המקצועות הכי נחשקים? כמה באמת מרוויחים בפרסום, שיווק ויח"צ

רבות נכתב על דור ה-y והשפעתו על שוק העבודה. שינויים ומעברים מהירים בקריירה, על חשבון התמדה ולויאליות למעסיק, לצד צורך בריגושים ודינמיות בעבודה - הם אולי המאפיינים המוכרים ביותר של העובדים הצעירים כיום. סטודנטים רבים שלומדים תקשורת, ניהול עסקים ושיווק, חולמים לעבוד באחד מתחומי המדיה - כגון פרסום, יחסי ציבור ושיווק. מדובר בתחום מבוקש בקרב הצעירים, שמבטא יותר מכל את הרוח של דור ה-y אשר מעדיף מסלול התקדמות מהיר ומתגמל על פני זה האיטי והסיזיפי.

אך מה באמת מסתתר מאחורי הכותרת המפתה של "איש פרסום/שיווק/יח"צ"? איזה משכורות מרוויחים העובדים המתחילים בתחומים אלו וכיצד ניתן להתקדם בהם? נתונים שנאספו במשך 3 השנים האחרונות על ידי חברת ההשמה "קודקס שיווק", אשר הגיעו לידי וואלה! עסקים, שופכים אור על המתרחש בתעשיית המדיה המבוקשת.

לקריאה נוספת:
האם הפיקוח בנתב"ג צפוי להוריד את מחירי המזון?
ריקול: סלמונלה נמצאה במזון בעלי חיים של "ביו דוג"
סכנת התלקחות: ריקול למושבי תינוק של פישר פרייס בארה"ב

עבודה במשרדי הפרסום הגדולים, שמפיקים קמפיינים מתוקשרים עבור החברות המובילות במשק, מפתה עובדים צעירים - ומאפשרת להם ללמוד את רזי תעשיית הפרסום; ואף להתחכך בידוענים ומנהלים בכירים בתעשייה. אך בשנים האחרונות, הענף עובר שינוי בכל הנוגע לתפיסה המקצועית של העובדים בו.

"רבים מהעובדים ממצים מהר את חוויית העבודה במשרד הפרסום, ורואים בו קרש קפיצה לעבר תפקידי צד לקוח שנחשבים כדבר האמיתי והנחשק בתחום", מסבירה שים מקונן, מנהלת מחלקת השמת שיווק בקודקס. "כך, מעטים התקציבאים שבוחרים להישאר ולהתפתח בתוך משרד הפרסום מעבר לתקופה של שנה או שנתיים".

לדבריה, רובם עוברים לאחר כשנה וחצי לעבודה במגוון חברות במשק לתפקידים שנתפסים כמשתלמים יותר - כמו עוזרי שיווק, מנהלי פרויקטים, מנהלי מותג ג'וניור ותפקידי פרסום, שהם רואים בהם אופק פיתוח קריירה עתידי מובטח. ואולם, ברוב המקרים במעבר לתפקידים ראשונים בתחום השיווק, השכר בפועל נותר זהה".

כיצד המגמה הזו משפיעה על המעסיקים? הם, מצדם, נאלצים לגייס עובדים לא מנוסים לטווח קצר בלבד, ולכן גם משלמים להם שכר נמוך יחסית. נתוני השכר של המועמדים שהושמו במשרדי הפרסום במהלך השנים האחרונות, מעידים על מעין סטטוס קוו שנרקם במשך השנים בין מעסיקים למועמדים, אשר ממצב את משרדי הפרסום כתחנת מעבר ארעית בקריירה.

"תקציבאות היא תפקיד אדמיניסטרטיבי קשה ושוחק, שמחייב למלא את דרישות המעסיק מצד אחד; ואת דרישות הלקוח מצד שני, תוך שגרה אינטנסיבית ולחוצה", מסבירה מקונן, "כל זאת כמעט מבלי להשפיע על התוכן הפרסומי עצמו, אשר מתוכנן ונבנה לרוב על ידי מחלקות האסטרטגיה, הקריאייטיב ויתר הבכירים במשרד. התקציבאים מרגישים כמו צינור בתחתית השרשרת, למרות שהעובדים הללו נמצאים בחזית העשייה, מניעים את כל התהליכים ומשמשים כפנים של הלקוח ושל המשרד".

תפקידים כמו תקציבאות או ניהול לקוחות אינם נחשבים כמקצוע שדורש הכשרות מיוחדות. לדברי מקונן, הציפייה מהמועמד האידיאלי לתפקיד התחלתי במשרד פרסום היא להיות תקתקן, בעל יכולת בינאישית גבוהה ומולטי-טאסקר; כאשר דווקא הפרמטרים המסורתיים לברירת מועמדים מתחילים - כמו מוסד לימודים וציונים או קורסים מקצועיים, פחות משחקים כאן תפקיד.

"עם זאת, לתחום הלימוד עדיין יש השפעה, ומעסיקים מגדירים בדרישותיהם העדפה לבוגרי תקשורת ושיווק. במקביל, קיים קושי לאתר ולגייס עובדים מנוסים בפרסום, שכן כאמור רוב המועמדים עוברים במהרה לצד הלקוח ואינם מעוניינים לחזור למשרדים", היא אומרת.

מה המשמעות מבחינת דרגות השכר?

לדברי מקונן, השכר בתפקידים ההתחלתיים בפרסום הוא הנמוך ביותר מבין תחומי השיווק - 7,500 שקל בממוצע. זאת לעומת 7,750 שקל בדיגיטל, 8,960 שקל בשיווק קלאסי ו-9,000 שקל ביחסי ציבור. גם אופק ההתקדמות לתפקידים הדורשים ניסיון של כשנה-שנתיים אינו אטרקטיבי במיוחד - התקדמות של 1,400 שקל בממוצע לשנה בפרסום, לעומת כ-2,200 שקל ביחסי ציבור וכ-2,400 שקל בשיווק (צד לקוח).

"השכר נותר נמוך, כי המעסיקים יודעים שהמועמדים משוועים לצבור ניסיון מסוים במשרד בשביל לציין זאת בקורות החיים שלהם, ובנוסף אין להם שום סיבה להשקיע במועמדים לטווח ארוך - כי רובם מלכתחילה רואים במשרד ובתפקיד הראשוני רק כתחנת מעבר", מסבירה מקונן.

לעומת אלו הפונים לתעשיית הפרסום, בוגרי תואר ראשון בתקשורת אשר בוחרים לעבוד ביחסי ציבור, נוטים להתמיד באותו תחום עיסוק - ונשארים באותה סביבת עבודה לאורך זמן ולעתים לשנים ארוכות. על פי קודקס, "הם מעדיפים את הייעוץ התקשורתי על פני העיתונאות המסורתית, שמעמדה בשוק העבודה ממשיך להתערער ולהישחק ככל שעובר הזמן".

יעוץ תקשורת למנהלים, בעלי הון, פוליטיקאים וקובעי מדיניות הוא מצרך מבוקש מאוד בשוק, וכך הפכה העבודה במשרדי יחסי הציבור למבוקשת משמעותית יותר מבעבר. אמנם השכר הראשוני של יועצי תקשורת דומה מאוד לזה שבפרסום - 7,000 שקל בממוצע לחודש; אך מובטחת התקדמות משמעותית יותר בשכר במשרות שדורשות ותק רב יותר - 9,000 שקל בממוצע לחודש לבעלי ניסיון של שנה-שנתיים; ו-15 אלף שקל כמנהל תחום.

"המועמדים שפונים לקריירה ביחסי ציבור, מבטאים פחות חשש מהעבודה כמנהלי מחלקה או כיועצי תקשורת, על אף שהעבודה בפועל אינה פחות קשה ותובענית מזו שבמשרדי הפרסום", מציינת מקונן, "הסיבה העיקרית לכך היא שהעבודה במשרדי יח"צ מאפשרת נגיעה בתוכן כבר בתחילת הדרך המקצועית. מלבד המשימות האדמיניסטרטיביות, העובדים הצעירים לומדים מהיועצים המנוסים כיצד לנסח הודעות לעיתונות, ליצור הזדמנויות חשיפה ללקוח ואף מתנסים בעריכת התכנים בעצמם".

גם כאן פרמטרים הקשורים ללימודי התואר הראשון (איכות המוסד וגובה הציונים) או קורסים מקצועיים, משחקים תפקיד קטן בבחירת המועמדים - והניסיון הקודם הוא בעל השפעה רבה יותר. "מצב זה מבסס פערים משמעותיים בשכר בין התפקידים הבכירים במשרד לאלו ההתחלתיים", אומרת מקונן, "מבין חסרי הניסיון, התכונות החשובות למעסיקים הן יכולת בינאישית גבוהה ומולטי טאסקר; אך כיוון שמדובר כאן בייעוץ תקשורתי - היכולת להתבטא בכתב ברמה גבוהה קריטית במיוחד".

אם בעבר תחום השיווק היה מזוהה רק עם תפקידים כמו ניהול שיווק, ניהול מותג או מוצר, בשנים האחרונות עוברת רוב הפעילות השיווקית והפרסומית לזירה הדיגיטלית - לאתרי האינטרנט, לרשתות החברתיות ולמנועי החיפוש.

במצב החדש, נוצר ביקוש גדול למגוון תפקידים הדורשים ידע ומיומנות מקצועית בדיגיטל, ובהתאם השכר הממוצע בתחום הפך בשנים האחרונות לגבוה יחסית בענף השיווק והתקשורת - 7,750 שקל בממוצע לחודש לתפקיד התחלתי. בהמשך ניכרת קפיצה משמעותית בשכר לתפקידים הדורשים ניסיון של שנה או שנתיים, ואז הוא עומד על 10,150 שקל בממוצע (לעומת 11,200 שקל בשיווק קלאסי).

תפקידים כמו מנהלי ומנהלות קמפיינים ברשתות חברתיות, מנהלי ומנהלות מדיה חברתית, אנשי ונשות קידום אתרים SEO (Search engine optimization) או ( Pay-per-click) PPC - כולם מצריכים הכשרות וניסיון ייעודי. בפועל, מעטים המועמדים שצברו יותר משנתיים של ניסיון רלוונטי, ולכן מי שצבר ניסיון מסוים או עבר קורס מקצועי במוסד נחשב, לא יתקשה למצוא עבודה משתלמת בשיווק דיגיטלי.

"מסלול הקריירה המקובל בתחום מתחיל בתפקיד מנהל לקוחות/קמפיינים או בתפקיד זוטר של PPC או SEO, באחת ממאות סוכנויות הדיגיטל שקיימות כיום בארץ", אומרת מקונן. "לחלופין, ניתן להתחיל בתפקידי תקציבאות באחת ממחלקות הדיגיטל במשרדי הפרסום והיח"צ, ואף במקרים מסוימים בתפקידי IN HOUSE זוטרים בחברות עצמן".

לדבריה, התפקיד אליו נהוג לשאוף להגיע הוא ניהול תחום הדיגיטל בסוכנות או בחברה; או ראשי צוותים/מנהלי מחלקה בתחום ה-PPC. "במקביל, ישנם גם לא מעט עובדים שצברו ניסיון מסוים בשיווק או פרסום קלאסי, ואשר לקחו קורס מקצועי בדיגיטל - בכוונה להשתלב לאחר שנה או יותר באחד מתפקידי הדיגיטל".

לעומתם, אלו שהגיעו מתחום יחסי הציבור, וניסו לעשות את ההסבה לשיווק דיגיטלי, נתקלו ביותר בחסמים והתקשו להשתלב בעבודה הראשונה בתחום. "הטעם לכך נובע מהעובדה שבניגוד לאנשי שיווק ופרסום, שנחשפים ואף מובילים קמפיינים דיגיטליים, לאנשי היח"צ אין חשיפה מקבילה, אולם היום יותר ויותר משרדי יח"צ מכירים בחשיבות התחום - ומקימים מחלקות לניהול נכסים דיגיטליים. כך שגם כאן אנו צופים כי המגמה תשתנה תוך מספר שנים", מסכמת מקונן.