פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הוויכוח הבא עם בנק ישראל: כדאי לאוצר להפחית מסים?

      התוצאות הטובות של כלכלת ישראל הביאו את משרד האוצר לשקול הורדת מסים. בנק ישראל לעומת זאת גורס כי על הממשלה להשקיע יותר בתשתיות. מי צודק? דעה

      הוויכוח הבא עם בנק ישראל: כדאי לאוצר להפחית מסים?
      צילום: יותם רונן עריכת וידאו:ניר חן

      (בווידאו: דיווח למהדורה המרכזית של וואלה! NEWS על דוח בנק ישראל)

      בימים האחרונים משרד האוצר שב ומדבר על תוכניות להורדת מסים. באופן אישי, אני כמובן בעד המהלך, בעיקר אם יורידו את מס ההכנסה שאני משלם באחוז או שניים. אבל אני בספק אם יש לכך הצדקה כלכלית אמיתית.

      הדיון בנושא הורדת המסים מזכיר לי גם שרק לפני כשבועיים-שלושה משרד האוצר יצא בביקורת חריפה על בנק ישראל, אחרי שזה פרסם בדוח השנתי שלו נתונים על ענף הנדל"ן. הטענה של משרד האוצר היתה שהנתונים של בנק ישראל הם מגמתיים, ונועדו לשרת איטרסנטים במקום לעודד פתרונות לטובת הציבור. אין לי כמעט ספק שגם בדיון על הורדת המסים צפויה להתפתח מריבה בין משרד האוצר לבנק ישראל, מכיוון שבנק ישראל סבור שיש להגדיל את ההוצאה הציבורית, ולא להפחית את המסים.

      לפני שנעסוק במי משני הצדדים מסתמך על נתונים אמינים יותר, הנה סיפור קטן מלפני מספר שבועות. נכחתי בכנס שדרות לחברה, ובין היתר האזנתי בקשב רב לדבריו של שר הכלכלה, אלי כהן, שמגיע מהמפלגה של שר האוצר. השר הפליא לדבר בשבחה של כלכלת ישראל שהיא, לדבריו, הכלכלה ה-21 בגודלה בעולם. הנתונים הללו לא נשמעו לי סבירים, אז בדקתי אותם. תרשים 1 מתאר את התוצר של המדינות השונות בעולם, כאשר מבצעים השוואה במחירים שווים, שהיא הדרך המקובלת לעשות השוואות כאלו. ישראל מדורגת במקום ה-49. מה לעשות, למרות שהכלכלה הישראלית אכן במצב טוב, קצת קשה למדינה קטנה כמו שלנו להתחרות בתוצר של מדינות גדולות בהרבה.

      לקריאה נוספת:
      זהירות, עוקץ: התחזו למועדון לקוחות - וניסו לחייב במרמה אלפי שקלים
      לראשונה: זוגלובק נכנסת לעולם הטבעונות
      הסוף לקניונים? "חבל ההצלה נמצא בידי הגיל השלישי"

      תוצר (GDP) במחירים קבועים (PPP). מקור: הבנק העולמי (עיבוד תמונה)
      תרשים 1 : תוצר (GDP) במחירים קבועים (PPP). מקור: הבנק העולמי

      גירעון קטן איננו עודף

      אז אני לא חושב שמישהו במשרד האוצר מקבל החלטות על סמך העובדה ששרים מתבלבלים לפעמים. אבל בכל זאת, אני חושב שכדאי לקחת את האזהרות של בנק ישראל ברצינות.

      ראשית, בגלל שממשלת ישראל נמצאת בגירעון. נכון שבשנה שעברה היה גידול בהכנסות ביחס להוצאות, כך שהגירעון היה קטן מהמתוכנן. אבל גירעון קטן מהמתוכנן איננו עודף. הגדלת גירעון בגלל שהוא קטן מהמתוכנן דומה למישהו שיש לו מסגרת עו"ש של 2,000 שקל, מגלה שהוא במינוס של 1,000 שקל ושמח על כך שיש לו עוד 1,000 שקל לבזבז.

      בכל מה שנוגע להורדות מסים, צריך לזכור חוק ישן ומאד בסיסי: הורדת מסים משמעה שהממשלה ממננת את הפעילות הנוכחית שלה באמצעות חוב. במילים אחרות: מי שנהנה מהפעילות הממשלתית הוא מי שחי עכשיו, ומי שישלם את המסים, הוא מי שיחיה בעוד 10, 20 ו-30 שנים, כלומר גם הילדים שלו. יש הצדקה לדחות תשלומים מעכשיו לאחר כך, אם מי שנהנים מהפעילות הממשלתית הם אלו שישלמו עליה. זה קורה כאשר מדובר בהשקעה בתשתיות: אם בונים כבישים, גשרים, פסי רכבת וכו', נהנים מזה גם מי שחיים עכשיו, וגם מי שיגורו בארץ בעוד 30 שנים. אין לזה הצדקה כאשר מדובר במימון של צריכה שוטפת.

      הורדת מסים היא מימון של צריכה שוטפת. מי שיהנה ממנה הוא מי שחי כיום, כי יהיה לו יותר כסף להוצאות שוטפות. אבל הדורות הבאים יהנו מכך הרבה פחות, כי גידול של צריכה שוטפת איננו מגדיל השקעות. כבר כיום, רוב הצמיחה של התוצר בישראל מתבסס על גידול של הצריכה הפרטית, בזמן שההשקעות גדלות בקצב איטי יחסית. הורדת מסים תביא להאצה של התהליך הזה: נפלא בטווח הקצר, בעייתי בעוד כמה שנים.

      מעבר לכך: תוכנית הדגל של משרד האוצר היא מחיר למשתכן, וההוצאה הממשלתית השנתית עליה היא שוות ערך להוצאה השנתית על השקעות בתחבורה ציבורית. כך שהממשלה מגדילה הוצאות על בניית דיור בפריפריה, אבל היא אינה בונה את התשתיות שיספקו שירותים למי שיתגוררו שם. הקטנת מסים תביא לירידה נוספת ביכולת של הממשלה לספק את השירותים הללו: כבישים, רכבות, חינוך ועוד. משרד האוצר הטיח ביקורת חריפה בבנק ישראל מכיוון שזה כתב שבהעדר התשתיות הללו, רבים מהזוכים בתוכנית מחיר למשתכן מוותרים על זכיות כאשר הם זוכים בדירות מחוץ למרכז.

      דווקא עצירת מחירי הדיור תביא להתגברות של התופעה הזאת, כי אם מחירי הדירות לא עולים, לאף אחד אין אינטרס לקנות דירה שהיא גם מרוחקת מהעבודה וגם אינה השקעה טובה. אז אם במשרד האוצר באמת לא הופתעו מהנתונים של ההגרלה האחרונה של מחיר למשתכן, כנראה שלמרות הביקורת הפומבית, מישהו שם בכל זאת לקח ברצינות את הדוח של בנק ישראל. כי מי שקרא את הנתונים שפרסם בנק ישראל, ממש לא היה צריך להתפלא שלרבע מהדירות בהגרלה לא היה ביקוש.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי