(בווידאו: נטע ברזילי זוכה באירוויזיון בליסבון)
שווי הזכייה באירווויזיון והזכות לארח את האירוויזיון הבא קשה למדידה במונחים פוליטיים והסברתיים. אין כמעט מדינה שלא תשמח להצלחה כזו, ובוודאי לא מדינה הנאבקת על תדמיתה הבינלאומית כמו ישראל. אך ההצלחה באירווזיון מיתרגמת גם לרווחים כלכליים.
מי שמצליח להפיק אירוע גרנדיוזי כגון האירוויזיון יהנה מהכנסות של מיליוני דולרים, אך מאידך נדרשת גם השקעה לא מבוטלת, בהפקה והכשרת הזירה בה ייערך האירוויזיון. רק לאחר שייבדקו פרטי התכנון ניתן יהיה לאמוד את היקף ההשקעה הנדרש. אם ההיקף יהיה דומה לאורוויזיון שנערך בליסבון, תהיה העלות כ-29 מיליון דולר (24 מיליון יורו). בתחילת הדרך העריכו הפורטוגלים שההפקה תעלה 21 מיליון דולר בלבד, אולם כמו שקורה לעתים קרובות, ההוצאות האמירו והיה צורך לעדכן את התקציב המקורי.
בישראל צפויה העלות להיות גבוהה יותר, בין היתר בגלל ההיערכות הביטחונית רחבת ההיקף הנדרשת, בעיקר אם האירוע יתקיים בירושלים הרגישה. בעיה נוספת היא שבירושלים אין אולם המתאים לאירוע בהיקף כזה ואחת האפשרויות היא לבצע עבודות נרחבות להכשרת אצטדיון טדי בשכונת מנחת.
הצד השמח יותר של המטבע הוא צד ההכנסות. עשרות אלפי תיירים שיגיעו לרגל האירוע צפויים להשאיר מיליוני דולרים בישראל. סטטיסטיקות לא מאד מדויקות שנערכו באירועי אירוויזיון קודמים מעלות שהאירועים מושכים בין 30 ל-40 אלף תיירים. גם כאן ישראל עשויה להיות שונה במקצת: חלק ניכר מתיירי האירוויזיון בליסבון הגיעו ברכב פרטי, רכבות, אוטובוסים או טיסות קצרות יחסית. ישראל רחוקה ויקרה יותר, ויש לכך השפעה בעיקר על הקהל הצעיר יחסית של האירוע.
על פי נתוני משרד התיירות מכניס כל תייר למדינה 1,370 דולר (לא כולל מחיר הטיסה. בהנחה אופטימית של 35 אלף תיירי אירוויזיון, אנחנו צפויים לגרוף הכנסות של כ-48 מיליון דולר. בניכוי הוצאות משוערות של 35 מיליון דולר, יישאר כאן רווח לא משמעותי של 13 מיליון דולר בלבד.
הצד החיובי בתחשיב: יש סיכוי טוב שהאירוויזיון יכסה את ההשקעה ואף יותר. הרווח האמתי בעיסקה הוא הדימוי החיובי שיוצרים אירועים מסוג זה למדינה וההזדמנות לחשוף את צדדים יפים וחיוביים של החברה הישראלית.