פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעלי קופיקס: "אי אפשר לפתוח עסק של מזון בלי עבירה פלילית"

      בכנס המחאה של המגזר העסקי נגד עודף הרגולציה טען אבי כץ כי הבעיה מתחילה עם "13 רגולטורים שמעורבים בכל פתיחת עסק קטן"; אוריאל לין: "מוליכים שולל את רה"מ"

      אבי כץ קופיקס (יח"צ , גיל לופו)
      אבי כץ, מייסד קופיקס (צילום: גיל לופו)

      "עם 13 רגולטורים שמעורבים בכל פתיחת עסק קטן, אין לך אפשרות לפתוח עסק של מזון בלי לעבור עברה פלילית" - כך טען היום (שני) אבי כץ, מייסד רשת קופיקס ונשיא קרן הגשמה בכנס המחאה של איגוד לשכות המסחר שהתקיים בתל אביב. בכנס קראו אנשי המגזר העסקי לממשלה "לחדול מההפקרות בחקיקה הישראלית המטילה עוד ועוד רגולציה על העסקים".

      "כשהייתי קטן היה ספר בשם 'גוליבר בארץ הענקים וגוליבר בארץ הגמדים'", סיפר כץ, "מה ששבה את ליבי ונשאר לי עד היום מהספר זו תמונה אחת: גוליבר שוכב על הרצפה והוא גדול בארץ הגמדים, ובלילה הגמדים עטפו אותו עוד חוט דק ועוד חוט דק ועוד חוט דק, ובבוקר הוא קם ולא היה יכול לזוז. זה מה שאני מרגיש. סך הכול עוד חוט, חוט של גמדים, אבל כשאני קם בבוקר, ממש בכל יום יותר קשה לי ללכת".

      עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פתח את הכנס כשאמר: "ממשלת ישראל במו ידיה גורמת לעליית מחירים של מוצרי העסקים הישראלים ומנגד מעניקה הטבות בהיקף מיליארדים לחברות זרות באמצעות פטור ממסים. ממשלת ישראל מעודדת תעסוקה בחו"ל וגורמת נזק עצום לעסקים הישראלים. הרגולציה היא אחד החוליים הקשים ביותר של המשק הישראלי מכיוון שזה יציר כפינו. בשלוש השנים האחרונות הרגולציה החונקת את העסקים הישראלים התעצמה ותמשיך להתעצם ב-2018. נלחם בעודף הרגולציה בכל האמצעים השנה. חיכינו בסבלנות 3 שנים כהבטחת הממשלה לצמצום הרגולציה וכיום המציאות הפוכה. חונקים את העסקים הישראלים ועל כך מוסיפים גם אפלייתם לרעה אל מול גופים עסקיים זרים".

      לקריאה נוספת:
      תשכחו מהביטקוין: הבורסה משיקה לראשונה מדד למחירי היהלומים
      סקר: 90% מהעסקים הקטנים והבינוניים לא פיטרו עובדים ב-2017
      שירות הלקוחות: בגלל שאתה גבר, קנית ענבים רקובים

      אוריאל לין (יח"צ , גיל לופו)
      "רגולציה היא כמו חבלה מכוונת במגזר העסקי. בלתי נשלטת". אוריאל לין (צילום: גיל לופו)

      הוא הוסיף כי "כבר עתה, בסוף 2017, אמור היה הנטל הרגולטורי לרדת ב-15%. זה לא קרה. תנופת הרגולציה ממשיכה, ותכלית החלטה 2118 מושמת לאל - לא רק שנטל הרגולציה לא ירד, אלא שתנופת רגולציה חדשה ממשיכה, אם מכוח תקנות או מכוח חוק. בסופו של דבר כולנו נשלם את מחיר חניקתו של המגזר העסקי".

      לין טען עוד כי "רגולציה היא כמו חבלה מכוונת במגזר העסקי. בלתי נשלטת. אומרים לרשויות המדינה 'אנחנו נותנים לכם חופש לפגוע במגזר העסקי'. המפתח הוא בידי ראש הממשלה. אנחנו יכולים להזניק את הכלכלה הישראלית לגבהים אמיתיים, לא להסתפק בתוצר לנפש שהוא עדיין נמוך מאוד בהשוואה לאירופה וארה"ב. רה"מ רוצה להוריד את הרגולציה, אבל הוא חי מנתונים שנותנים לו אנשים שרוצים למצוא חן בעיניו. הוא לא נמצא בתוך הרגולציה, הוא לא מכיר את המגזר העסקי מספיק. הוא לא יודע מה קורה בתחום הרגולציה. מוליכים אותו שולל".

      הוא פנה באופן אישי לראש הממשלה ואמר: "אם אתה רוצה להוריד את הרגולציה, אם אתה שואף שבאמת הכלכלה תצמח, בלי תוספת תקציבית כלשהי, שהכלכלה תזנק - רק כתוצאה מהפחתת הרגולציה. יש להקפיא כל רגולציה קיימת, כל יוזמת רגולציה, כל רגולציה במכבש העבודה - עכשיו, ול-5 שנים".

      עו"ד איתן אפשטיין, שותף בכיר במשרד מ.פירון ושות', דיבר אף הוא בכנס והתייחס לקשיים הרגולטוריים המקשים על כניסתם של משקיעים זרים. "השקעות זרות מהוות את אחד המנופים העיקריים לצמיחת כלכלות בכלל ושל מדינות קטנות בפרט. לכן, הוגדרה הגדלת היקף ההשקעות הזרות הישירות בישראל כמטרת על של ישראל - ובצדק. ואולם, בשנים האחרונות, אנו מזהים אצל אותם משקיעים זרים, בהם יהודים תומכי ואוהבי ישראל, רתיעה מביצוע השקעות בארץ וזאת בשל ריבוי הרגולציה והשינויים הרגולטוריים התכופים והבלתי צפויים, שיוצרים בסופו של יום סביבה של אי ודאות עסקית - ובסביבה כזו - אף משקיע לא רוצה להיות".