמגמה הכללית של שימוש במטבעות ווירטואליים עומדת להיעלם".

איך מתייחס החוק למטבעות הווירטואליים בישראל?

כמעט שאין עדיין התייחסות. רשות ניירות ערך הקימה וועדה כדי לבחון את הנושא. ברשות המסים מסרבים להכיר בביטקוין כמטבע והמיסוי על מסחר במטבעות וירטואליות זהה למיסוי על מי שסוחרים בסחורות בינלאומיות כמו זהב או כסף. המשמעות היא שהמטבעות הווירטואליים לא יכולים להיכנס לחדרי המסחר של סוחרי המטבע והם אינם יכולים לבצע בו עסקות מטבע.

בבנק ישראל לעומת זאת נוטים להכיר במטבעות וירטואליים כמסחר במטבע. בחוק החדש שיכנס לתוקפו ביולי השנה הבאה נקבע שהעוסקים במסחר במטבעות אלה יצטרכו לקבל מבנק ישראל היתר למסחר במטבע.

ובינתיים אופף את המסחר במטבעות הווירטואליים ריח רע של הברחות כספים הלבנת הון ומסחר בסחורות לא חוקיות.

הפועלים בענף מודעים לכך ונעשים מאמצים רבים לצמצם את התופעות האלה ככל האפשר. במרבית הבנקים לא משתפים פעולה עם סוחרי מטבעות ולא מקבלים הפקדות של כספים שמקורם במסחר במטבע וירטואלי. זה מגביל בעיקר מי שסוחרים בהיקף גדול מפני שרק בהפקדות של 10,000 דולר ומעלה נדרשים המפקידים להצהיר על מקור הכסף. ביוני השנה דחה בית המשפט עתירה של חברת המטבעות הווירטואליים "ביטס אוף גולד" נגד בנק לאומי, שסירב לשרת אותה. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב יונה אטדגי קבע שהחלטת הבנק שלא לספק שירותים לחברה היא סבירה.

מי שמנפיקים היום את המטבעות מקבלים על עצמם כללים של "דע את הלקוח" המחייבים היכרות ואפשרות לדווח על מי שרוכשים את המטבע. האפשרויות להשתמש במטבעות הווירטואליים למטרות בלתי ראויות תלך ותצטמצם.