לא קל להיות דייג. לא רק שמדובר באחד המקצועות המסוכנים ביותר בעולם, אלא שלפי ההערכות זהו אחד מהמקצועות שבהם בני האדם צפויים להיות מוחלפים על ידי רובוטים. אם לא די בכל זה, הרי שגם הדגים שהם שולים מהמים הולכים והופכים קטנים יותר (ואתם מצטמצם גם הרווח הכלכלי).
ב-2014 פורסם מחקר שאישש את חששם הגדול של סוחרי הדגים בים הצפוני, הדגים אכן קטנים יותר מבעבר והסיבה לכך היא שינוי האקלים שגורם גם להתחממות מי הים.
אם לא די בהערכה כי אם ימשך דיג היתר בקצב הנוכחי, עד 2050 לא יישארו די דגים בים על מנת לאפשר את המשך קיומו של דיג מסחרי, הרי שגודלם של רבים מבעלי החיים הימיים בעלי הזימים כגון כרישים, דגים, לובסטרים ודיונוני רחף (קלמרי) הולך וקטן באופן משמעותי עקב התחממות המים בארבעים השנים האחרונות.
התחממות מי הים גורמת לתהליכים הפוגעים בנשימת הדגים
כעת, מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה מנסה להסביר מדוע התחממות המים מהווה גורם מרכזי לתופעת הננסות הזאת של בעלי החיים הימיים. על פי המחקר, התחממות מי הים גורמת לשני תהליכים שפוגעים בנשימת הדגים: הראשון, ככל שמי הים מתחממים כך הם יכולים להכיל בתוכם פחות גזים מומסים בכלל וחמצן בפרט. התהליך השני הוא שצריכת החמצן של הדגים עולה ככל שטמפרטורת המים בה הם חיים עולה.
הצטברותם של גזי חממה מהווים גורם עיקרי להתחממות כדור הארץ והאוקיינוסים ובעקבות כך למחסור בחמצן עבור בעלי החיים בעלי הזימים. הסיבה העיקרית לכך היא שטמפרטורת הגוף של רוב הדגים מושפעת מטמפרטורת הסביבה ועל כן עלייה בטמפרטורת המים מעלה את חום גופם ואתו גם את קצב חילוף החומרים (מטבוליזם) בגופם.
עלייה זו בפעילות המטבולית מעלה את צריכת החמצן של הדג. עלייה בצריכת החמצן מתרחשת באופן טבעי ככל שגופם של הדגים גדל במהלך חייהם. קצב חילוף החומרים המתגבר כתוצאה מעליית חום הים (שמכיל עכשיו פחות חמצן) מייצר דרישה גבוהה מדי לחמצן, דרישה שמערכת הנשימה של הדגים אינה יכולה לעמוד בה.
לטענת החוקרים, צפויה ירידה של 30-20 אחוז בגודלם של בעלי חיים ימיים ממינים רבים, זאת אם מגמת העלייה בטמפרטורת המים תימשך. העלייה הצפויה של שתי מעלות צלזיוס בטמפרטורת האוקיינוסים עד 2050 תוביל לירידה של 30 אחוז מגודלו של אחד הדגים המסחריים ביותר הטונה. דג זה צורך חמצן רב כי הוא דינאמי ומהיר מאוד. גם כרישים צפויים להיות מושפעים בגודלם מהעלייה בטמפרטורת המים וכך גם דגי ההרינג, הסול, הבקלה ואוכלוסיות רבות מאוד של בעלי חיים ימיים נוספים.
על מנת לצמצם את הפגיעה בגודלם של בעלי החיים הימיים מציעים החוקרים לגבש מדיניות דייג שתמנע דיג יתר, גורם מרכזי נוסף לננסות הדגים (כיוון שרשתות הדייג מותאמות ללכוד את הפרטים הגדולים יותר, בעוד דגים קטנים שעדיין לא הגיעו לגודל מסחרי יכולים לעבור דרכן ולהימלט), ולבצע צעדים לקידום הסכם פריז לשינוי האקלים שמבקש להוביל הפחתה משמעותית של פליטות גזי החממה.
כחול-לבן-קטן
מצב הדיג בים התיכון הוא בעייתי למדי. על פי המכון לחקר אגמים וימים, בשנים האחרונות חלה ירידה של מחצית מהשלל הנמשה מן המים. בנוסף, דוח שפרסם המכון מראה כי בשלושת העשורים האחרונים התחממו מי השטח במזרח הים התיכון בשלוש מעלות, בקצב של 0.1 מעלה בשנה בממוצע. כיום, המים במזרח הים התיכון מגיעים בקיץ לטמפרטורת שיא חסרת תקדים של 31.5 מעלות.
ואכן, אוכלוסיותיהם של מינים מקומיים רבים במזרח הים התיכון נפגעה בשל סיבות שונות כמו הגירה של מאות מינים פולשים מהים האדום דרך תעלת סואץ, שמתחרים במינים המקומיים על מקורות המזון ובתי גידול כמו גם הרס בתי גידול, זיהום המים, החמצת המים (עליה בחומציות מי הים שנגרמת עקב העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה שמתמוסס במי הים) ודיג יתר. התחממות המים מגבירה את רגישותם של בעלי החיים הימיים לסיכונים אלה. כך, למשל, קיפוד הים המקומי מתקשה לשרוד בטמפרטורת מים שעולה על 30.5 מעלות וכמעט נעלם מאזורנו, על אף שהיה נפוץ כאן בעבר.
ד"ר אורן סונין, חוקר דיג ומנהל תחום דייג באגף הדיג שבמשרד החקלאות ופיתוח הכפר, פרסם בעבר מחקר שבדק האם אכן מתרחשת במזרח הים התיכון תופעת ננסות בדגים, על ידי השוואת גודל הדגים בין ישראל לסיציליה. ד"ר סונין אומר כי "כי על פי נתוני מחקרו, בשנה הראשונה לחייהם הדגים הישראלים היו גדולים יותר, אבל אחר כך הדגים הסיציליאניים היו גדולים יותר. הסיבה לכך נעוצה באסטרטגיית רבייה באזורי מחייה קיצוניים כמו זה שיש באזורנו. כאשר קיימת אי ודאות סביבתית, בעלי החיים משקיעים את מיטב האנרגיה שלהם כדי להגיע לגודל רבייה ולבגרות מינית מהר ככל שניתן ולהעמיד צאצאים. המים באזור הים התיכון המזרחי מלוחים וחמים יותר וזה מוביל לתופעת הננסות של הדגים באזורנו".
"מזרח הים התיכון הוא אזור בעל מורכבות אקולוגית גבוהה. מי הים במזרח הים התיכון עניים מאוד בחומרי הזנה (נוטריינטים) ביחס למערב הים התיכון וביחס לאזורים רבים בעולם והפכו עניים עוד יותר עם סכירת הנילוס שהיה מקור משמעותי לנוטריינטים במזרח הים התיכון, על ידי סכר אסואן באמצע המאה שעברה", אומר ד"ר עדי לוי ביולוג ימי והמנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "למצב זה של מי הים יש השפעה על כלל מארג המזון באזורנו ועל זמינות המזון לאוכלוסיות הדגים. בנוסף, קצב השינוי המהיר באזורנו הכולל התחממות משמעותית והמלחה של מי הים יחד עם חדירת מאות מינים מהגרים מתעלת סואץ מהווים גם הם גורמים המזיקים לאוכלוסיית הדגה המקומית. ככל שמי הים מתחממים הם מכילים פחות חמצן והטמפרטורה הגבוהה שלהם מגבירה את המטבוליזם של הדגים ומעלה את צריכת החמצן שלהם".
על פי לוי, שילוב גורמים זה מוביל ככל הנראה לרביה בגיל צעיר יותר המלווה בעצירת הגדילה ויוצרת דגים בעלי גודל גוף קטן יחסית לאותם מיני דגים. בנוסף, דיג יתר אינטנסיבי באזורנו בעשורים האחרונים, שהוציא מן הים דווקא את הדגים הגדולים ביותר, יכול גם הוא לייצר סלקציה לכיוון של גודל גוף קטן יותר". "ככל הנראה" אומר לוי, "המצב הנצפה באזורנו נובע משילוב של מגוון גורמים שמשפיעים בסופו של דבר על גודלו של הדג המזרח תיכוני ומצב זה צפוי להחמיר בעתיד".
ננסים גם על היבשה
אז האם רק הדגים יהפכו לקטנים יותר במרוצת השנים? כדי להשיב על כך צריך לצאת מהמים ולבחון את המצב על היבשה. מחקר של צוות חוקרים מאוניברסיטת ניו המפשיר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "Science Advances", מצא תופעה של ננסות גם בשרידי שיניהם של יונקים כמו סוסים קדמונים ויונקים מכפילי פרסה.
על פי המחקר, ננסות הולכת וגוברת זו קשורה לשינויים אבולוציוניים בעקבות שינויי אקלים משמעותיים שהתרחשו לפני מעל 50 מיליון שנה. בתקופה זו, עלו הטמפרטורות בכדור הארץ: תחילה בשמונה מעלות (לפני כ-53 מיליון שנה) ואחר כך בכשלוש מעלות נוספות.
אולם, השינויים שחלו בטמפרטורת כדור הארץ לפני מעל 50 מיליון שנה התרחשו במהלך כעשרת אלפים שנים וכך גם השינויים שליוו אותם בגודלם של בעלי החיים, בעוד שהשינויים המתרחשים כעת בטמפרטורת כדור הארץ מתרחשים במהירות גבוהה פי מאה. לכן גם ההשפעות על בעלי החיים, ביבשה ובים צפויות להיות מהירות וקיצוניות הרבה יותר ויקשו עליהם מאוד להסתגל לתנאים החדשים.