הרופא התרשל: מה צריך לעשות כדי לקבל פיצויים?

טיפולים רפואיים עלולים להסתיים ללא פעם בפגיעות במטופל. התוצאה עלולה להיות עוגמת נפש במקרה הטוב או פגיעה פיזית, מום בגוף או אפילו מוות במקרה הרע.

בחלק מהמקרים הפגיעה היא בלתי נמנעת אך לעיתים הפגיעה נובעת מרשלנות של הרופא, מחוסר תשומת לב או מהפנייה לבדיקה הלא נכונה. מה אנחנו יכולים לעשות במקרה כזה? לפניכם מדריך הנוגע לתביעות בתחום הרשלנות הרפואית - מה היא בכלל וכיצד יש להיערך אליה?

לקריאה נוספת:
החזרתם את הרכב לחברת ההשכרה? מסתבר שאתם עדיין אחראים עליו
מנכ"ל זאפה נחקר בחשד להטעיה ולהשפעה בלתי הוגנת על הצרכנים
עסקה של 7.15 מיליארד דולר: נסטלה תמכור קפה של סטארבקס

תביעה בגין רשלנות רפואית היא תביעה אזרחית המבוססת על דיני הנזיקין. משמעות המונח רשלנות היא התנהגות שבמהלכה נגרם נזק, עקב הפרת חובת הזהירות מצד המטפל. המשמעות היא שהרופא המטפל לא נהג כפי שרופא סביר היה נוהג בנסיבות העניין או שהוא נהג שלא כפי שרופא סביר היה נוהג וכתוצאה מהתנהגות זו נגרם נזק גופני למטופל.

במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית על התובע להוכיח כי כתוצאה מהרשלנות נגרם לו נזק גופני או נפשי וגם קשר סיבתי בין התנהלות הצוות הרפואי או המרכז הרפואי לנזק.

יש 3 תנאים המהווים בסיס לתביעת רשלנות רפואית:

1. הפרה של חובת הזהירות של גורם רפואי כלפי הנפגע. בתחום הרשלנות נקבע מבחן "הרופא הסביר" - אותו סטנדרט ההתנהגות המצופה מרופא, שחריגה ממנו תהווה רשלנות. פסיקת בתי המשפט קבעה כי על הרופא להשתמש ברמה של ידע ומקצועיות הקיימת ומופעלת על ידי רופאים ברמה מקצועית טובה נכון למועד הרלוונטי בו ניתן הטיפול הרפואי.

2. היווצרות נזק. נזק יכול להיות גם פיזי וגם נפשי. בשנים האחרונות הכירה הפסיקה בסוגי נזקים שבעבר לא זיכו בפיצוי ואף הגדילה את סכומי הפיצויים הנפסקים בראשי הנזק הללו.


3. קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין היווצרות הנזק. פיצוי בנזיקין יינתן רק כאשר ניתן להוכיח קשר סיבתי בין התרשלות הנתבע.

לא. ניתן לתבוע גם בגין נזק נפשי שנגרם בעקבות הרשלנות הרפואית. בעקרון, בתי המשפט בישראל מכירים בשני סוגים של נזקים

א. נזקים ממוניים - אשר חישוב הפיצויים בגינם הוא פשוט יחסית והם מגלמים מרכיבים כמו אובדן כושר עבודה, סיעוד וכו'

ב. נזקים שאינם ממוניים - נזקים אלה מורכבים לחישוב. לדוגמא, כאב וסבל. זהו מרכיב שאינו מדיד ומשתנה מאדם לאדם. בשנים האחרונות הכירה הפסיקה גם בנזק של " פגיעה באוטונומיה", כלומר: הפגיעה בחופש הבחירה של האדם להבין ולהחליט כיצד יטופל.

לצורך ביצוע טיפול רפואי נדרשת הסכמתו של המטופל, לאחר שקיבל הסבר מלא ומפורט ואף הבין אותו - לגבי מהות הטיפול, הסיכונים והסיבוכים האפשריים הקשורים בביצוע אותו טיפול והאלטרנטיבות לטיפול. במקרים בהם מוכח כי לא ניתנה הסכמה מדעת וכי אילו המטופל היה מודע לסיכונים או לסיבוכים שנגרמו הוא לא היה מסכים לקבל את הטיפול הרפואי שכתוצאה ממנו נגרם נזק, בין אם כתוצאה מרשלנות ובין אם לאו, זכאי החולה לפיצוי כספי בגין הנזקים בדיוק כפי שהיה זכאי אם הוכיח רשלנות בטיפול. למעשה גם הפגיעה בהסכמה היא סוג של רשלנות.

הכותב הוא עו"ד שותף מייסד במשרד רון - פסטינגר, המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית