הנוסעים העוברים בחנויות הפטורות ממכס בנתב"ג (הדיוטי פרי) מגלים, לעתים קרובות, שהמחירים בחנויות הפטורות אינם נמוכים - ולעתים אף גבוהים מהמחירים בחנויות הרגילות. המסקנה המתבקשת היא שבעלי החנויות מעדיפים להעביר לכיסם את ההנחה הנובעת מהפטור ממס, במקום להעביר אותה לקונים - אולם הנחה זו אינה בהכרח נכונה.
לפי הדוח שפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה, יוסף שפירא, נכון יותר לומר שהמדינה מחזירה לעצמה את הפטור ממס באמצעות גביית דמי זיכיון גבוהים מהחנויות. דמי זיכיון גבוהים עד כדי כך, שחלק מהחנויות כורעות תחת הנטל. רק כאשר הזכיינית המרכזית איימה בסגירת החנות, נאלצה הרשות להתקפל מחשש לפגיעה בהכנסותיה ובציבור הנוסעים.
רשות שדות התעופה מקיימת מכרז על הזיכיונות להפעלת חנויות פטורות בטרמינל. מטרת המכרז היא להשיג את התשלום הגבוה ביותר תמורת הזיכיון. הזכיינים, כפי שמציין דוח המבקר, מוכנים לשלם תמורת הזיכיון סכומי עתק - ולא רק בגלל הפטור ממכס.
הרשות מציעה לכל זכיין בלעדיות בתחומו, כך שמבחינת הלקוחות הוא הופך למונופול בתחומי נמל התעופה, בו עוברים קרוב ל-20 מיליון ישראלים ותיירים בשנה. מכיוון שדמי הזיכיון נגזרים גם מתנועת הנוסעים בשדה, האמיר המחיר מאוד כתוצאה ממדיניות השמיים הפתוחים - שהוזילה את הטיסות והקפיצה את מספר העוברים בשדה.
הזכיינים הגדולים אינם יכולים להמשיך לשאת בדמי הזיכיון הגבוהים
מבדיקת הרשות המצוטטת בדוח עולה כי הגידול במספר הנוסעים לא הקפיץ בשיעור דומה את פדיון החנויות. הסיבה לכך, לדעת המבקר, היא שמרבית הנוסעים החדשים הם נוסעי "לואו קוסט" בעלי תקציב מוגבל. חלק אחר מהתנועה נגרם על ידי נוסעים שהגבירו את תדירות נסיעותיהם, ואינם מעלים בהתאם את קניותיהם. המבקר אינו מזכיר גורם נוסף שגורם לירידת האטרקטביות של החנויות הפטורות ממכס - המחירים הנמוכים שמציעות הקניות ברשת. בעיני זכייני הדיוטי פרי, מהוות הקניות ברשת גורם ראשון במעלה לתחרות ולהפחתת התלהבות הקונים מאשר אפשרות הקנייה בנמל.
המבקר קובע כי הרשות לא נערכה כראוי להשפעת העלייה הצפויה במספר הנוסעים. בפועל, לא נערכה הרשות לגידול במספר הנוסעים, לא צירפה לנוסחאות ההצמדה של דמי הזיכיון את ההשפעות האפשריות של הגידול בכמות הנוסעים ושינוי התמהיל שלהם, ולא שקלה את האפשרות לשנות את תמהיל החנויות - כדי להתאימו להרגלי הקנייה של הנוסעים.
מחירי הסף לכניסה למכרז גבוהים, והנתח העצום שנדרשים הזכיינים לשלם מהכנסותיהם - אינם מותירים מתחרים רבים בתחרות. המחיר שהזכיין הנבחר נדרש לשלם גבוה מאוד. על פי הממצאים, הסתכמו דמי הזיכיון שגובה הרשות בנתב"ג מהזכיינית הגדולה "ג'יימס ריצ'רדסון" ב-58% מהפדיון. במדינות אחרות, לעומת זאת, דמי הזיכיון הם בין 20%-30% מהפדיון. בניסיון לשמור על רווחיות, נאלץ הזכיין לגלגל את המחיר הגבוה לנוסעים, שרבים מהם למדו כבר לא לבזבז את זמנם בחנויות הפטורות.
בשנים האחרונות נאלצת הרשות להתמודד עם זכיינים גדולים, שאינם יכולים להמשיך ולשאת בדמי הזיכיון - ומאיימים בנטישה. התנאים הקשים של הזיכיון אילצו את "ג'יימס ריצ'רדסון" לאיים בסגירת החנות, דבר שהיה פוגע בהיצע החנויות בנמל התעופה וברשות. "ג'יימס ריצ'רדסון" היא המקור למחצית הכנסותיה של רשות שדות התעופה משיווק שטחים לחנויות בנמל. לאחר מו"מ קשה, הסכימה הרשות להפחית את דמי הזיכיון לשיעור של 50.5% מההכנסות בשנת 2017.
ביקורת גם על ההתקשרות הבלעדית במט"ח
הדוח בוחן את שיטת המכרזים של רשות שדות בתעופה וחושף את המנגנון הבעייתי: בין האינטרס הציבורי בתחרות והפחתת מחירים, ואינטרס המדינה במקסום הכנסותיה, בוחרת רשות שדות התעופה ברווחים. זאת בניגוד לחוות דעתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, שקבע: "קיום תחרות בין זכיינים שונים, המוכרים מוצרים זהים או דומים בטרמינל 3, צפוי להיטיב עם הצרכנים ולהביא לידי הורדת מחירים. ככל שתתקיים תחרות אינטנסיבית יותר בין זכייני ממכר טובין פטורי מכס - כן צפויים המחירים לצרכן להיות זולים יותר". הוא הוסיף כי "אי-פיצול זיכיונות בין מתחרים, משמעו מניעת תחרות על לבו של הצרכן".
לדעת מבקר המדינה, היה על הרשות לנהוג אחרת. "כאשר קיימת התנגשות בין שיקולים עסקיים ובין חובתו של התאגיד הסטטוטורי למלא את תפקידו הציבורי כנאמן הציבור - חובתו הציבורית גוברת", קובע המבקר. "בקביעת תנאי המכרז ב-2013, פעלה הרשות מתוך חוסר איזון בין צרכיה שלה - מקסום הרווחים מהפעילות המסחרית, ובין צורכי הנוסעים - ובכך לא מילאה את תפקידה כגוף ציבורי המחויב לפעול לא רק על פי שיקולים עסקיים, אלא גם תוך התחשבות בטובת הציבור. מלבד זה - הרשות לא פעלה להתאמת מבחר המוצרים הנמכרים בחנויות הדיוטי פרי ומחיריהם לאפיונם של הנוסעים".
מבקר המדינה מותח ביקורת גם על ההתקשרות הבלעדית של רשות שדות התעופה עם בנק הפועלים, שזכה בזיכיון לשירותי המרת מט"ח בשדה התעופה. הבלעדיות ודמי הזיכיון מאפשרים לבנק לגבות מהנוסעים מחירים גבוהים תמורת השירות בשדה. העמלה שרשאי הבנק לגבות תמורת השירות הוגבלה אמנם בתנאי המכרז, אבל המגבלה לא חלה על הרווח שיכול הבנק לדרוש בין שער המכירה לשער הקנייה.
לדברי המבקר, נפלו במכרזים כשלים נוספים. במכרזים אמורים היו להיבחר בנק ישראל וחברה פרטית להמרת מטבע. החברה הפרטית שזכתה הייתה חברה בינלאומית בשם "גלובל אקסצ'יינג'", שסגרה את סניפה בנתב"ג בעקבות מחלוקת על דמי הזיכיון, וב-4 השנים האחרונות מחזיק בנק הפועלים בבלעדיות בזיכיון להמרת מטבע בשדה התעופה. לדברי המבקר, לא עשתה רשות שדות התעופה די כדי להכניס מתחרה נוסף לבנק.
רשות שדות התעופה: "שומרים על האינטרס הציבורי בתחרות הוגנת"
מרשות שדות התעופה (רש"ת) נמסר כי "בשנים האחרונות השקיעה הרשות למעלה מ-7 מיליארד שקל בבניית תשתית תעופתית לטובת הציבור, מבלי להישען על תקציבי המדינה. כרשות ציבורית, שומרת רש"ת על האינטרס הציבורי בתחרות הוגנת ובמתן תמהיל מסחרי הוגן ומגוון. ההכנסות ממנות את התעופה הפנים ארצית, את הבקרה האווירית בישראל, את הביטחון ופעילויות נוספות האמורות להיות ממונות מתקציבי המדינה.
"הגידול בתנועת הנוסעים במדינת ישראל לא נחזה על ידי אף גורם מקצועי בישראל ובעולם, דבר שחייב שינויים בפעילות המסחרית והפניית תקציבים נוספים לבניית התשתיות התעופתיות - והכול כדי לתת שירות ברמת הבטיחות והביטחון הטובים בעולם. הרשות עמדה ועומדת בכל התחייבויותיה לציבור, לזכיינים ולכלל בעלי העניין. לאחרונה העבירה הרשות לידי המדינה 2.4 מיליארד שקל מהכנסותיה, כך שהאינטרס הציבורי נשמר באיזון מלא ובהגינות ציבורית ועסקית".