אחת הסוגיות המענינות בבחינת הכלכלה הישראלית היא סוגית הפריון - מדוע הפריון בארץ נמוך בהשוואה לעולם. הפריון, שנמדד כתוצר לשעת עבודה, נחשב למדד המוביל ליעילות של עובדים. המדד הזה אינו מחמיא לישראלים: עובד בישראל מייצר בשעה כ-24% פחות מאשר בממוצע המדינות המפותחות.
לפני שנכנסים ללחץ מהעובדה שהעובדים בישראל מייצרים פחות מעובדים במקומות אחרים, צריך לזכור שיש לכך מספר סיבות. ראשית, העובדים בישראל צעירים יותר יחסית לעובדים בעולם.
שנית, במדידת הפריון בישראל נכללת גם תפוקה של עובדים זרים, בעוד שבחלק ממדינות אירופה הן לא נכללות. שלישית, שיעור האבטלה בישראל נמוך יותר מאשר ברוב מדינות אירופה, ולכן בישראל קיימים יותר עובדים בשכר נמוך מאשר באירופה.
אולם, כל הגורמים האלה עדיין לא מסבירים את כל הפער. בנוסף, לא רק לרמת הפריון יש חשיבות. הגידול בפריון חשוב אפילו יותר, מכיוון שגידול בפריון מוביל לעלייה בשכר - בלי עלייה בפריון, אין עלייה בשכר. בישראל, למרות הדגש על תעשייה עילית, העלייה בפריון של כלל המשק מאד איטית. תרשים 2 מראה שלא היה כמעט שינוי בפריון של ישראל בין שנת 1995 לשנת 2015.
בנייר עמדה מעניין, מראה גלעד ברנד, חוקר ממכון טאוב, שבמידה מסויימת העלייה האיטית בשכר בישראל נובעת דווקא מהשקעה עודפת בהיי טק, שבאה על חשבון העובדים בענפים אחרים. באופן היסטורי, המדיניות הממשלתית בישראל מעודדת את ענפי הייצוא: חברות מייצאות מקבלות הקלות במס והטבות נוספות.
התוצאה היא שבישראל ענף ההיי טק אכן התפתח באופן יוצא מהכלל. לא רק שהוא התפתח בצורה יוצאת מהכלל, הפריון בענף ההיי טק הישראלי גדל כנראה אפילו יותר מהר מאשר הפריון בענפי ההיי טק במדינות מפותחות אחרות. התוצאה היא שבענף ההיי טק השכר עולה בצורה מאד יפה, כך שכ-10% מהאוכלוסיה מקבלת שכר גבוה, ואפילו גבוה מאד.
אולם, הצמיחה בפריון של ענף ההיי טק אינה מחלחלת לענפים אחרים. תרשים 3 מראה את הקשר בין הצמיחה בפריון של ענפי התעשייה (הענפים האחראים לייצוא), לבין הצמיחה בפריון בכלל המשק, במדינות שונות בעולם. ניתן לראות שבדרך כלל קיים קשר די הדוק בין הצמיחה בפריון של התעשייה לבין הצמיחה בפריון של כלל המשק.
עם זאת, בישראל המצב שונה. תרשים 4 מראה את התוצאה: בעוד שבכל העולם יש קשר די הדוק בין הצמיחה בפריון של התעשייה לבין הצמיחה בשכר בכלל המשק, בישראל הקשר הרבה יותר חלש. חשוב לציין, כי ההבדלים הללו לא נובעים מכך שמגזר התעשייה הישראלי קטן יותר מאשר בשאר העולם - ישראל אינה חריגה משאר המדינות המפותחות בשיעור המועסקים בתעשייה.
כאשר בוחנים מדוע הצמיחה בפריון של התעשייה העילית בישראל אינה מחלחלת אל שאר העובדים במשק, צריך לבדוק מהו המנגנון באמצעותו הצמיחה כן מחלחלת במדינות אחרות. המנגנון הקלאסי, הקרוי על שמם של הכלכלנים סמואלסון ובאלסה, שכתבו עליו לראשונה, טוען שהצמיחה מחלחלת באופן הבא: ברגע שיש גידול בפריון ובשכר בענפים מסויימים, עובדים מענפים אחרים עוברים לענף שמציע שכר גבוה. הדבר מוביל לירידה במספר העובדים שפנויים לעבוד בענפים האחרים, ולכן ללחצים לעליית שכר גם בענפים האחרים.
בישראל, נראה שהמנגנון הזה אינו יכול לעבוד. הביקוש לעובדים בענפי התעשייה העילית מתאפיין בדרישה לעובדים עם כישורים גבוהים. אולם, הפערים בכישורים של העובדים הם גדולים במיוחד. אפשר לראות שבעוד שבענפים בהם חלק גדול מהתוצר מיוצא הכישורים של העובדים הם גבוהים מהממוצע הבינלאומי, בענפים האחרים הכישורים של העובדים נמוכים באופן משמעותי מהממוצע.
לכן, המנגנון הקלאסי אינו יכול לעבוד, כי לרוב העובדים אין את הכישורים כדי לעבור לתעשיית העילית. לכן, עובדים רבים נשארים בענפי המסחר, השירותים, ובשאר הענפים שמיועדים לייצור מקומי. כתוצאה מכך השכר שלהם נשאר נמוך ולא יכול לעלות, ללא קשר לעד כמה יעלה השכר בענפי התעשייה העילית.
נשאלת השאלה מה המדינה יכולה לעשות כדי לשנות זאת. אפשרות אחת היא לנסות להכשיר עובדים נוספים לענפי ההיי טק. נסיון מסוג זה נעשה בשנים האחרונות, באמצעות מתן דגש לענפי המתמטיקה והאנגלית בבתי הספר, אבל ספק עד כמה הוא יהיה יעיל בלהגדיל באופן משמעותי את החלק של התעשייה העילית בכוח העבודה.
אפשרות אחרת היא לבחון את האפשרות שעידוד ענפי ההיי טק גרם לפגיעה מסויימת בעובדים בשאר המגזרים. הייצוא של ההיי טק מוביל להתחזקות השקל, ולכן לפגיעה ביכולת התחרות של שאר ענפי התעשייה בחו"ל. בכך תעשיית ההיי טק למעשה פוגעת בשאר ענפי התעשייה בישראל, וגורמת להורדת שכרם של עובדי התעשייה הקלאסית.
לכן, אם רוצים להוביל לכך שצמיחת ההיי טק תגיע גם למגזרים אחרים במשק, צריך לבחון כיצד לעודד דווקא את התעשייה היותר קלאסית, ולא לשים את הדגש דווקא על התעשייה העילית. בהינתן הכישורים של העובדים בישראל, דווקא לעידוד של ענפים שאינם תעשיית העילית יש יותר סיכוי לגרום לעלייה ברמת החיים בכלל המשק מאשר לעידוד תעשיית ההיי טק.
ד"ר אביחי שניר- כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה.