פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      30 שנה ל"יום שני השחור" בוול סטריט: האם המפולת הבאה בדרך?

      ב-1987 צנחו המדדים המובילים בבורסה בניו יורק, וגררו אחריהם את שאר העולם. באופן מפתיע, התנאים כיום דומים למצב ששרר אז בשוק הכלכלי של המעצמה החזקה בעולם - מה הסיכוי לתרחיש דומה ב-2017?

      סוחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק, אוגוסט 2015 (רויטרס)
      וול סטריט (צילום: רויטרס)

      בשוקי ההון מציינים היום (חמישי) 30 שנה למפולת השווקים המכונה "יום שני השחור" – היום בו צנחו שערי המניות בוול סטריט ב-30% ועוררו שרשרת מפולות בבורסות ברחבי העולם, מלונדון ועד הונג קונג. סקירת הסיבות למפולת ההיא מגלה דמיון מסוים בין המצב בעולם ובשווקי ההון ששרר ערב המפולת ההיא, למצב השורר היום. עם זאת ההבדלים עצומים ויש להניח שגם אם יתרחשו בקרוב ירידות חדות בשווקי ההון, הן לא יהיו דומות מפולת אוקטובר 1987.

      כמו בכל משבר פיננסי, שררה בשנים שקדמו למפולת אופטימיות בשווקים שדחפה את שערי המניות לרמות גבוהות יחסית. רונלד רייגן, נשיא ארצות הברית שנכנס לתפקידו ב-1981, הנהיג מדיניות כלכלית של הפחתת מסים ועידוד הסקטור העסקי. מדיניות זו היטיבה מאד עם המשק האמריקני והחברות הגדולות. בשנה שקדמה למשבר עלו שערי המניות בשיעור של 47%. המשק האמריקני, שהוא הקטר המושך אחריו את כלכלת העולם, נחלץ מתקופת האטה של משבר הנפט שפרץ בעקבות מלחמת יום הכיפורים. באותו עשור החל עידן האינטרנט ועורר ציפיות להתייעלות עצומה של תהליכי הייצור והשיווק. "בועת האינטרנט" – שנגרמה כתוצאה מהשקעות עתק בחברות הפועלות בתחום ללא קשר להכנסותיהן ורווחיהן, החלה כבר להתנפח. אבל באמצע 1987 התרחשו גם מספר אירועים מדאיגים: נתוני הכלכלה האמריקנית הצביעו על האטה והציפיות להמשך הצמיחה המהירה התמתנו.

      לקריאה נוספת:
      מאגרי המידע של חברות הביטוח: איך הן משיגות את הטלפון שלנו?
      בקשה לייצוגית ב-40 מיליון שקל: אל על גבתה דמי ביטול שלא כדין
      חשד: שחקני פוקר העלימו הכנסות במיליוני שקלים

      האייתולה חומייני, 1978 (GettyImages , Hulton Archive/Stringer)
      המתיחות עם אירן היתה גורם ישיר למשבר. רוחאללה חומייני (צילום: GettyImages)

      בדומה למצב היום, מחלוקות פנימיות בין המדינות החברות בקרטל הנפט אופ"ק, גרמו לירידה של כחמישים אחוזים במחירי הנפט. ירידת מחירי הנפט נתפסת על ידי אחדים כאירוע חיובי, אבל משמעותה היא גם ירידת ערכן של השקעות בשווי מאות מיליארדי דולרים בחברות נפט ובמקביל לירידת שערי מניותיהן של חברות הענק האמריקאיות הפועלות בתחום האנרגיה, ובראשן אקסון מובייל.

      אחד הגורמים הישירים למפולת היתה מתיחות גוברת בין ארצות הברית לאירן. ב-1979 הוחלף השלטון הפרו מערבי באירן במשטר איסלאמי בראשות רוחאללה חומייני שראה בארצות הברית אויב מרכזי. באוקטובר 1987 הגיעה המתיחות לשיא כאשר אירן תקפה ספינות אמריקאיות, אחת נושאת דגל פנמה והשניה תחת דגל ארצות הברית, באמצעות טילי ים-ים מסוג סילקוורם. אירועים אלה הביאו לעצבנות רבה בשווקים, שהתבטאה גם בעליית מחיר הזהב – המקלט אליו בורחים משקיעים רבים מחשש למפולת.

      שנה אחרי המשבר - הבורסות כבר זינקו

      אבל כל הגורמים האלה לא יכלו להצדיק מפולת כה חמורה, שהביאה בשיאה לירידה של 45% במדדי הבורסות בארצות הברית, והגיעה אפילו לבורסה בישראל, שהיתה אז רחוקה ומנותקת במידה רבה מהבורסות העולמיות. מה שגרם לירידות החדות כל כך הוא שיטות מסחר ממוחשבות שתפסו מקום מרכזי בבורסות המשוכללות של ניו יורק ואפשרו לסוחרי המניות להגיב במהירות ובאופן אוטומטית לאירועים בלתי צפויים. המחשבים תוכנתו "לחתוך הפסדים" כאשר הם מזהים ירידה חדה במניה, מבלי לאפשר למשקיע לבחון את הסיבה לירידה ולקבל החלטה מושכלת. התוצאה היתה מעגל קסמים, שבו המחשב מזהה ירידה, מבצע מכירה אוטומטית של מניות, כתוצאה מכך נגרמת ירידה נוספת והמחשבים שוב מוכרים וכן הלאה.

      הראיה הברורה לכך שהמפולת אירעה בשל תגובות ממוחשבות היתה בחודשים שלאחר מכן. בשנה שלאחר המפולת חזרו הבורסות לגאות ובמאי 1989 חזר מדד דאו ג'ונס לרמה שקדמה למפולת – 2,500 נקודות. בניגוד למפולות אחרות בוול סטריט, לא היתה לאוקטובר 1987 השפעה נרחבת על כלכלת העולם. סוחרי המניות ומנהלי הבורסות הפיקו את הלקחים, תיקנו את תכנות המסחר והנהיגו מנגנונים של "ניתוק זרם" המשהים את המסחר במקרה של תנודה חריגה. אמצעים אלה לא מנעו כמובן את המפולות הבאות, אולם הם גורמים למיתון התנודות והתאמה נכונה יותר של שערי המניות לתמורות הפיננסיות והכלכליות.