פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תאונות עבודה: כך תדאגו לקבל את המגיע לכם

      מהן הזכויות המגיעות לעובד אם נפצע במהלך עבודתו או חלה כתוצאה מעבודתו, איך צריך לנהוג כדי לדאוג שזכויות אלה יתממשו, והאם לעצמאיים יש אותן זכויות? מדריך

      תאונות עבודה: כך תדאגו לקבל את המגיע לכם
      עריכה: שניר דבוש

      (בווידאו: מדוע מסרב ביטוח לאומי מסרב להתקין סוויץ' לרכב בצד שמאל, למשותק ביד ימין?)

      במציאות של ימינו יש להיות מוכנים לכל מקרה וצרה. כל עובד עלול למצוא את עצמו חשוף למחלה או פגיעה במסגרת עבודתו. במידה ונקלענו לסיטואציה מצערת שכזו, יש לדעת אילו זכויות ופיצויים מגיעים לנו על פי חוק מהמוסד לביטוח לאומי, ומהם הקריטריונים הנדרשים על מנת לקבלם.

      מטרת חוק הביטוח הלאומי, בין היתר, היא לשמר את רמת חייו של עובד המבוטח, במקרה והיה מעורב בתאונה שהתרחשה בזמן עבודתו או אם חלה במחלה כלשהי הקשורה למקצוע בו הוא עובד.

      למעשה ענף נפגעי עבודה בביטוח לאומי מכסה את כלל העובדים בישראל (להוציא עובדי משרד הביטחון המבוטחים בחוק נפרד) בין אם הוא שכיר ובין אם הוא עצמאי. התשלום לביטוח מתבצע על ידי העובד והמעביד והכיסוי דומה מאוד לביטוח פרטי שמטרתו מתן פיצוי לנפגע היחיד על חשבון כלל המבוטחים.

      לקריאה נוספת:
      התקפי חרדה ושכר מזעזע: כך נראית עבודת מחסנאי באמזון
      הביטקוין ממריא: האם מדובר בבועה או בעתיד המטבעות?
      בלנדר ואקום וקוויאר מקומי: החידושים של תערוכת המזון

      מחלת מקצוע

      מחלת מקצוע היא מחלה המופיעה ברשימת מחלות מוגדרת שנקבעה בתקנות הביטוח הלאומי, בה חלה העובד עקב עבודתו אצל מעסיקו או מטעמו ובמקרה של עובד עצמאי עקב עיסוקו. למעשה החוק מגדיר שורה של מחלות אשר מופיעות בעיסוק ספציפי בגינם המחלה עשויה להיות מוכרת כ- "מחלת מקצוע". כך לדוגמא, עובד שבמסגרת עבודתו חשוף לעבודה עם חומר מסוג ברום, ונגרמה לו הרעלת ברום עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה. גם עובדי בית חולים, אשר באים במגע עם הפרשה של חולה ונדבקו במחלה מדבקת כגון צהבת, מחלתם תוכר כ-"מחלת מקצוע".

      גבר עם שתי רגליים מגובסות (ShutterStock)
      יש להגיש את התביעה בשנה הראשונה אחרי הפציעה (צילום: shutterstock)

      תאונת עבודה

      תאונה שאירעה לאדם תוך כדי עבודתו או עקב עבודתו אצל מעסיקו או מטעמו ובמקרה של עובד עצמאי תוך כדי עיסוקו ו/או עקב עיסוקו. תאונת עבודה מתחלקת לשניים: תאונה הנראית לעין כגון תאונת דרכים, נפילה וכו' ותאונה שלא נראית בעין - לדוגמא, התקף לב המתרחש בזמן אירוע חריג בעבודה.

      יש לציין שהחוק מגדיר עוד מספר מקרים בהם התאונה תיחשב בכל זאת כתאונת עבודה למרות שלא אירעה תוך כדי העבודה עצמה. כך לדוגמא, אם התאונה אירעה בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה, או שהתאונה אירעה בסביבתו הקרובה ביותר של העובד תוך ניסיון להציל גוף או רכוש, או שהתאונה אירעה במהלך הפסקה מאושרת של העובד, בדרך להפסקת צהריים ועוד.

      פסיקת בית המשפט הכירה בצורה נוספת של פגיעה בעבודה בשם "מיקרוטראומה". מדובר בסדרה של פגיעות זעירות, הקורות לאורך זמן, וכל אחת מהפגיעות היא מעין תאונה קטנה שרצף התרחשותן גרם לנזק מצטבר. אין צורך להצביע במדויק על כל תאונה ותאונה, אך נדרשת תחימה של זמן מסוים. כמובן על התאונות להיות קשורות לעיסוקו של העובד המבוטח. במידה וכל התנאים הללו מתקיימים על פי פסיקת בית המשפט, התאונות הזעירות יוכרו כתאונת עבודה על פי תורת ה- "מיקרוטראומה".

      נפגעתי בתאונת עבודה, מה עלי לעשות?

