פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חולמים על אקזיט - החל מהשבוע זה אפשרי גם בשבילכם

      ישראל היא מעצמת טכנולוגיה בינלאומית "סטארט אפ ניישן" - ולמרות זאת מרבית הציבור אינו שותף לחגיגה. רפורמה חדשה של משרד האוצר ורשות ניירות ערך מאפשרת לכל אחד להיות שותף להשקעה בחברה הבאה שתעשה, אולי, אקזיט. איך מצטרפים? מדריך

      חולמים על אקזיט - החל מהשבוע זה אפשרי גם בשבילכם
      צילום: יותם רונן עריכת וידאו:ניר חן

      (בווידאו: כתב ביזפורטל, גיא בן סימון, מסכם במהדורה המרכזית של וואלה! NEWS את שנת 2017 בשווקים)

      ישראל ידועה כמעצמת היי טק, אולם בפועל מקורן של רוב ההשקעות בחברות ההיי טק המקומיות ובסטארט אפים הינו הון זר. כך נמנעת משוק ההון הישראלי וממשקיעים מקומיים - פרטיים ומוסדיים - האפשרות להנות מפירות הצלחת ההיי טק המקומי. באופן אבסורדי, "ג'ין סמית מקולורדו, ארה"ב" יכולה ליהנות מהאקזיטים הישראלים כי קרן הפנסיה שלה משקיעה בהם, ואילו "חנה מחדרה" - לא.

      משרד האוצר החליט לאחרונה לאפשר גם לציבור הישראלי להיות שותף לאקזיט של הסטארט אפ הבא, הן באופן ישיר והן באמצעות חסכונות המופקדים אצל המוסדיים. הזדמנות זו מתאפשרת הודות להשקה של מודל חדש של קרנות נאמנות מתמחות בתחום ההיי טק, הזכאיות להנות מתמרוצים ממשלתיים משמעותיים.

      במסגרת זו יצא משרד האוצר במכרז לניהול קרנות נאמנות סגורות שישקיעו בחברות היי טק ישראליות, בו אושרה כשירותם של 5 גופים: אייביאיי, אלומות, אקסלנס, תמיר-פישמן ואיילון לו הסכם להשקעה בסטארטאפים של אורי לוין, מייסד waze. על כל אחת מהקרנות לגייס לפחות 400 מיליון שקל ולרשום אותם כיחידות השתתפות סחירות בבורסה. כמו כן, על הקרן להשקיע לפחות 70% מנכסיה בטכנולוגיה עילית ישראלית, כאשר 30%-50% מנכסיה הם השקעה ישירה בסטארט אפים. התמריץ הממשלתי המוצע לגופים הללו כולל אפשרות למנף את סכום ההשקעה באמצעות אשראי בערבות מדינה בגובה של עד 100 מיליון שקל נוספים וכן הגנה על הפסדים בסטארט אפים בגובה של עד 50 מיליון שקל (כל האמור כפוף להוראות הדין ולתנאי המכרז).

      לקריאה נוספת:
      רמי לוי נכנס לקופיקס: רכש 20% מהרשת של אבי כץ
      פורשים? הגיע הזמן לדאוג לקבל את כל הזכויות שלכם בפנסיה
      בעלי עסק: כך תדאגו מראש לשלם פחות מס בשנה הקרובה

      סטארט אפ (ShutterStock)
      גם לציבור הישראלי מותר להיות שותף לאקזיט של הסטארט אפ הבא (צילום: shutterstock)

      מהן הקרנות ובמה הן משקיעות?

      הקרנות הן קרנות נאמנות סגורות וסחירות בבורסה בתל אביב, אותן ניתן למכור ולקנות באמצעות הבנקים במהלך כל יום המסחר. הקרנות נדרשות להשקיע בהיי טק ישראלי כאשר עד מחצית מהשקעותיהן יכולות להיות במניות לא סחירות של היי טק, קרי ישירות בסטארט אפים ישראליים.

      למה צריך אותן בכלל?

      הבעיה המרכזית בתחום ההשקעות בסטארט אפים היא שמרביתם, ובטח האיכותיים והמבוקשים שביניהם, פתוחים להשקעה רק לקרנות הון סיכון גדולות, ובדרך כלל לקרנות זרות. כתוצאה, לציבור ולגופים הפנסיוניים בישראל יש גישה מוגבלת להשקעות אטרקטיביות.

      חשוב לציין כי במרבית המקרים בהם אנו שומעים על אקזיטים של עשרות ומאות מליוני דולרים, המרוויחים הגדולים הם משקיעים זרים ורק מיעוט מהרווחים זורם למשקיעים הישראלים או למשק הישראלי באמצעות מסים.

      מעבר לכך, למרבית המשקיעים המוסדיים אין התמחות בתחום ואין באמת יכולת לבחון ולהעריך את איכותם של הסטארט אפים השונים ואת הפוטנציאל הטמון בהם. הקרנות החדשות מאפשרות להם להסתמך על הנסיון, ההיכרות ושיקול הדעת של הגורמים הבכירים והמובילים בתחום.

      מה ההבדל בין הקרנות השונות?

      המכרז קובע כללים ברורים במה מותר לכל אחת מהקרנות להשקיע, אולם משאיר להן מרווח של שיקול דעת בכל הנוגע למודל ההשקעה בסטארט אפים. הקרנות נבדלות במספר פרמטרים ובכלל זה מודל ההשקעה, שיתופי הפעולה עליהן חתמו, דמי הניהול הנגבים, גודל הקרן המקסימלי (קרן גדולה יותר נהנית פחות מההגנות הממשלתיות) ואורך חיי הקרן.

      בנוסף, הקרנות נבדלות בין כאלה שיש להן פורטפוליו של סטארט אפים בהם הן ישקיעו ובין אלה שעדיין נמצאות
      בשלבי איתור חברות להשקעה. הכסף שיושקע באמצעות חברות שאין להן עדיין פורטפוליו יצטרך לחכות לסטארט אפים שייכנסו, ואז ככל הנראה הוא יושקע בחלק הסחיר – השקעה בחברות היי טק ישראליות בבורסה.

      הבדל נוסף, ומשמעותי, הוא דמי הניהול שגובות הקרנות. טווח דמי הניהול נע מ-0.75% ועד 2%. היות שאורך החיים של הקרנות משתנה (8-15 שנים) ההבדל בדמי הניהול ישפיע על היקף הכספים שיושקעו בסטארט אפים (70%-93% מהסכום שיושקע בהיי טק, בהתאם לדמי הניהול).

      גובה דמי הניהול משפיע לא רק על הכסף שיחזור בסוף למשקיע, אלא גם על כמות הכסף הפנוי שעומד בידי הקרנות להשקיע. בקרן ל–8 שנים בה דמי הניהול עומדים על 0.75% - כ-93% מהכסף נשאר פנוי לפעילות השקעה. בקרן לטווח של 15 שנים שבה דמי הניהול הם 2% - יישארו פנויים רק כ-70% להשקעה.

      מי יכול להשקיע בקרנות?

      כל אחד יכול להשקיע בקרנות טכנולוגיה עילית. המטרה של האוצר היא כפולה: מצד אחד, לאפשר לציבור הרחב להשקיע ישירות בקרנות הללו ולרכוש אותן עצמאית בבנקים, ומצד שני לאפשר לגופים המוסדיים להשקיע חלק מכספי החסכונות ארוכי הטווח של העמיתים בהיי טק ובסטארט אפים.

      האם יש מינימום להשקעה?

      לא. כל אחד יכול לקנות את הקרנות הללו בבנקים, ללא הגבלה של סכום מינימום או מקסימום.

      הכל כל כך ורוד או שיש גם סיכונים?

      כולנו מסתנוורים מהאקזיטים עליהם אנחנו שומעים חדשות לבקרים, אולם אנחנו לא נחשפים לכשלונות בתחום. כמו בכל השקעה, גם ההשקעה בקרנות הללו כרוכה, כמובן, לא רק בסיכוי להנות מהאקזיטים אלא גם בסיכונים. לכן, חשוב לבדוק מה מציעה כל קרן, האם ידוע כבר באיזה סטארט אפים היא משקיעה וכמה הם קרובים לאקזיט, האם הסטארט אפים כבר עברו סבבי השקעה קודמים – דהיינו, האם יש גופים שכבר הביעו בהם אמון, איזה אקזיטים עשו יועצי הקרן או אלו שיש להם שיתופי פעולה ועוד. בנוסף, מדובר בקרנות שצריכות להיות חלק מתמהיל ההשקעות הכולל של כל משקיע בהתאם ליכולותיו ולסיכון המבוקש.

      אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות בידי יועץ השקעות בעל רשיון עפ"י דין, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין באמור לעיל כדי להוות הצעה לרכישת יחידות בקרנות. רכישת היחידות בקרנות היא רק בהסתמך על תשקיף הקרנות בתוקף מועד הרכישה והדיווחים המיידים. אין לראות בפרסום זה כל התחייבות לתשואה כלשהי ו/או תשואה עתידית של הקרן


      הכותבת היא מנכ"לית הלמן-אלדובי טכנולוגיות בע"מ, המייעצת לקרן איילון (D5 ) סטארט אפ טכנולוגיה עילית