פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הזמנים השתנו - הורדת המכסים על מוצרים מחו"ל ממש לא מספיקה

      המחסור במטבע חוץ בעבר גרם לישראל להגן על הייצור המקומי ולהגביל את הייבוא. הזמנים השתנו, השקל התחזק, אך המכסים נשארו גבוהים - ועמם מחירי המוצרים. כעת האוצר מתחיל להבין שישראל היא כבר חלק מהמערב. פרשנות

      הזמנים השתנו - הורדת המכסים על מוצרים מחו"ל ממש לא מספיקה
      צילום: רוני כנפו, עריכה: שניר דבוש

      (בווידאו: שר האוצר מודיע על הורדת מכסים על שורת מוצרים מחו"ל)

      בניגוד לדעה הרווחת כי כל המוצרים בישראל הם תוצרת סין, היקף הייבוא לישראל הוא נמוך יחסית. תרשים 1 מראה את היקף הייבוא לישראל, כאחוזים מהתוצר בהשוואה למדינות המפותחות. אפשר לראות שישראל היא אחת מהמדינות שנמצאות הרחק משמאל. אם את מיעוט הייבוא למדינות כמו ארה"ב, יפן ואוסטרליה אפשר להסביר בכך שאלו מדינות ענקיות, שמסוגלות לייצר פחות או יותר את כל מה שהן צריכות, לישראל אין תרוץ כזה. דרך אגב, אם היינו מורידים מהייבוא את ייבוא היהלומים שמשמשים כחומר גלם בייצוא, ישראל היתה ממוקמת בגרף אפילו יותר שמאלה.

      הסיבה לכך שהייבוא לישראל כל כך נמוך היא בחלקה הגדול היקף הייבוא הנמוך של מוצרים סופיים, כלומר מוצרים לשימוש הצרכנים. זה נובע בעיקר מגורמים היסטוריים: היתה תקופה שישראל היתה מדינה ענייה, שהיה לה מחסור במטבע חוץ. הפתרון שנתנו לזה אז היה נסיון לעודד את הייצור המקומי ולהילחם בייבוא. כלומר, מכסים גבוהים ותקנות שהפכו את חייו של כל יבואן לגיהנום.

      לקריאה נוספת:
      שר האוצר כחלון הכריז על הורדת מכסים בהיקף של 800 מיליון שקל
      הורדת המכסים ב-800 מיליון שקל: כחלון העדיף מבצע הוזלות על שינוי מהותי
      יום דרמטי לעובדי טבע: "קיצוצים יהוו מכה קשה מאוד"

      ייבוא מוצרים ושירותים כאחוז מהתוצר, 2016. (עיבוד תמונה)
      ייבוא מוצרים ושירותים כאחוז מהתוצר, 2016. (הבנק העולמי)

      ענף הבשר כמקרה מבחן

      בינתיים, ישראל התקדמה ופתרה לעצמה את בעיית המחסור במטבע חוץ בעזרת הגדלת הייצוא. למעשה, היום, אחת הבעיות הגדולות של הכלכלה הישראלית הוא שייצוא התעשייה העילית ביחד עם הייבוא הנמוך גורם להתחזקות אדירה של השקל. זה אמור היה להוביל להוזלות משמעותיות במחירי מוצרים מיובאים, אבל בגלל שהמגבלות על ייבוא מונעות חלק מהגידול שהיה צריך להתרחש, הצרכנים נהנים מהוזלות מועטות בלבד. היום, הרבה יותר זול לנסוע לחו"ל מאי פעם, זה נכון, אבל יש עוד הרבה דברים שהיו יכולים להיות יותר זולים.

      בזמן שהצרכנים נהנים רק בשוליים, יש לא מעט עובדים שנפגעים באופן קשה. התחזקות השקל פוגעת בתעשיינים ה"קלאסיים", כל אלו שאינם בהיי טק. כשהתעשיינים הקלאסיים נפגעים, גם העובדים שלהם נפגעים, כיוון שהם מנותבים לעבודות בענפי השירותים, בהם השכר נמוך יותר מאשר בתעשייה. הפגיעה הזאת תעשה חמורה אפילו יותר, ככל שייצור הגז יילך ויגבר.

      אבל יש תקווה. משרד האוצר מתחיל להבין סוף כל סוף, באיחור אופנתי, שישראל איננה נמצאת במקום שהיא היתה בו עד סוף שנות ה-80. עם קצת מזל, בקרוב יתחילו לעכל שם שישראל כבר שבע שנים חברה במועדון המכובד של המדינות המפותחות, ה- OECD, וכדאי להתנהג בהתאם.

      ענף הבקר הוא דוגמא טובה למה שקורה כשמורידים מכסים. ענפי המזון בישראל הם קבוצת הענפים שהמדינה מגנה עליהם באופן הבולט ביותר. הגנה על ענף המזון היא לא יחודית לישראל, אולם בכל העולם מסייעים ליצרנים בענף המזון בעזרת סובסידיות ואילו בישראל מסייעים להם על ידי חסימת הייבוא ושמירה על מחירים גבוהים. תרשים 2 מדגים את זה. הוא מראה שבישראל 84% מהתמיכה בחקלאים מתבצעת על ידי שימור מחירים גבוהים, בעוד שבארה"ב ובאירופה, רק קצת יותר מ-20% מהסיוע מגיע משימור רמת מחירים, וכל השאר בעזרת סיוע ישיר לחקלאים.

      התפלגות התמיכות בחקלאים, 2016 (עיבוד תמונה)
      התפלגות התמיכות בחקלאים, 2016 (OECD)

      משנת 2014, התחילו בישראל להוריד מכסים על ייבוא בשר בקר ומעבר למתן סובסידיה למגדלי הבקר. התוצאה: על פי בדיקה שנערכה במשרד האוצר, המחירים ירדו והצרכנים מרוויחים למעלה מ-170 מיליון שקל לשנה מחסכון על קניית בקר. העלות למדינה מהסובסידיה למגדלים היא כ-35 מיליון שקל. כך שבסך הכל הרווח נטו לתושבי המדינה הוא כ-135 מיליון שקל.

      הפחתת המכסים על מוצרי חשמל והלבשה עליה הודיע משרד האוצר היא בהחלט מבורכת (למרות שלא ברור לי למה נזכרו להוריד את המכס על וידאו), אבל הגיע הזמן להערכתי להורדת מכסים מסיבית יותר גם בענפים שבהם יש יצרנים מקומיים. גם לצמחונים מגיע להנות ממחירים זולים.

      בהזדמנות זו, אני מציע שמישהו יבדוק גם מה קורה עם העלויות של הבירוקרטיה של הייבוא. בישראל יש רגולציה שמאד מפריעה לייבוא. תרשים 3 מראה את עלות הבירוקרטיה של הייבוא בישראל בהשוואה ל-OECD. מהעובדה שבישראל הבירוקרטיה כל כך יותר גרועה מבעולם, אפשר ללמוד שהמחירים גבוהים לא רק בגלל המכסים. כל עוד היבואנים ימשיכו להזדקק לכל כך הרבה זמן וכסף כדי להעביר את המוצרים שלהם דרך הגבול, אפשר להמשיך להוריד מכסים, אבל המחירים ישארו גבוהים.

      עלויות הבירוקרטיה (זמן וכסף) (עיבוד תמונה)
      עלויות הבירוקרטיה (זמן וכסף) (Doing Business, הבנק העולמי)

      ד"ר אביחי שניר - כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה