בחודשים הקרובים יתברר האם הניסיון השני של משרד הכלכלה להפחית את מחיר הבשר המיובא יעלה יפה, או יסתיים בכישלון. במשרד הכלכלה הפיקו את הלקחים מהמכרז הקודם, שינו את כללי המשחק ומקווים שהפעם, בניגוד למכרז הקודם, יביא המכרז להוזלה משמעותית שתעביר את הרווח גם לכיסי הצרכנים, במקום להזרים כמעט את כולו לכיסי היבואנים.
למרות העלייה בשיעורי הצמחונות והטבעונות, הישראלים נותרו אומה חובבת בשר, עם צריכה שנתית ממוצעת של כשמונים קילוגרם לנפש. רוב הצריכה היא של בשר עוף, דגים ובשר בקר מעובד וזול יחסית. כשמדובר בבקר בקר טרי, הצריכה בישראל נמוכה - בגלל מחירו הגבוה. בכל זאת, מדובר בשוק ענק המגלגל כ-600 מיליון שקלים בשנה ומתח הרווחים בו גבוה מאד.
על פי נתוני ה-OECD, מחירי הבשר בישראל גבוהים ב-40% לפחות מהממוצע בקרב מדינות הארגון. בסוגי בשר מסוימים מגיע הפער למאה אחוזים ויותר. לפערים העצומים יש מספר סיבות, שעם חלקן קשה להתמודד: ישראל אינה מסוגלת לייצר בשר טרי בכמויות מספיקות ורוב הבשר מיובא. יבוא בשר לא קפוא ("מצונן") יקר יחסית, ועל עלויות היבוא מצטרפות מחירי ההכשרה והפיקוח על הכשרות. בישראל מוטל על המכירה גם מס ערך מוסף, שבמדינות אחרות הוא נמוך יותר ובחלק מהמדינות לא קיים כלל על מוצרי מזון.
כל אלה מצדיקים רק חלק קטן מפער המחירים. המכשול העיקרי הוא המיסוי הגבוה, בשיעור של למעלה ממאה אחוזים מדובר בחומות מכס בלתי עבירות שסגרו את שוק הבשר הטרי לייצור מקומי קטן ובלתי מספיק. על השוק הקטן השתלטו שתי חברות בלבד: תנובה הנשלטת על ידי חברה ממשלתית סינית וחברה פרטית בשליטת משפחת דבאח. שהפך את בשר הבקר הטרי, ובמיוחד את הנתחים המובחרים, למעדן נדיר השמור לנסיבות מיוחדות, מסעדות יוקרה ובעלי הכנסות גבוהות מהממוצע.
אין פלא, אם כך, שמחירי הבשר סומנו כאחד היעדים החשובים של הממשלה במסגרת המערכה להפחתת יוקר המחיה. הצעד המתבקש היה ביטול המכסים או הפחתתם לרמות נמוכות, ופתיחת השוק לתחרות בין יבואנים. אולם הממשלה נרתעה ממהלך העלול לחסל חלק ניכר מהתעשיה המקומית, שתתקשה להתחרות בעלויות הנמוכות של גידול בקר במדינות כמו אוסטרליה, ארגנטינה ואף מזרח אירופה. גורם לחץ נוסף היו מפעלי הבשר, המעסיקים מאות עובדים בפריפריה ועלולים להסגר בעקבות ההוזלה.
נוכח הלחצים והחשש מפגיעה בשוק המקומי החליט משרד הכלכלה לאמץ מדיניות של פתיחה הדרגתית של השוק: הקצאת מכסות יבוא מוגבלות שיורחבו משנה לשנה ויביאו להפחתה הדרגתית במחירים, באופן שימנע משבר חריף בשוק המקומי.
בסופו של דבר המחירים כמעט ולא ירדו
השלב הראשון של המכרז נפתח בסוף 2016, ובמהלכו התירה המדינה יבוא בהיקף של 7,300 טון בלבד. בהתאם לכללי המכרז לא התחייבו היבואנים להוזיל את הבשר ולהעביר בכך את ההקלות לכיס הצרכן. המדינה דרשה מהזוכים רק להתחייב למכור את מלוא המכסה שהתחייבו לייבא. הזוכים במכרז היו מי שהתחייבו לשלם קנס גבוה יותר על מכסה שלא הגיעה לכיסו של הצרכן. מתכנני המכרז קיוו שהגדלת ההיצע בשוק תביא לירידת מחירים שתשפיע במהירות על מחיר הבשר, ללא צורך בפיקוח על המחירים. ואכן, זמן קצר לאחר סיום המכרז מיהרו אנשי משרד הכלכלה להודיע לתקשורת על ירידה דרסטית של עשרות אחוזים במחירי הבשר הטרי.
אולם בדיקה מעודכנת יותר, שערכו אנשי המשרד באוגוסט האחרון, מגלה תוצאות שונות מאד - מחירי הבשר הטרי כמעט שלא ירדו. נכון שבינואר, עם הגעת הבשר לשוק, נרשמה ירידה של 12% במחיר הממוצע אבל בהמשך השנה עלו המחירים במהירות וסגרו את הפער. במאי השנה עמד כבר מחירו של הבשר הטרי ברשתות על 57.2 שקל לקילו בממוצע, לעומת 58.2 שקל בחודש מאי 2016, טרם פתיחת היבוא. מדובר בפער זניח של 1.7%.
התוצאה הכלכלית של המהלך היתה חד משמעית: במקום להוזיל את הבשר ולהזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לכיסם של הצרכנים, הזרים משרד הכלכלה כמעט את מלוא שווי ההטבה לכיסם של הזוכים המאושרים במכרז הגדול לפתיחת השוק.
ההיצע ימשיך להיות מוגבל
הסיבות לאי ירידה במחיר למרות הגידול בהיצע לא נבדקו עדיין לעומקן. מתברר שמול תוספת ההיצע חל גידול מהיר גם בביקוש לבשר טרי. במשרד הכלכלה מייחסים את התופעה גם לאזהרות משרד הבריאות מפני שימוש בבשר מעובד. נראה גם שהמשרד לא העריך נכון את תופעת "הביקוש הכבוש" לבשר טרי, שהתפרץ עם הרחבת השוק ומנע התפתחות של עודפי היצע העשויים להוריד את המחיר לצרכן.
במשרד הכלכלה מודים שהמחיר הממוצע לא ירד כמעט אולם סמנכ"ל המשרד יאיר שירן טוען שהרווח לצרכן גדול מפכי שמראים הנתונים היבשים. מדובר, לדבריו, במוצר מורכב וקיימים בשוק מחירים שונים לנתחים שונים. פתיחת היבוא הגדילה את ההיצע של בשר איכותי וגם אם המחיר הממוצע לא ירד בהרבה, עלתה איכות הבשר שהישראלים צרכו ולכן המכרז הצליח לשפר את מצבו של הצרכן. שירן אישר שהטענה להעלאת איכות הבשר מתבססת על התרשמותו משיחות עם הפעילים בשוק ולא על מחקר כלכלי. גורמים אחרים שעימם שוחחתי אמרו שהמצב מורכב יותר: חלקי בשר שיובאו נמכרו אמנם בזול יותר, אבל הסוחרים איזנו את ירידת המחיר בהעלאת מחירים של חלקי בשר אחרים, כך שהמחיר הממוצע לא השתנה.
תוצאות המכרז החדש צפויות להתפרסם בשבוע הבא. הפעם מדובר במכרז כפול כמעט בגודלו מהמכרז הקודם והוא יאפשר לזוכים לייבא 13,500 טון, שהם כמעט 70% מהצריכה המקומית. הפעם החליט משרד הכלכלה לא לסמוך רק על כוחות השוק שיורידו את המחירים כתוצאה מהגידול בהיצע, וקבע שהזוכים במכרז ייבחרו בהתאם להתחייבותם למחיר הנמוך ביותר לצרכן. מכיוון שהזוכים אמורים להיות יבואנים בלבד, התירה להם הרשות להגבלים עסקיים להתקשר בהסכם עם רשתות שיווק שיתחייבו למכור לצרכן את הבשר במחיר עליו התחייב היבואן.
האם תצליח המדינה הפעם להוריד את מחיר הבשר? גורמים בשוק טוענים שגם הפעם תהיה הירידה, אם בכלל, קטנה יחסית וישראל לא תתקרב למחירי הבשר בחו"ל. למרות השיפורים בשיטת המכרז ובכמויות, ימשיך ההיצע להיות מוגבל ולכן המחיר לצרכן גבוה מהמחיר העשוי להתקבל מתחרות אמתית בשוק פתוח. חברות ששקלו להשתתף במכרז התריעו על כך שהמגבלות שהטילו עורכי המכרז מבטיחות יתרון מכריע ליבואנים הגדולים שיתקשרו עם שתי רשתות השיווק הגדולות, שרק באמצעותן ניתן יהיה לשווק את הבשר בכמויות גדולות ובמחירים המבוקשים. התוצאה הצפויה, מזהירים יבואנים, תהיה הגברת הריכוזיות בשוק. חנויות קטנות, המשווקות לעתים קרובות לאוכלוסיות חלשות, לא יוכלו ליהנות מההוזלה, שכן היבואנים חתומים על ההסכמים המחייבים למחיר נמוך רק עם הרשתות הגדולות.
במשרד הכלכלה דוחים את הטענות ומציינים שבמכרז הוקדם זכו שמונה מתוך כ-17 יבואנים העומדים בדרישות המינימום ליבוא בשר בכמויות גדולות, ובמכרז הנוכחי אף הוקצתה מכסה מיוחדת ליבואן קטן. אין, לטענת המשרד, שום מגבלה בתנאי המכרז המונעת את שיווק הבשר המוזל גם לחנויות קטנות.
