(בווידאו: תיעוד מתוך הפגנת הנכים)
לצד מאבק הנכים להעלאת הקצבאות, ישנם מקרים שבהם החוק דווקא עומד לצד בעלי המוגבלויות. הוא מפותח דיו, מכיר בצרכים שלהם, אולם לא נעשה די לאכוף אותו. במקרה הטוב בעל מוגבלות עלול להיתקל באוזלת יד, או היעדר תמיכה מתאימה לצרכיו. במקרים הקשים יותר, מתלווה השפלה קשה המחזקת את תחושת המוגבלות והשוני החברתי.
זו החוויה שעברו אילן ומיכל זינגר, זוג מאשקלון בשלהי שנות ה-50 לחייהם, שבסך הכול ביקשו לראות מופע מחווה לזמר הנערץ עליהם, אלביס, בהיכל התרבות תל אביב. בתחילת החודש הגישה בשמם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, באמצעות עו"ד לילך אברוך, תביעת פיצויים נגד חברת הכרטיסים "איוונטים", חברת ההפקה "הדרן" וכן נגד היכל התרבות, על כך שלא הקצו מושב רגיל בצמוד למושב מותאם לבני הזוג שאחד מהם מתנייד בכיסא גלגלים. גובה התביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בירושלים, כ-62 אלף שקל.
"פגיעה בכבוד, באוטונומיה ובתחושת הערך העצמי"
נסיבות רפואיות הובילו את אילן לפני 4 שנים להתנייד בכיסא גלגלים, ונקבעה לו נכות בשיעור של 100% - והוא אף יצא לפנסיה מוקדמת ונזקק לטיפול צמוד. לפני כשנה וחצי רכשו בני הזוג מבעוד מועד כרטיסים למופע בשווי כולל של 413 שקלים - לא לפני שווידאו דרך משרד הכרטיסים איוונטים שמדובר במקומות נגישים, עם מושב מותאם לנכים וכיסא צמוד אליו עבור בת הזוג מיכל. ימים ספורים לפני המופע וידאו שנית שאכן הכרטיסים כפי שהזמינו. נציגה ממשרד הכרטיסים הבטיחה להם שהכול כשורה, כך גם בערב המופע כשביקשו לוודא שלא יהיו הפתעות.
מצוידים בהבטחות הנציגים, אילן ומיכל ניגשו לדלת הכניסה לאולם - ונדהמו לגלות שהם משובצים ליציע העליון של היכל התרבות, אזור שאינו נגיש לכיסאות גלגלים. הסדרנית עמה שוחחו הציעה לסייע, להושיב אותם במרחק אחד מהשנייה, במעבר ובשתי שורות שונות. הפתרון מנע ממיכל לסייע לאילן לאורך המופע אם יזדקק לה, מה גם שהשניים קיוו ליהנות מערב זוגי. אילן ומיכל ביקשו לפחות לצרף לצדו כיסא פלסטיק אך ללא הועיל - הסדרנים טענו שאין כזה בנמצא. בסופו של דבר נאלצו לשבת בנפרד משך כל ההופעה.
בתום המופע אילן מספר שדווקא הוצעה פשרה - אבל היא הייתה בבחינת לעג לרש לשיטתו: "הם הציעו לי פיצוי - זוג כרטיסים, אבל אמרנו, בשביל מה, שוב פעם לאכול אותה?", הוא אומר בשיחה עם וואלה! עסקים. "לאחר המקרה הם גלגלו אחריות מאחד לשני, מחברת הכרטיסים, לחברת ההפקה, לאולם", מוסיפה מיכל.
כתב התביעה, שבו נקבעה דרישה לפיצוי בגובה 61,664 שקל, הוגש בגין שורה של הפרות של חובות הנגישות, וזאת בניגוד לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וביצוע עוולות על פי חוק השוויון. כמו כן, הנתבעים נדרשים לשלם פיצוי על אובדן ההנאה מהאירוע, פיצוי בגין תחושת עלבון והשפלה חוסר אונים ופגיעה באוטונומיה, וכן פיצוי בשל תחושת אי נוחות בעת המופע בשל המרחק של מיכל מאילן.
"הנתבעים, בעצמם ו/או באמצעות שלוחיהם, גרמו להשפלתו של אילן בפני מיכל ובפני האנשים שנכחו במקום, פגעו פגיעה של ממש בכבודו של אילן, באוטונומיה שלו ובתחושת הערך העצמי שלו, וגרמו לו עוגמת נפש רבה", נכתב בתביעה, "כמו כן, הם פגמו בצורה מהותית ביכולת ההנאה שלו ושל מיכל מהאירוע".
זו לא הפעם הראשונה שבני הזוג הושפלו
זו אינה הפעם הראשונה שבני הזוג חשים מושפלים במפגש מול פעילויות שנהגו לעשות כדרך קבע. כך, למשל, הם ביקשו ללכת למופע של הסטנדאפיסט רשף לוי לפני כשנה וחצי בבית החייל בתל אביב. גם כאן נכונו להם אכזבות ומפחי נפש. "נכנסו בדלת חלודה ועמדנו מול גרם מדרגות. אחד הסדרנים צעק לחבר שלו - 'יש נכה, תפתח את הדלת'", מספרת מיכל, שמתארת את הסיטואציה כמביכה. בהמשך הושיבו את אילן על מעלון המחובר לגרם המדרגות, ובני הזוג מספרים שלאורך כל העלייה נדרשו לשמור עליו היטב מכיוון שהציוד היה ישן ובלוי.
אבל השיא היה עוד לפניהם: "כשביקשנו את הכרטיסים, ענו לנו שנשתה קפה כי יש עוד זמן, ואז בתחילת המופע קיבלנו שני כיסאות פלסטיק ליד עמדת התאורה. אלו לא היו הכרטיסים שלנו - את שלנו, כך גילינו, מכרו למישהו אחר". למרות התחושות הקשות מהמופע, מיכל משתפת שבהנהלת בית החייל התחייבו לטפל בליקויים ולקחת לתשומת לבם את המקרה, "ולכן לא צירפנו אותם לתביעה", היא מסבירה.
"אנחנו מתעקשים לחיות כמו כולם", מבקש אילן להבהיר, "אנחנו לא חושבים שהנכות מסיימת את החיים, אנחנו נהנים מהחיים ורוצים לחיות כמו פעם - אבל החברה מערימה קשיים על הנכים. אנחנו רוצים להרגיש נורמלי, וכשאין הבנה מסביב זה מאוד קשה. הנכים הם לא הבעיה, זו החברה שגורמת לנו להרגיש ככה".
תגובות
דודי ברקוביץ', בעלי חברת הדרן הפקות, מסר בתגובה: "הדרן אחראית על הפקת המופע ולא על משרד הכרטיסים, וב-5 השנים האחרונות אין לנו משרד כרטיסים. מי שאחראי על מכירת הכרטיסים לנכים ופתירת הבעיות באולם עצמו זאת חברת איוונטים".
מחברת איוונטים נמסר בתגובה: "בהתאם להסכמים בהם קשורה איוונטים, האחריות לכלל הפעילות, לרבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות מכוחן, הנה על מפיקי המופע. איוונטים פועלת בהתאם להנחיות אלו במכירת הכרטיסים. באשר למקרה הספציפי, מקרה זה יתברר בבית המשפט או אחר, ואיננו מתכוונים לדון בו במסגרת זו".
בהיכל התרבות העדיפו שלא להגיב.
אשר לטענות כי בבית החייל בתל אביב מכרו את הכרטיסים של בני הזוג בעת המופע והושיבו אותם בכיסאות פלסטיק, במשרד הביטחון - שאחראי על בתי החייל ברחבי הארץ - ביקשו שנפנה ישירות לבית החייל בתל אביב. את תגובת בית החייל בתל אביב לא ניתן היה להשיג.