רמת הרווחה בישראל משתפרת? כן - אבל לא מספיק

מדידת רווחה במונחי תוצר לנפש מעלה שמצבה של ישראל לעומת העולם רע. משרד האוצר ניסה להשתמש במדד הלוקח בחשבון גורמים נוספים. כך, הצטמצם הפער - אבל לא נסגר

אביחי שניר
צילום:ניב אהרונסון עריכת וידאו:ניר חן

(בווידאו: דיווח למהדורה המרכזית של וואלה!NEWS מהמסחר בבורסת תל אביב)

לפני כמעט 50 שנים ניסה הפילוסוף האמריקאי ג'ון רולס לנסח מהו המודל החברתי הנכון. נקודת המוצא שלו היתה הניסוי המחשבתי הבא: נניח שהנפשות של אנשים שעוד לא נולדו יפגשו רגע לפני שהן מגיעות לעולם הזה. כשהן נפגשות, הן נמצאות מאחורי מסך של בערות: הן עוד לא יודעות שום דבר על העתיד שלהן. הן לא יודעות האם הן יגיעו לגוף של גבר או אשה, יפה או מכוער, והאם הן יהיו ממשפחה עשירה או ענייה. ואז, מאחורי מסך הבערות, דורשים מהן לקבל החלטה על מה יהיה הסדר החברתי בעולם שהן עומדות להגיע אליו. רולס טען שהן יחליטו שבעולם צריך להיות שוויון מוחלט, כי זה מה שיבטיח שלא חשוב מה יקרה, המצב שלהן לא יהיה ממש גרוע.

לפני כשבע שנים, לקחו שני כלכלנים אמריקאים, צ'רלס ג'ונס ופיטר קלנוב, את אותו רעיון לכיוון אחר. הם ניסו לשאול את השאלה הבאה: נניח שהנפש של מישהו שעוד לא נולד עומדת מאחורי מסך הבערות וצריכה להחליט לאיזה מדינה היא תגיע. באיזו מדינה לדעתה יש את רמת הרווחה הגבוהה ביותר?

הם טוענים כי הנפש הזאת תסתכל על מספר פרמטרים: היא תרצה מדינה עם צריכה ממוצעת גבוהה, כי זה מגדיל את הסיכוי שלה לחיות טוב; עם אי שוויון נמוך, כי ככל שאי השוויון גדול יותר, כך גדל הסיכון שהיא תחייה רע; עם כמה שיותר פנאי, כי צריך פנאי בשביל להנות מהצריכה; ועם משך חיים ארוך, כי ככל שחיים יותר, יש יותר זמן לצרוך ולהנות מהפנאי. על בסיס ההנחות הללו, ג'ונס וקלנוב חישבו מדד שלדעתם הוא רמת הרווחה שהנפש הזאת תתן לכל מדינה שהיא יכולה להגיע אליה.

עוד באותו נושא

הכלכלן הראשי באוצר: רמת הרווחה בישראל מתקרבת ל-OECD

לכתבה המלאה

השבוע פרסם משרד האוצר סקירה שבה הוא בדק איפה עומדת ישראל במדד הזה. משרד האוצר מתעניין במדידת רווחה כי כשמודדים את רמת החיים במדד שבו כלכלנים משתמשים בדרך כלל, התוצר לנפש, התוצאות לא מעודדות. כפי שאפשר לראות בתרשים 1, התוצר של עובד ישראלי כאחוז מהתוצר של עובד אמריקאי בעשרים ומשהו שנים האחרונות נמצא או בירידה או במצב יציב. כך שבמדד הזה, רמת החיים בישראל לא משתפרת בהשוואה לעולם, ואפילו נמצאת בנסיגה קלה.

אחוז התוצר של העובד הישראלי מתוך זה של האמריקאי (מקור: הבנק העולמי)

רמת החיים עולה

תוחלת החיים הממוצעת בישראל התארכה בתקופה זו בכמעט 8 שנים, מ- 77.5 ל-82.2 שנים

לכן, אפשר להבין למה במשרד האוצר רצו לבדוק האם במדדים שלוקחים בחשבון פרמטרים אחרים - אולי בכל זאת רמת החיים שלנו נמצאת במגמת עלייה גם בהשוואה לעולם? אז התשובה היא שלא.

הממצאים מראים שכשמודדים את רמת החיים במדד המשוקלל שלוקח בחשבון גם את הצריכה, גם את אי השוויון, גם את הפנאי וגם את משך החיים, אז רמת החיים בישראל עלתה מאד ב-20 השנים האחרונות. מה שתורם לכך במיוחד זה הגידול בתוצר ובהכנסה שמביא לעלייה בצריכה, הירידה באי השוויון שנמשכת מאז 2007, והעלייה החדה בתוחלת החיים: בין 1995 ל- 2014, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התארכה בתקופה זו בכמעט 8 שנים, מ- 77.5 ל-82.2 שנים.

אבל, בכל זאת בהשוואה לעולם, מצבנו דווקא מורע. תרשים 2 מראה מה קרה לתוצר לנפש בישראל ולמדד הרווחה בהשוואה לממוצע של המדינות המפותחות, ה-OECD. בין 1995 ל-2001, אפשר לראות שמדד הרווחה בישראל היה קרוב לממוצע של המדינות המפותחות, ולעתים אפילו עבר אותו. אבל מאז האינתפאדה השנייה והירידה בצמיחה שבאה אתה, מצבנו במדד הזה רק הולך ומדרדר. אפילו כשהצמיחה במדינות המפותחות ירדה מאד אחרי 2008, אנחנו בכל זאת לא מצליחים להגיע לאותה רמה שלהן.

מדד הרווחה בישראל מול ה-OECD (מקור: משרד האוצר)

שתי סיבות עיקריות לכך הן ההכנסה הפנויה והפנאי. בישראל יש מגמה חיובית של ירידה באבטלה, ביחד עם מספר שעות עבודה שבועיות גבוה. התוצאה היא שמספר שעות העבודה לעובד ישראלי הוא מהגבוהים בעולם המפותח, כפי שאפשר לראות בתרשים 3, אבל למרות שבישראל עובדים הרבה, השכר בישראל עולה לאט. למרות שבשנתיים-שלוש האחרונות יש מגמה של שיפור בעלייה בשכר, זה עדיין פחות מאשר בעולם.

שעות עבודה שנתיות לעובד (מקור: OECD)

כך שאפשר להבין למה לפי המדד הזה, נפש שעומדת מחוץ לעולם וחושבת לאן להגיע, לא נותנת לישראל ציון גבוה במיוחד. גם עובדים פה הרבה, וגם לא מרוויחים יותר ממקומות אחרים. וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את הפקקים, שגם הם מאריכים את הזמן שאנשים מבלים ב"עבודה". אבל מצד שני, כנראה שהמדד הזה מפספס משהו. כי כפי שאפשר לראות בתרשים 4, ישראל היא בכל זאת אחת המדינות שבה האנשים הם המאושרים ביותר בעולם, וזה בהחלט לא מעט.

מדד האושר העולמי ל-2017 (

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully