נושאים חמים

המחיר הכלכלי של הפשיעה החקלאית בישראל

מספר החקלאים בישראל הולך ופוחת עם השנים, ואחת הסיבות לכך היא המחיר הכלכלי שהחקלאים משלמים עקב העלייה בפשיעה החקלאית - גניבה, חבלה בציוד וגביית "פרוטקשן"

קטיף דובדבנים, עופרה. מאי 2016 (ראובן קסטרו)
קטיף דובדבנים (צילום: ראובן קסטרו)

אין עוררין על חשיבותה ותרומתה של החקלאות לעצמאותה הכלכלית של מדינת ישראל. לאורך השנים היקף התעסוקה החקלאית מצוי במגמת ירידה, וכיום מספר המועסקים עומד על כ-37 אלף איש - מרביתם עובדים זרים ורק אלפים בודדים הם בעלי משקים חקלאיים.

הצמצום במספר המשקים הפעילים נובע מפתיחת השוק לתחרות, ביטול מכסות והגדלת הייבוא. צעדים אלה הביאו את ענף החקלאות למשבר קשה, וחייבו את החקלאים למצוא מקורות פרנסה חלופיים.

בשנים האחרונות נוסף גורם מכריע לקשיי החקלאים שמביא לנטישת העיסוק בחקלאות והפיכתו לעיסוק שאינו משתלם כלכלית - הפשיעה החקלאית שמטילה את מוראה בכל קצוות הארץ.

לקריאה נוספת:
סטודנט, נפצעת? כך תדאג שתקבל את הפיצויים המגיעים לך
קריאה לצרכנים: להשליך לפח אלפי ביצים עם סלמונלה
מילון המושגים הגדול: כל מה שצריך לדעת על פשיטות רגל

מה היא פשיעה חקלאית?

פשיעה חקלאית מוגדרת כגניבה או השחתה של תוצרת חקלאית או ציוד חקלאי, הברחה של בעלי חיים, הסגת גבול, הצתת שטחים חקלאיים וגביית דמי חסות במגזר החקלאי.

תופעת הגניבות, השריפות וההשחתה החקלאית אותה חוו בעבר רק ישובים הסמוכים לקו התפר, הלכה והתפשטה בשנים האחרונות למרחבי הנגב והגליל והיא מצויה כיום בכל חלקי הארץ. חוסר האונים והמציאות הקשה הטופחת על פניהם של החקלאים, הופכת את מלחמת ההישרדות שלהם ליותר ויותר קשה.

ממדי התופעה, שבעבר בוצעה על ידי יחידים בשעות החשיכה, תפחו - וכיום מבוצעות הגניבות גם לאור היום, תוך הסתייעות במערך לוגיסטי שלם, מתוכנן ומורכב המצליח להתגבר על אמצעי השמירה והביטחון שהשתכללו עם השנים.

גניבה סחורות חקלאיות ממושב שקף (שי מכלוף)
ממושב שקף נגנבה תוצרת חקלאית רבה אבל הפשיעה לא מוגבלת לקו התפר (צילום: שי מכלוף

נתוני הפשיעה במספרים

במסגרת יום ההתיישבות שנערך בכנסת הוצג לחברי ועדת הכלכלה דוח שהוכן לבקשת ח"כ חיים ילין ובו נתונים שהתקבלו על ידי משטרת ישראל ורשויות אכיפת החוק ולפיהם במהלך השנים 2011-2015, נפתחו 5,239 תיקים בגין פשיעה חקלאית, מתוכם 5,015 תיקים בישובים כפריים יהודיים. מרביתם של התיקים נסגרו כעבור זמן קצר (4,703 תיקים נסגרו מתוך 5,239 תיקים) ורק 95 תיקי חקירה הגיעו לבית המשפט.

כשמציגים את נתוני הפשיעה החקלאית בישראל, יש לחלק זאת לפשיעה מדווחת ולפשיעה לא מדווחת. על פי הדוח ומנתונים של ארגון "השומר החדש" כ-75%-85% מהעבירות אינן מדווחות כלל למשטרה, כאשר הסיבות לכך הן אוזלת ידה של המשטרה ושל מערכת בתי המשפט בתפיסת האשמים ומיצוי הדין עימם ובשל העובדה שמרבית התוצרת החקלאית ובמיוחד בעלי החיים אינם מבוטחים, לכן אין לחקלאים כל אינטרס לדווח על הגניבות והפגיעה ברכוש למשטרה.

נתונים אלו וחוסר האמון במערכת האכיפה, מסבירים מדוע מרביתם של החקלאים כלל לא מדווחים על גניבות חקלאיות ביודעם שהסיכויים להשבת הגניבה או איתור הגנבים והעמדתם לדין שואפים לאפס.

עלויות "פרוטקשן" לחקלאים

העליה התלולה בהוצאות השמירה ואבטחת הציוד והתוצרת החקלאית מפני גניבה והשחתה, הביאה להעמסת עלויות נוספות על החקלאים שנדרשים להגן על רכושם ולממן מכיסם הרחבת סיורים ורישות השטחים החקלאיים במצלמות אבטחה.

תופעה נוספת שהפכה גם היא למכת מדינה היא "גביית דמי שמירה" המכונה גם כתשלום דמי הגנה, פרוטקשן, על ידי עבריינים. הפרוטקשן הוא תשלום שמטרתו להבטיח שהמשק והתוצרת החקלאית יהיו "מוגנים" על ידי "מעניקי החסות" ולא תתבצע בהם גניבה או פגיעה. לא אחת מבוצעות פעולות חבלה נגד ציוד חקלאי של חקלאים שסרבו להענות לתשלום הפרוטקשן או כפעולת נקם עם אכיפה מוגברת של המשטרה.

חקלאים רבים נאלצים לערוך שיקול כלכלי קר ולהחליט האם תשלום דמי הפרוטקשן אותו הם נדרשים לשלם יהיה פחות מאשר הנזק הכלכלי כתוצאה משריפה או גניבה ובלית ברירה לבחור ברע במיעוטו. תופעה זו מסבירה את הנתון המדהים שבמהלך התקופה אליה התייחס הדוח לא הוגשה אף לא תלונה אחת בגין גביית דמי חסות מחקלאים.

לפשיעה החקלאית השלכות הרות אסון על חוסנו של המשק הישראלי שכן היא מביאה לפגיעה ישירה במצבם הכלכלי של החקלאים, פגיעה בביטחון האישי והחשש מהשתלטות גורמים עבריינים על קרקעות המדינה. בהעדר הקצאת משאבים מהמדינה לצמצום הפשיעה החקלאית ובהעדר אכיפה והבאת האשמים לדין מצד הרשויות, הולכים וגדלים ממדי התופעה ולכן כל עוד לא תוגדר הפשיעה החקלאית כבעיה ביטחונית ויוקצו לה המשאבים והתקנים הנדרשים למיגור התופעה, הפשיעה החקלאית תמשיך להיות פשע משתלם.

הכותב הוא יו"ר ועדת אגודות שיתופיות מחוז תל אביב - לשכת עורכי הדין העוסק בנחלות ומשקים חקלאיים במושבים