שכר המינימום אכן פוגע בתעסוקה - אבל זו לא הבעיה העיקרית

מחקר שפרסם האוצר מאשר ממצאים לפיהם בטווח הארוך העלאת שכר המינימום תגרום לפיטורים אבל זו לא כל הבעיה במהלך - גם הציפייה ששכר העובדים האחרים יעלה התבדתה

אביחי שניר
צילום: שלומי גבאי, עריכה: שניר דבוש

(בווידאו: הפגנת אנשים עם מוגבלויות בדרישה להשוות קצבותיהם לשכר מינימום

במשך שנים הניחו הכלכלנים, כמעט כאקסיומה, שעלייה בשכר המינימום תביא לירידה בתעסוקה של עובדים בשכר נמוך. שהרי אם השכר של העובדים עולה, למעסיקים כדאי לצמצם את מספר העובדים, ולמצוא דרכים אחרות לספק את אותו השירות. עד שהגיע מחקר אחד ושינה את התמונה.

ב- 1994 פרסמו שני כלכלנים אמריקאיים, דיוויד קארד ואלן קרוגר מאמר שבחן את ההשפעה של העלאת שכר המינימום על התעסוקה ברשתות של מזון מהיר בניו-ג'רזי. מכיוון שמזון מהיר הוא אחד הענפים שיש בו את השיעור הגבוה ביותר של מועסקים בשכר נמוך, הם ציפו למצוא שחלק גדול מהעובדים הלך הביתה. התוצאה שהם קיבלו היתה מפתיעה במיוחד: 8 חודשים אחרי העלייה בשכר המינימום, לא היה כמעט שום שינוי ברמת התעסוקה.

מחקרים נוספים איששו את הממצא הזה, ומאז, כלכלנים מנסים לברר מה השתבש בקשר בין התיאוריה והמציאות. הממצאים האחרונים מראים שבטווח קצר אכן כמעט ואין קשר בין שכר מינימום ובין התעסוקה בענפים עתירי עובדים בשכר נמוך. אבל בטווח הקצת יותר ארוך, מתרחשת התופעה הבאה: חנויות קטנות נסגרות, ובמקומן נכנסות חנויות של הרשתות הגדולות.

עוד באותו נושא

משרד האוצר: העלאת שכר המינימום פוגעת בתעסוקה

לכתבה המלאה

התוצאה היא שכוח השוק של הרשתות גדל, מה שמאפשר להן להעלות מחירים. באותו זמן, הרשתות הגדולות מנצלות את הטכנולוגיה באופן טוב יותר מהרשתות הקטנות, ולכן הן מעסיקות פחות עובדים. כך שבתוך 3-4 שנים, עליית שכר המינימום מביאה גם לעליית מחירים לצרכנים וגם לירידה בכוח האדם שמועסק בשכר נמוך.

תוצאות שפרסם משרד האוצר מראות שגם בנושא הזה, ישראל היא חלק מהעולם. כפי שאפשר לראות בתרשים 1, שכר המינימום בישראל ביחס לשכר החציוני במשק, הוא כיום אחד מהגבוהים בעולם המפותח. זה קרה אחרי שב-10 השנים האחרונות שכר המינימום גדל בקצב מהיר: מ-3,850 שקל ב- 2008, ל-5,300 שקל כיום, עלייה של כמעט 40%.

שכר המינימום כאחוז מהשכר החציוני (צילום: מערכת וואלה! NEWS)

עד היום לא היתה השפעה שלילית על התעסוקה

לפי ממצאים של משרד האוצר, עלייה בשכר המינימום מביאה לירידה בקליטת העובדים בחברות שרוב העובדים שלהן בשכר נמוך

נכון להיום, לעלייה הזאת כמעט ולא היתה, עדיין, השפעה שלילית על התעסוקה. למעשה, האבטלה היום נמצאת קרוב לשפל ההיסטורי שלה. אבל, לפני שמתחילים לחגוג, הנה שני נתונים שצריכים להראות שיש סיבה לדאגה.

הראשון הוא העובדה שלאורך תקופה ארוכה יותר, גם בישראל מתרחש אותו תהליך שמתרחש בעולם. לפי ממצאים של משרד האוצר, עלייה בשכר המינימום מביאה לירידה בקליטת העובדים בחברות שרוב העובדים שלהן בשכר נמוך. עלייה של 10% בשכר המינימום, מביאה בתוך עשור לירידה של כ-5% בתעסוקה בחברות שמעסיקות עובדים בשכר נמוך. זה אומר שעלייה של 10% בשכר המינימום אומנם משפרת את מצבם של העובדים המועסקים, אבל 75 אלף עובדים אחרים נשארים בלי עבודה.

הבעיה השניה משמעותית אפילו יותר. הציפייה של המחוקקים כשהעלו את שכר המינימום היתה שהעלאת שכר המינימום תוביל לעלייה בשכר גם לאנשים שמשתכרים שכר גבוה יותר, כך שהחלק שהעובדים מקבלים כשכר מסך הרווחים של הפירמות יגדל. אבל נתונים שפרסם ד"ר יובל מזר בדוח האחרון של בנק ישראל מראים שזה לא קרה. תרשים 2 מראה את החלק שמקבלים העובדים בישראל מתוך כלל התוצר בהשוואה לעמיתים שלהם בשאר העולם. ככל שהחלק הזה גדול יותר, כך השכר לעובדים מהווה חלק גדול יותר מההכנסות במשק, בזמן שהחלק שהולך לבעלי ההון הוא קטן יותר.

שיעור התמורה להון (צילום: מערכת וואלה! NEWS)

למעסיקים יש יותר כוח

המעסיקים מעדיפים להשתמש בטכנולוגיה על חשבון עובדים, מה שמגדיל את ההוצאות על הטכנולוגיה ומקטין את השכר

אפשר לראות שלמרות שיפור קטן בין 2016 ל-2017, ישראל נמצאת קרוב לתחתית הדרוג. זה לא תמיד היה כך, אבל בעשרים השנים האחרונות, למרות העלייה בשכר המינימום, החלק שמקבלים העובדים נמצא בנסיגה מתמשכת. כך שהעלייה בשכר המינימום לא סייעה לעובדים לקבל חלק גדול יותר מהרווחים של הפירמות: להפך, ביחס להכנסות של הפירמות, החלק שהעובדים מקבלים כשכר המצא בירידה.

יש לכך שני גורמים עיקריים: אחד, הגידול בכוח העבודה בשנים האחרונות נותן למעסיקים יותר כוח מול העובדים, ולכן גם עובדים מוכשרים יחסית מקבלים שכר מינימום. כך שבמקום שהעלייה בשכר המינימום תביא לעלייה בשכר של אלו שמקבלים יותר ממינימום, היא מביאה לכך שהיום יש יחסית יותר עובדים שמקבלים שכר מינימום. שנית, המעסיקים מעדיפים להשתמש בטכנולוגיה על חשבון עובדים, מה שמגדיל את ההוצאות על הטכנולוגיה ומקטין את השכר.

מה שמעניין הוא שכשבנק ישראל פרסם את הדוח שלו, ממשרד האוצר לא נשמעה מילה אחת על הנתון הזה. משרד האוצר העדיף להתווכח על האם פרשנות לנתונים של בנק ישראל לגבי מחיר למשתכן. אז האם צריך ללמוד מזה שלדעתו של משרד האוצר, אם מחירי הדירות בירידה, לעובדים לא צריך להיות אכפת כמה רשום להם בתלוש?

ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully