פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "עלות הרגולציה במערכת הבנקאית - 1.25 מיליארד שקל בשנה"

      בכנס הרצליה יצא המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, ארז יוסף נגד עודף הרגולציה על הבנקים. "רגולציה זה דבר חשוב וטוב לכלכלה - אבל היא צריכה לעבוד על בסיס עובדות"

      המשנה למנכ"ל בנק הפועלים ארז יוסף (יח"צ)
      המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, ארז יוסף (צילום: יח"צ)

      "העלות הישירה של הרגולציה במערכת הבנקאית היא יותר מ-1.25 מיליארד שקל בשנה, כאשר העלות העקיפה שלא נמדדה גבוהה בהרבה", כך העריך הבוקר (רביעי) המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, ארז יוסף, בשולכן עגול בנושאי רגולציה שהתכיים בכנס הרצליה. "הבנקים נדרשים להתייעל, רוצים ליצור מוצרים חדשים, להביא חדשנות ולשפר את המוצרים והשירותים ללקוחות. בפועל אנו נאלצים להפנות תשומת לב ניהולית, כוח אדם ומשאבים רק כדי לטפל ברגולציה עלינו. עלות הרגולציה מקשה על ההתייעלות, לא מוזילה עלויות לצרכנים ולצערי בחלק ניכר מהמקרים, לא אפקטיבית".

      יוסף אמר כי "רגולציה זה דבר חשוב וטוב לכלכלה- בוודאי בענף הפיננסיים. ניתן לומר שהמערכת הפיננסית בישראל יציבה, וזה בין השאר גם בזכות רגולציה טובה. אני בעד רגולציה חכמה ואפקטיבית. רגולציה שעובדת עם נתונים ועל בסיס עובדות ולא מתעלמת מהן, רגולציה שבודקת את ההשפעות של צעדים רגולטוריים ומקשיבה לגופים מפוקחים. לצערי לא תמיד כך המצב וההבדל בין רגולציה לבירוקרטיה הוא מבחינתי המגדיר לבסוף אם מהלכי רגולציה שננקטים הם אפקטיביים".

      יוסף הסביר, כי הבנקים מתמודדים כיום עם שטף רגולטורי הולך ומתגבר מכל רשויות הרגולציה - בנק ישראל, רשות הגבלים, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, רשות הגנת הפרטיות, תקנות של משרדי ממשלה, חקיקה בכנסת ועוד. "כ-95 הוראות, תקנות, הצעות חוק, חקיקות, טיוטות, מכתבים והנחיות חדשות היו בשנת 2016. חשבנו שזה יירגע, קיווינו שזה יעבור, ושגינו. עברה שנה ובשנת 2017 היתה עלייה לכ-132 הוראות רגולטוריות. חלקן, לצערי, סותרות זו את זו", אמר יוסף.

      לקריאה נוספת:
      החזרתם את הרכב לחברת ההשכרה? מסתבר שאתם עדיין אחראים עליו
      עוגייה מזבובים והדפסה על לחם: הצצה לחידושי ההייטק בעולם המזון
      עסקה של 7.15 מיליארד דולר: נסטלה תמכור קפה של סטארבקס

      יוסף טען כי השיח סביב המערכת הבנקאית מתגבר והופך בשנים האחרונות לטעון יותר ויותר. "הנתונים עליהם מתבסס השיח במקרים רבים, אינם מדויקים, חלק המחוקקים מעודדים את האווירה הזאת ואף תופסים עליה טרמפ והתפיסה הזו לא נכונה ומזיקה בסופו של דבר לפיתוח המשק והכלכלה", אמר. לדבריו, ממשלת ישראל קיבלה בשנת 2014 החלטה להפחית את עלויות הרגולציה ולטייב את הרגולציה החדשה, מאז כל הצעת חוק ממשלתית וכל החלטה רגולטורית צריכות לעבור מבחן עלות תועלת הרגולציה - RIA- Regulatory Impact Assessment. ובנוסף סוכם על הפחתה של 25% ברגולציה למגזר העסקי. "'נכה ברגולציה בגרזנים', אמר ראש הממשלה, אך במקביל הוחלט להחריג את הסקטור הפיננסי מיוזמת הRIA . והתוצאה ברורה: עלייה דרמטית בהיקף הרגולציה המוטלת על גופים פיננסיים".

      בעיה נוספת שמעלה יוסף היא חוסר הסנכרון ואי התיאום בין רגולטורים שונים. יוסף נתן דוגמה לרגולציה בעייתית הסותרת את עצמה: "רגולטורים מסוימים תובעים מהבנקים לעמוד בכללי איסור הלבנת הון, לתשאל לקוחות ולוודא שמקורו של כל שקל שעובר דרך המערכת הבנקאית. מנגד, רגולטורים אחרים כופים על הבנקים לאפשר לחברות הנותנות פלטפורמה להלוואות בין אנשים (P2P) לפעול בחשבון הבנק שלהם ללא מגבלות. ללא שאלות כאשר בכל פעם שהבנקים מבקשים לדעת מה קורה, מי מעביר את הכספים ומה מקורם, נזעקת רשות שוק ההון וטוענת כי יש פגיעה בתחרות".