      ראשית, חשוב לציין שאת התביעה לביטוח לאומי יש להגיש במהלך השנה הראשונה שלאחר הפגיעה. אי הגשת התביעה בזמן עשויה לגרור סנקציה של הפסד זכויות (הפסד חלקי או מלא של הפיצוי הכספי).

      כאשר מגיעים לקבלת טיפול רפואי בדרך כלל שואל המוסד הרפואי אם התאונה אירעה בזמן עבודה או בדרך לעבודה או ממנה – בכל מקרה יש להדגיש זאת בפני אנשי המוסד על מנת למנוע אי נעימות בעתיד. יש לתאר את הסיבה המדויקת ממנה נפגעת.

      לאחר קבלת הטיפול הרפואי הראשוני יש להודיע למעסיק ולהחתים אותו על טופס ייעודי. לאחר החתמת המעסיק יש לפנות לביטוח לאומי ולמלא טפסים ייעודים להכרה בתאונה כתאונת עבודה.

      בחודשים הסמוכים לפגיעה ובאישור גורם רפואי ניתן לקבל דרך ביטוח לאומי "דמי פגיעה" למשך תקופה מקסימאלית של 91 ימים. מדובר בפיצוי שהוא מעין "אי כושר עבודה" ומהווה 75% מהשכר המדווח של העובד בשלושה החודשים שקדמו לפגיעה.

      בתום תקופה זאת יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות בצירוף התיעוד הרפואי. בהליך זה המוסד לביטוח לאומי בודק את העובד שנפגע על ידי רופאים מומחים בתחום הפגיעה ולמעשה קובע את נכותו הרפואית הזמנית או הקבועה.

      כיום נפגע עבודה שנכותו הקבועה גדולה מ-9% מקבל גמלה חד פעמית מהמוסד לביטוח לאומי. החישוב נערך על פי שכרו, המוכפל ב-43 וב-75% משכרו ערב התאונה. לדוגמא עובד ששכרו היה 10,000 שקל ונקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 10% יקבל מענק חד פעמי כדלהלן:
      10,000 שקל X 75% X 10% נכות לצמיתות X 43 = 32,250 שקל.

      נפגע עבודה שנכותו הקבועה 20% ומעלה יקבל קצבה חודשית למשך יתרת ימי חיו בשיעור הנכות ובמכפלה חודשית של 75% משכרו ערב הפגיעה. לדוגמא עובד ששכרו היה 10,000 שקל ונקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 25% יקבל מענק חודשי כדלהלן: 10,000 שקל X 75% X 25% נכות = 1,875 שקל.

      מהי "תקנה 15"?

      המוסד לביטוח לאומי בודק את עיסוקו של הנפגע ביום הפגיעה ואת הנכות הרפואית שנקבעה ובמקרים בהם לנפגע הספציפי קיימת פגיעה גדולה יותר בכושר עבודתו (נבדק החלפת עיסוק, וירידה בשכר) ביטוח לאומי מפעיל את "תקנה 15" שמטרתה להעלות את דרגת הנכות הרפואית על מנת שתשקף ככל שניתן את הנכות התפקודית שנגרמה לעובד. כך למשל, פגיעה בכף יד ימין לפסנתרן עשויה להיות בעלת משמעות כבדה יותר מלפקיד.

      נפגעתי בתאונת עבודה, קיבלתי פיצוי ומצבי הרפואי החמיר, מה עליי לעשות ?

      מכיוון שמדובר בחוק סוציאלי שמטרתו לשמר את רמת חיו של העובד, במידה והנפגע סיים את תביעתו מול המוסד לביטוח לאומי ומצבו הרפואי החמיר הוא יכול להגיש "תביעה להחמרת מצב". משמעות התביעה היא שביטוח לאומי מתבקש לדון מחדש במצבו הרפואי של הנפגע ובמידה וייקבע כי מצבו הרפואי הוחמר אחוז נכותו לצמיתות יגדל וכך גם הפיצוי בהתאם.

      לנפגעי עבודה ובעיקר לקשים שבניהם קיימות זכויות נוספות התלויות בדרגת הנכות וחומרתה כגון שירותים מיוחדים לנכים קשים ושיקום מקצועי.

      התהליך מול המוסד לביטוח לאומי עשוי להיות ארוך, מתיש ולעיתים מאוד מייאש. מה שעשוי לעשות פעמים רבות את ההבדל הוא ייעוץ וליווי של איש מקצוע המומחה בתביעות לביטוח לאומי כבר בשלבים המוקדמים, על מנת למנוע טעות, אי הבנה, או הפסד זכויות המגיעות לכם ע"פ החוק. הדבר החשוב ביותר בתביעות אלו הוא לא לאבד תקווה, להיות סבלנים ולהאמין שזה אפשרי.

      הכותב הוא עו"ד, מומחה בתביעות נזיקין, תאונות וביטוח, עומד בראש משרד עמיקם חרל"פ ושות'